צוות היריבים, אולי

כמעט שבועיים לאחר ניצחון הבחירות שלו, אמריקה מוסיפה לנסות ולנחש את דונלד טראמפ. כל יום במגדל טראמפ (ואתמול, במסלול הגולף של הנשיא המיועד בניו ג'רזי) מזמן אי-ודאויות. שלשום הוא צירף שלושה רדיקלים ימניים אל הצוות המוביל שלו, אבל אתמול הוא אירח את אחד האישים הבולטים ביותר באגף המתון של המפלגה הרפובליקאית.

ביום ו' באו ההודעות על שלושה מינויים בכירים, אחד לקבינט ושניים למערך הביטחון הלאומי. אנחנו יודעים עכשיו מי יהיה יועצו של הנשיא לענייני ביטחון לאומי, מי ינהל את סוכנות הביון המרכזית, ומי יהיה שר המשפטים (שתוארו בארה"ב הוא "התובע הכללי").

זה האחרון יהיה אולי החבר רב ההשפעה ביותר בקבינט של טראמפ. שמו ג'ף סשנס (Sessions), סנאטור בן 69 ממדינת אלבמה, בדרום העמוק של ארה"ב. הוא הרפובליקאי הבולט הראשון שהתייצב לצד טראמפ, עוד בתחילת מערכת הבחירות המקדימות לנשיאות. השפעתו תהיה קודם כול תוצאה של נאמנותו המוכחת. חוץ מזה, משרד המשפטים הוא יישות רבת-כוח. שוו בנפשכם בעל כהונה בישראל, המחזיק בסמכויות שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה וחלק מסמכויות השר לביטחון פנים.

הסנאטור סשנס הוא דמות מעוררת מחלוקת. לפני 30 שנה בדיוק סירב הסנאט, אז בשליטת המפלגה הדמוקרטית, לאשר את מינויו לשופט פדרלי. הסיבה העיקרית הייתה סדרה של התבטאויות בעלות צלילים גזעניים, אף כי הוא הכחיש כוונות כאלה. הוא נכנס לפוליטיקה, נבחר לסנאטור, והתייצב עד מהרה בין השמרנים המופלגים ביותר בסנאט. מבקריו מתארים אותו כמתנגד גמור לביסוס זכויות האזרח של מיעוטים גזעיים, אתניים ומיניים. משרד המשפטים הוא המופקד על הגנת זכויות האזרח, ושני קודמיו הדמוקרטיים של סשנס היו שחורים.

"השליכו אותה", קרא פלין

לויאליסט אחר של טראמפ, הגנרל בדימוס מייקל פלין (Flynn), יהיה היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן. כוחו של היועץ בא לו קודם כול מקרבתו הפיזית ללשכת הנשיא. הוא זה המתדרך את הנשיא בוקר אחר בוקר על מצב העולם. עליו מוטלת המשימה המורכבת לתאם את פעולתם של כל מרכיבי מערך הביטחון הלאומי עצום הממדים.

פלין הוא קצין שנוי במחלוקת, שפוטר מתפקידו הבכיר האחרון במודיעין הצבאי כנראה בגלל קושי לשתף פעולה. הוא נעשה בעל ברית קרוב של טראמפ, ותקף את קלינטון בחריפות מיוחדת. פעם אחת, במהלך נאום בוועידת המפלגה הרפובליקאית בקיץ שעבר, פלין הצטרף אל הצירים באולם בקריאה "השליכו אותה אל בית הסוהר".

הנהלת הסי.איי.אי נמסרת לידי חבר קונגרס רפובליקאי, מייק פומפיאו, ללא ניסיון קודם בענייני מודיעין אבל עם ניסיון ניכר בפוליטיקה מפלגתית. פומפיאו עמד בראש ועדה מצומצמת של בית הנבחרים, שחקרה את תפקידה של הילארי קלינטון באסון בנגאזי: התקפה של איסלאמיסטים רדיקלים על הקונסוליה הכללית של ארה"ב בעיר השנייה של לוב, ב-2012, שבה נרצח באכזריות שגריר ארה"ב.

החקירה הפכה לכלי ניגוח במערכת הבחירות. פומפיאו הועדף על פני ציר קונגרס אחר, מייק רוג'רז, שעמד בראש ועדת הביון של בית הנבחרים. נראה שחטאו העיקרי של רוג'רז היה שנהג בקלינטון בכסיות של משי, לדעת מבקריו.

שלושת המינויים האלה יוצרים בהכרח את הרושם, שממשל טראמפ מתכוון להתבסס על אנשי-שלומו של הנשיא המיועד ועל בעלי ברית פוליטיים קרובים. אל המינויים האלה מצטרף מינויו השנוי במחלוקת של סטיבן באנון לאסטרטג הראשי של הבית הלבן. באנון הוא איש הימין הרדיקלי. מבקריו בשמאל מאשימים אותו בגזענות, בשנאת נשים וגם באנטישמיות. הוא מכחיש בתוקף מיוחד את ההאשמה האחרונה.

אנחנו הננו אמריקה הרב-גונית

יום ו', שבו הוכרזו המינויים, נחתם בדרמה תיאטרלית לא-צפויה. סגן הנשיא המיועד מייק פנס החליט לנצל את שהייתו בניו יורק כדי לצפות במחזמר הפופולרי "המילטון", המתאר את אחד מאבות הרפובליקה האמריקאית, שר האוצר הראשון אלכסנדר המילטון, שסגן הנשיא ארון באר ירה בו והרגו בדו-קרב, לפני 212 שנה. ההפקה הזו היא מן המצליחות בתולדות ברודוויי, ובני תמותה רגילים נאלצים לפעמים להמתין לכרטיסים במשך חודשים.

פנס ומלווייו הגיעו לתיאטרון ריצ'רד רודג'רז, במרכז מנהטן, מוקפים בשוטרי חרש. הם התקבלו בתערובת של תשואות ושל בוז. לאחר שירד המסך, השחקן אשר גילם את סגן הנשיא באר קרא הצהרה מן הכתב, שנפתחה במלים *אנחנו הננו אמריקה הרב-גונית, מודאגים וחרדים שמא ממשלכם החדש לא יגן עלינו*.

התקרית עוררה את חמתו של הנשיא המיועד. הוא צייץ לאמור: "חצוף ומעליב מאוד מצד להקת המילטון להטיף מוסר לסגן הנשיא המיועד הגדול שלנו מייק פנס. הם אפילו לא יכלו ללמוד את הטקסט בעל פה!" ללמדכם שלטראמפ אין כל כוונה להפסיק לירות מן המותן הטוויטרי. תגובה אחת על הרשת התלוננה, שטראמפ לא צייץ אף פעם אחת כדי לגנות את צלבי הקרס ואת כתובות הנאצה הגזעיות, שהופיעו בכל רחבי ארה"ב מאז בחירתו, אבל הוא טורח לגנות שחקני תיאטרון, ותובע את התנצלותם.

הדוגמא של אייב לינקולן

ויהי ערב ויהי בוקר יום ששי. יום שבת היה יום חדש, אולי האחרון לפני צינת החורף בצפון מזרח ארה"ב. הנשיא המיועד קיבל בו את אחד ממבקריו החריפים ביותר, המועמד הרפובליקאי לנשיאות לפני ארבע שנים, מיט רומני. השניים דיברו זה בגנות זה בארסיות מיוחדת בזמן מערכת הבחירות. רומני כינה את טראמפ "זיוף", וטראמפ הכריז שרומני "נחנק כמו כלב" בבחירות של 2012.

על מה הם דיברו אפוא אתמול? לא ברור, אם כי שיחתם נמשכה שעה וחצי. גנרל מייקל פלין, היועץ המיועד לביטחון לאומי, אמר בשבוע שעבר, כי רומני עשוי להיות מזכיר המדינה. מינוי כזה יאפיל אפילו על מינויה המפתיע של הילארי קלינטון למזכירת המדינה בממשל אובמה, לאחר הבחירות של 2008.

על אובמה אמרו אז, כי הוא הושפע מספר מרתק, שכתבה ההיסטוריונית דוריס קרנס גודווין, "צוות היריבים", על הקבינט של הנשיא אייברהם לינקולן, לפני 165 שנה. לינקולן כלל בו ארבעה שהתמודדו מולו על מועמדות הרפובליקאים לנשיאות. הבולט שבהם, ויליאם סיוורד, נעשה מזכיר המדינה ושותפו הפוליטי העיקרי של לינקולן.

הייתכן שטראמפ יעשה מעשה לינקולן ואובמה, ימחל על כבודו, ישכח את העבר, ויושיט יד ליריבים מרים? אם זה יקרה, זו תהיה חריגה ניכרת מתבנית ההתנהגות הרגילה של האיש, שמעולם לא הגיש את הלחי השנייה לסוטריו.

הדעת נותנת שביומיים הבאים נשמע עוד שמות. ביום רביעי האמריקאים ייצאו לפגרת סוף השבוע הארוכה של חג ההודיה, זמן מסורתי של התכנסויות משפחתיות.

בינתיים, אגב, מניין הקולות הלא-סופי בבחירות מראה כי יתרונה של הילארי קלינטון גדל ל-1.33 מיליון קולות, והיא מובילה באחוז שלם על פני טראמפ, 48% לעומת 47%. היא מוסיפה ללקק את פצעי תבוסתה, והוא מוסיף לקצור את פירות ניצחונו.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny