תחת הכותרת "לנחש את דונלד טראמפ" כתבנו כאן בתחילת השבוע, כי "הימין השמרני המסורתי מחלחל אל צוות המעבר של הנשיא המיועד, והוא עומד לתת את הטון בממשלו". למרבה המזל הוספנו את המלה "אולי".
הריצו נא את הסרט לאחור, מפני שהחלחול פנימה הפך ב-24 השעות האחרונות לחלחול החוצה. מאורעות דרמטיים התרחשו אתמול, ואל נכון הוסיפו להתרחש גם היום, לאחר שהטור הזה נכתב, ועוד לפני שהתפרסם.
נראה שהפיכת חצר התחוללה אתמול במגדל טראמפ במנהטן. חתנו של הנשיא המיועד, ג'ארד קושניר, בעלה של איוונקה, הממלא תפקיד בכיר אך לא-מוגדר, סילק שני חברים בולטים בצוות המעבר, כולל האיש שהופקד על ענייני ביטחון, והיה מועמד לקבל את הנהלת הסי.איי.אי.
שעות אחדות אחר כך, מומחה בולט לענייני ביטחון במפלגה הרפובליקאית פירסם קריאה חסרת תקדים למקצועני המפלגה שלא להצטרף לממשל טראמפ. הצטרפות כזאת, הוא כתב ב"וושינגטון פוסט", "נושאת בחובה סיכון גדול ליושרתו של המצטרף ולמוניטין שלו".
"אנשים בינוניים"
הכותב הוא אליוט אשר כהן, לפנים יועץ בכיר למזכירת המדינה קונדוליסה רייס, פרופ' ללימודים אסטרטגיים בבית הספר רב היוקרה ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) בוושינגטון. ביקורתו על טראמפ כשלעצמה אינה מפתיעה. הוא היה אחד מ-122 מומחי ביטחון רפובליקאיים, שהתייצבו עוד בחודש מארס נגד טראמפ, והתחייבו לפעול בכל מרצם "כדי למנוע את בחירתו של מישהו החסר כישורים כלשהם לתפקיד".
אבל בשבוע שעבר, לאחר שטראמפ ניצח בבחירות, פרופ' כהן שינה את טעמו, וקרא לרפובליקאים צעירים "להתנדב לכהונות בממשל החדש, ללא התלהבות, כאשר מכתבי התפטרות בכיסיהם". פרופ' כהן השתכנע, שקריאת ההתנדבות שלו הייתה מוקדמת מדי. צוות המעבר של טראמפ, הוא כתב, "נקרע עכשיו לגזרים מחמת מרירות, התפטרויות והפיכות חצר".
הנשיא המיועד מקיף את עצמו באנשים בינוניים, שסגולתם העיקרית היא נאמנותם חסרת הפשרות. בורותו, ובורותם של אנשי פמלייתו, אינה ניתנת לשיעור. האנשים האלה "חסרים כל עומק, אינם מתאימים לתפקידים שהם עתידים למלא, ואחוזים רגשי טינה, תרעומת וחוסר ביטחון".
את מאמרו חותם פרופ' כהן בנחמה הלא-מנחמת הבאה: "יום אחד, ממשל מן הזן הנורמלי יותר יצוץ, או יבוא במקומו של הממשל הזה. ארצכם עדיין זקוקה לכם - אבל עדיין לא".
מאמרו של פרופ' כהן צריך קריאה מלאה. ידובר בו הרבה בימים הבאים. לא קשה לנחש שאנשי טראמפ ינסו לייחס לפרופ' כהן אותן "טינה ותרעומת" שהוא מייחס להם.
הוא עצמו מספר, בנפרד, שניסיונו לעזור באופן דיסקרטי לצוות המעבר נדחה בהתפרצות של רגשות. בן שיחו, בעל תפקיד בולט בצוות, האשים אותו שהוא מנסה להכניס לממשל בדלת האחורית את חברי "האליטות הדו-חופיות" (זאת אומרת, הממסד האקדמי של צפון החוף המזרחי ושל קליפורניה). "אבל אתם הובסתם!" הטיח בן השיח.
מי צריך דו-קיום בשלום
אם אמנם זו הרוח השורה על צוות המעבר, מוטב להעמיד בספק את הציפיות של הימים הקודמים לדו-קיום בשלום בין הבית הלבן של טראמפ לבין המפלגה הרפובליקאית הישנה. את הציפיות האלה הזין מינויו של ריינס פריבוס, יושב ראש הנהלת המפלגה, לראש הסגל של הבית הלבן בממשל המיועד. ביקור של טראמפ אצל מנהיגי המפלגה בקונגרס חיזק את הרושם הזה. דברי פיוסים של טראמפ, לאחר שיחה ארוכה מאוד עם הנשיא אובמה, עוררו רושם שהנשיא המיועד מנסה להיחלץ ממצב הצבירה של תעמולת בחירות אינטנסיבית.
עוד לפני הגילויים על הבוקה והמבולקה בצוות המעבר התפשטה דאגה במערכת הפוליטית לנוכח מינויו של סטיבן באנון (Bannon) ל"אסטרטג הראשי" של טראמפ וליועצו הבכיר. באנון היה ראש מטה הבחירות של טראמפ. הוא בנקאי השקעות לשעבר בגולדמן זאקס. עד בואו אל מטה טראמפ, באנון שימש יושב ראש פעיל של breitbart.com, אתר רשת ימני קיצוני, אשר אסר מלחמה על הממסד הרפובליקאי והשתמש בלשון שמבקריה מוצאים בה גזענות, אנטישמיות ושנאת נשים.
באנון הוא מעצב של תורת לחימה פוליטית, המזכירה את התפיסה של הרס יצירתי בכלכלה. אין לו עניין בדו-קיום בשלום. הוא אינו מעוניין ביחסי עבודה תקינים עם הממסד. הוא רוצה להרוס את הממסד הזה, ולתפוס את מקומו.
3,000 התפקידים
הביקורת על מינוי באנון עושה כנראה רושם מוגבל מאוד על טראמפ. היא באה מאותם המקורות שביקרו את טראמפ עצמו במשך חודשים ארוכים, והטילו דופי באישיותו, במזגו, ובהתאמתו הפסיכולוגית והאינטלקטואלית. הנשיא המיועד לא שעה להם אז, ובעיני עצמו ובעיני מקורביו אין לו כל צורך לשעות להם עכשיו, לאחר שנחל ניצחון בחירות מדהים על אפם ועל חמתם.
אבל טראמפ אינו יכול להרשות לעצמו לדחות את כל מאגר הכישרונות של המפלגה שבשמה התמודד על הנשיאות. הסיבה הפרוזאית היא שאין לו חלופות של ממש. אין באמריקה די רדיקלים מן הזן של באנון, כדי לאייש את 3,000 הכהונות הפוליטיות שנשיא חדש צריך למלא.
בין הכהונות האלה אנחנו מוצאים כמובן את שרי הממשלה, או "מזכירים", וגם את אוסף ממלאי המקום והסגנים, המתהדרים בתארים של "מזכיר המשנה", "תת המזכיר" ו"המזכיר העוזר"; ראשי הארגונים המופקדים על איסוף הביון וניתוחו; חברי המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן; חברי מועצת היועצים הכלכליים; מנהלי אגפים בכירים וחברים ברשויות פיקוח; וגם חלק מן השגרירים הבכירים, הנוטים להיות מינויים פוליטיים.
אבא של ג'ארד
לא זו בלבד שלא נרשמה בינתיים התקדמות במינויים, אלא שתפקידם של ילדי טראמפ מעורר תהיות על רצינותו של התהליך. הפיכת החצר המיוחסת לג'ארד קושניר, החתן, קשורה כנראה פחות בחילוקי דעות על מדיניות ויותר ביישוב חשבונות אישיים ומשפחתיים. על פי כמה כלי תקשורת, קושניר הוא זה שדרש וגם השיג את סילוקו של מושל מדינת ניו-ג'רזי, כריס כריסטי, מהנהלת צוות המעבר בסוף השבוע שעבר. הסיבה הייתה שכריסטי, בהיותו תובע פדרלי בניו-ג'רזי לפני 10 שנים ויותר, מילא תפקיד מרכזי בהרשעת אביו של קושניר בעבירות מס ובשילוחו לכלא לשנתיים.
לא כריסטי בלבד נענש, אלא גם כל מי שהגיעו אל צוות המעבר באמצעותו. אחד המורחקים היה מייק רוג'רז, חבר קונגרס לשעבר עם ניסיון ענף בענייני ביטחון לאומי.
אגב כך מתהלכות שמועות, שהמועמד העיקרי לכהונת מזכיר המדינה הוא ראש עיריית ניו-יורק לשעבר, רודי ג'וליאני. מעלתו העיקרית היא נאמנותו האישית המוכחת לטראמפ. ג'וליאני במחלקת המדינה יהיה שקול כנגד פיל בחנות חרסינה, אבל זה כשלעצמו יהיה יתרון בעיני הרדיקלים. מותר להניח שהרבה ישראלים לא יצטערו על מינוי כזה.
בעיצומם של הדיווחים על השיתוק בתהליך המינויים, טראמפ מצא זמן לטוויטר. "רק אני יודע מי הם הפינאליסטים!" הוא צייץ, בטון שהזכיר את ימיו כמגיש תוכנית ריאליטי בטלוויזיה. אולי אין עוד מנוס מלהניח, שהבית הלבן הבא אמנם יהיה תוכנית ריאליטי. אבל בה במידה גם ייתכן שהימים הבאים יעניקו לטראמפ הזדמנות להתאזן ולתקן טעויות. הכפתור האדום ההוא עדיין לא הונח בהישג אצבע.
■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny