גיל בפמן: הרחבה פיסקאלית בארה"ב תוביל לצמצום מוניטארי

"עלייה מחודשת בחוסר הוודאות סביב התוכנית הכלכלית של טראמפ עשויה לגרום לעליית התנודתיות בשווקים הפיננסיים בטווח הקצר" כתב אמש הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן - אחד הכלכלנים החשובים והמשפיעים בישראל. "קודם לבחירות, על פי הסקרים השונים, ההסתברות לזכייתו של טראמפ לא הייתה גבוהה ומרבית הסקרים לפני הבחירות ניבאו כי המתמודדת הדמוקרטית הילארי קלינטון תנצח בבחירות. מאז ניצחונו, נראה כי ישנו רה-ארגון של הציפיות בשווקים הפיננסיים הכולל, בין היתר, עלייה בציפיות האינפלציה והריבית". הוסיף.

בפמן טוען כי בשלב זה קשה להעריך את מידת שיתוף הפעולה של הסנאט ובית הנבחרים עם הבית הלבן בעידן טראמפ "זאת לאחר שמספר מחוקקים מהמפלגה הרפובליקנית התנגדו באופן ציבורי לרעיונות של טראמפ במהלך הקמפיין לנשיאות".

להערכת בפמן, יש מספר נושאים הנמצאים בראש סדר העדיפויות של טראמפ: בחינה מחדש של הסכמי הסחר של ארה"ב עם מדינות שונות, כגון NAFTA (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה), פעילות הסחר עם סין, אשר במסגרתה ממשל טראמפ עשוי להחליט על הטלת מכסים או מגבלות אחרות על יבוא מוצרים משותפות סחר שונות של ארה"ב; הגברת הפיקוח והטלת מגבלות חמורות מאלו הקיימות כיום על הגירה לארה"ב; ביצוע שינויים בחוק שחוקק בתקופת הנשיא אובמה לגבי שירותי הבריאות בארה"ב (Affordable Care Act); השקעות רחבות היקף בתשתית; והפחתת שיעורי מס.

"חלק מנושאים אלה, בעיקר רצונו של דונלד טראמפ לבצע שינויים בהסכמי הסחר של ארה"ב עם שותפות הסחר, עלולים לגרום לחוסר וודאות כלכלית ולהכביד בטווח הקצר על הסנטימנט הכלכלי והתנודתיות בשווקים הפיננסיים, בעיקר בקרב חברות הפועלות בתחום הסחר הבינלאומי".

"יש לציין כי לאחר היוודע תוצאות הבחירות השווקים הפיננסיים הגיבו בניגוד לציפיות. מרבית הגופים הפיננסיים ציפו לירידות שערים חדות בשוקי המניות, ירידת תשואות לפדיון בשוק האג"ח לצד עלייה חדה בתנודתיות, בדומה לתגובה שהייתה בשווקים הפיננסיים בעולם לאחר שאזרחי בריטניה הצביעו לטובת ה-BREXIT. אולם, בניגוד לציפיות אלה, עם היוודע תוצאות הבחירות חלה ירידה במידת התנודתיות, עלייה בשוקי המניות, ועליית התשואות לפדיון בשוק אגרות החוב הממשלתיות. ככל הנראה, הנאום המפויס שנשא טראמפ לאחר בחירתו תרם לשינוי בסנטימנט בשווקים. יחד עם זאת, שינויים בציפיות לגבי המדיניות הכלכלית ו\או ציפיות מנוגדות לגבי הצלחת המדיניות והשפעותיה, עשויים לגרום לעלייה בתנודתיות בשווקים הפיננסיים, אשר כעת היא נמצאת ברמה נמוכה יחסית בראיה היסטורית.

"בנוסף, לגבי המדיניות הפיסקאלית, טראמפ צפוי לתמוך בהרחבתה של המדיניות הפיסקאלית הקיימת. במסגרת הקמפיין לנשיאות, טראמפ הצהיר כי הוא יבצע הפחתות מסים (מסי הכנסה, ומסי חברות), ובמקביל יגדיל את ההוצאות הביטחוניות ואת ההוצאות על בניית תשתיות ציבוריות. זאת כדי לתמוך בשוק התעסוקה ובפעילות הכלכלית. להערכתנו, הרחבתה של המדיניות הפיסקאלית בתקופה זו עשויה לתמוך בפעילות הכלכלית, לגרום לעליית בקצב הצמיחה הנומינלי, דבר אשר יתמוך במקביל ובטווח הארוך יותר בהפחתת יחס החוב\תוצר".

עוד כותב בפמן כי במהלך הקמפיין, טראמפ ביקר באופן ציבורי את הבנק הפדרלי והעומדת בראשו, ג'אנט יילן, על כך שהריבית נמצאת ברמה נמוכה מדי, דבר אשר גורם לעיוותים בכלכלה, והאשים את הבנק הפדרלי כי הוא מונע מסיבות פוליטיות. "למרות הרטוריקה בה השתמש דונלד טראמפ לפני הבחירות, אנו מעריכים כי יו"ר הבנק הפדרלי תישאר בתפקידה לפחות עד סיום הקדנציה (פברואר 2018). אנו מעריכים כי בפגישה המוניטארית בחודש דצמבר, הבנק יבחר להעלות את הריבית. על פי החוזים העתידיים על הריבית של הבנק הפדרלי, ההסתברות להעלאת ריבית בחודש דצמבר הינה כ-85%. יחד עם זאת, במקרה שיחולו שינויים משמעותיים בסנטימנט הכלכלי ו\או תחול עלייה משמעותית בתנודתיות בשווקים הפיננסיים, אזי לא מן הנמנע כי העלאת הריבית תידחה למועד מאוחר יותר, אם כי תרחיש זה אינו סביר בעת הנוכחית.

"במבט לטווח ארוך יותר, אנו מעריכים כי מהלך הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית יימשך ויתכן כי העלאות הריבית יהיו רבות יותר ובקצב מהיר יותר ביחס לציפיות שהיו לפני הבחירות. זאת, במקרה שממשלת ארה"ב תוציא אל הפועל תוכנית הרחבה פיסקאלית שתגרום לעלייה משמעותית בפעילות הכלכלית ולעלייה בסביבת האינפלציה (גם עקב העלאת מכסי מגן). מבחינת תמהיל המדיניות הכלכלית בעתיד, כשכל יתר המשתנים נשארים קבועים, הרחבה פיסקאלית בתקופת כהונתו של טראמפ, ככל הנראה תוביל לצמצום מידת ההרחבה המוניטארית".