הטייסים הגזימו - אבל גם המנכ"ל

1.

לפני יותר משנתיים כתבנו בטור הזה על הסכסוך בין הנהלת אל-על לטייסיה ("הבריונים של אל-על", "גלובס", 29.5.2014). רמזנו לכך שההתנהלות של הטייסים, או הגרעין הקשה של הטייסים, לא שונה בהרבה מזו של אלון חסן ודומיו, דבר שהקפיץ את הוועד. כתבנו גם שהגרעין הקשה של עובדי אל-על, כ-10% מהעובדים בסך הכול אבל כזה ששואב כ-25% מעלויות השכר, הוא במיטב המסורת הצה"לית של לובשי ה"כחולים". מדובר בחבורה יהירה מאוד, מנותקת מסביבתה, נחשבת מאוד בעיני עצמה וחושבת שאל-על רשומה על שמה בטאבו. כמובן, מדובר בהכללה. דור א', או הדור הוותיק של טייסי אל-על, גורף משכורות מנופחות ויש דיפרנציאציה גדולה בין הטייסים, בדיוק כמו עובדי דורות שונים בבנקים ובחברות ממשלתיות אחרות.

מאז הטור ההוא פרצו שוב ושוב סכסוכים בין הנהלת החברה לטייסיה, והריטואל, פחות או יותר, קבוע: הטייסים, שהם למעשה העובדים שאצבעם על השאלטר, מעכבים טיסות או נעלמים מהן, באקט בריוני לכל הדעות, ובתירוצים שונים ומשונים כמו מחלות. ההנהלה, מצדה, מנסה להיאבק בטייסים דרך בתי הדין לעבודה ובאמצעות הדלפות של משכורות הטייסים הבכירים, שאכן מנופחות ולא מידתיות. הריטואל הזה כולל הגעה להסכמים ואז שוב פיצוץ וחוזר חלילה.

השבוע עלה הסכסוך מדרגה. הוא פרץ במלוא עוזו ובמלוא הפומביות שלו. ההנהלה הכינה מצגת מפורטת עם האשמות חמורות כלפי הטייסים, תחת הכותרת "קומבינת הטייסים; טייסי אל-על מציגים: שלמו לנו (עוד) כסף או שנפגע בחברה". המילים "קומבינה" ו"חליבה" חזרו במצגת שוב ושוב. "הטייסים מפעילים בשנה האחרונה קומבינה שתכליתה לחלוב כסף נוסף מהחברה ולהפעיל לחץ על החברה", "קומבינת הטייסים: נותנים מעט - מקבלים (הרבה) יותר"; "קומבינת הטייסים: או, איך 600 טייסים שמשתכרים בממוצע עשרות אלפי שקלים לחודש חולבים עשרות מיליוני שקלים נוספים תוך פגיעה בנוסעים, בחברה ובעובדיה"; "קומבינת הטייסים, טייסי אל-על מציגים: 4 שיטות חליבה של החברה בדרך להשגת תוספות שכר".

אחת הקומבינות שתוארו היא "טייס הלוך טייס חזור": בכיוון אחד טסים, ובכיוון שני נחים במחלקת עסקים, וצוות הטייסים הכפול נהנה משכר והחזר הוצאות גבוה במיוחד. קומבינה שנייה שתוארה היא "חולים יותר, מרוויחים יותר", שבה טייס מבטל טיסה ברגע האחרון בגלל מחלה לכאורה ואילו הטייס שהוקפץ נהנה מתשלום עודף וחריג בגין ההצבה הלא מתוכננת. ההנהלה טוענת שקומבינת ההחלפות ואיוש הטיסות מנוהלת על ידי הטייסים כך שכל הטייסים ייהנו מהתשלומים החריגים. בקומבינה שלישית, מתארת ההנהלה, הטייסים מונעים כניסת טייסים חדשים למערכת כדי לקבע את התלות בהם ואת השכר העודף המגיע עמה. ובקומבינה רביעית, "מאריכים ומרוויחים", הטייסים מאריכים את זמן הטיסה. המצגת מסתיימת במילים "עוצרים את קומבינת הטייסים", לצד דימוי של התמרור STOP.

קומבינות או לא קומבינות, חליבות או לא חליבות, נתוני השכר הסופיים שמציגה ההנהלה מדברים בעד עצמם: שיאני השכר בשנת 2016 הם קברניט שמרוויח 220 אלף שקל ברוטו בחודש וקצין ראשון שמרוויח 122 אלף שקל בחודש. עלייה של עשרות אחוזים נרשמה מדי שנה (ראו גרפים). לטייסים יש הסברים לכל ה"קומבינות" ולכל ה"חליבות", בליווי תיאורים של עבודה קשה מסביב לשעון, אבל לא זו הנקודה.

2.

הנקודה היא שהטייסים לא משכילים להבין ששכר של 100, 150, 200 אלף שקל ברוטו בחודש, גם אם רק לגרעין הוותיק שלהם, אינו יכול ואינו צריך להתקבל בשוויון נפש בציבור. הם אינם מבינים שוועדים כוחניים כמו שלהם מוציאים שם רע לעבודה המאורגנת בכלל. מדובר בוועד שהמשכורות הממוצעות של אנשיו בשמיים, הרחק-הרחק מרוב העובדים בחברה. ניר צוק, יו"ר ועד טייסי אל-על, אינו יכול להפליג בתיאורים מנותקים מהמציאות כשהחברים שלו מקבלים מדי חודש משכורת שמנה. איפה בדיוק מר אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, בכל העניין הזה? מה, האם ניסנקורן, שהיה אחראי על כמה מהלכים מבורכים לצמצום הפערים החברתיים (שכר מינימום, הסכמים קיבוציים לעובדי ניקיון ושמירה), לא חושב שהטייסים הגזימו? הם הגזימו, אז תגיד את זה.

3.

ויש עוד נקודה שפוסחים עליה לחלוטין בכל המאבק הזה. הגרעין הוותיק של טייסי אל-על, זה שמקבל את המשכורות הכי שמנות, זכאי לעוד "הכנסה צדדית" נאה. קוראים לה פנסיה תקציבית, ואתם מכירים אותה ואת דעתנו עליה היטב מקריאת הטורים פה. ובכן, על פי הערכות, קרוב ל-200 מבין 600 טייסי אל-על זכאים לפנסיה תקציבית מהצבא, ואחרים יוצאי חיל האוויר זכאים לפנסיית גישור, שהיא פנסיה תקציבית בתחפושת, אחרי "מותה" של הפנסיה התקציבית ה"רשמית". כלומר, למשכורות השמנות נוספים עוד עשרות אלפי שקלים, תלוי בוותק השירות. ושוב, אנחנו חוזרים לניסנקורן: מה עם הצעה להגדיל את המיסוי על מקבלי פנסיה תקציבית שמקבלים שכר נוסף בסקטור הפרטי? האם זו לא הצעה חברתית?

4.

יש מי שמכיר את העניין מצוין: דוד מימון, מנכ"ל אל-על. אלוף משנה במילואים, שפרש מהצבא בשנת 2000, אחרי 22 שנות שירות, בין היתר כקצין שלישות, ראש מחלקת כוח-האדם של חיל המודיעין ובתפקידו האחרון כמפקד בסיס קליטה ומיון. אולי מר מימון יספר לנו בבקשה על קצבת הפנסיה התקציבית שלו? שיספר לנו איך היא נוספה לשכר שמנמן ממילא של 400 אלף שקל בחודש (עלות שכרו ב-2015, הכוללת מענק נדיב) ומדוע הציבור צריך לממן לו פנסיה שמנה נוסף על עלות שכר מנופחת, שגבוהה הרבה יותר מרף השכר של 2.5 מיליון שקל בשנה שהוצב בסקטור הפיננסי. גם אם אתה צודק בעניין שכר הטייסים, קשוט עצמך, מר מימון, ואחר כך קשוט אחרים.

 השכר הממוצע של קברניטי אל על

eli@globes.co.il