בזק נמצאת תחת מתקפה? היא הביאה את זה על עצמה

ועדת הכלכלה תדון היום (ג') בהצעה של משרד האוצר לקדם מהלך רחב היקף. המשרד מציע שהתשתיות של כל חברות התקשורת ייפתחו לשימוש הדדי, בהתבסס על תעריפים שהוא יקבע. במילים פשוטות - ההצעה מדברת על כך שהתשתיות הפיזיות של בזק יהיו נגישות למתחרים, על מנת לקדם את התחרות בשוק התקשורת. מדובר באחת ההצעות החשובות והמשמעותיות בשוק התקשורת בשנים האחרונות, מאחר שלהצעה כזאת יש השלכות רחבות היקף על עתיד התחרות.

הצדדים למחלוקת הם בזק שמנהלת סטלה הנדלר, ומשרד התקשורת, כאשר מולם ניצב כל השוק. משרד התקשורת תומך במדיניות של בזק ולכן הוא מנסה לסכל את המהלך שדוחף אגף התקציבים. באופן פרדוקסלי דווקא ההצטרפות של משרד התקשורת לעמדה של בזק, מחשידה אוטומטית את העמדה של בזק שכמו שנראה בהמשך, היא זו שבמו ידיה הביאה על עצמה את ההצעה של אגף התקציבים.

הרעיון של האוצר מדבר על כך שהתשתיות הפיזיות של בזק ובעצם של כל בעלי הרישיונות ייפתחו לשימוש לטובת קידום התחרות וההשקעות. הדדיות קוראים לזה, אם כי ברור שהדדיות אין כאן וההצעה מכוונת בעיקר לשימוש של כל המפעילים בתשתיות בזק.

מניעים לא טהורים

למרבה הצער, אין אף חברת תשתית עם תשתיות חזקות כמו בזק ולאף אחד אין את האמצעים שיש לה. סביר להניח שאם הוט הייתה משקיעה בתשתיות שלה כמו שבזק משקיעה, גם הוט לא הייתה צריכה את ההצעה הזו אבל הוט דוחפת לאישור ההצעה ובידיים לא נקיות. המניעים של הוט לא טהורים מאחר שהיא החברה שציפו ממנה להניח תשתיות פיזיות ולא להסתמך על בזק.

מבחינה היסטורית, בעלי המניות של חברות הכבלים העדיפו להשתמש בתשתיות של בזק, כדי לחסוך כסף, במקום לחפור באופן עצמאי. הרגולטור ויתר להוט וכך נהפכו חברות הכבלים לשבויות בידי בזק מתוך בחירה. המשמעות היא שהן הקריבו חלק נכבד מעצמאותן ההנדסית משיקולים כלכליים, וכך הטיפול בתשתית שלהן תלוי בבזק שלמעשה משמשת כקבלן משנה בלעדי לצורך עבודות תחזוקה.

המצב הזה מוביל לכך שהוט לא יכולה לגעת בכבלים בערים רבות בישראל, בלי אישור מראש של בזק. ההצעה שתעלה מחר לדיון תאפשר להוט להשתרר מההסכם הכובל שלה מול בזק וצעד כזה שווה לה הרבה מאד כסף.

בהקשר הזה צריך להסתכל על הניסיון של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, להחריג את הוט ואת מיזם הסיבים האופטיים IBC. פילבר טוען שהוא רוצה להבטיח שההדדיות תעבוד באופן מלא ולא חלקי, קרי שאם הוט ו-IBC, יכולות להשתמש בתשתית בזק, אז בזק תוכל להשתמש בתשתיות הוט וחברת חשמל. זה אגב מעניין מאד כשלעצמו כי פילבר ביד אחת עוזר להוט ומסייע לה (בין השאר בכל מה שנוגע לוויתור העצום שהוא עשה עבורה בעניין הפריסה האוניברסלית שלה), וביד השנייה הוא פועל בעצם נגדה כי הוא לא רוצה שהיא תהיה חלק מהסדר ההדדיות, כמו שהוא לא רוצה ש-IBC תהיה חלק מההסדר. האם פילבר יעדיף את האינטרסים של בזק על פני כלל השוק? אפשר לקוות שלא.

ובכל זאת, תסמכו על פילבר שהוא יודע מה הוא עושה. הוא כורך את הוט ו-IBC ביחד מפני שהוא יודע שאין סיכוי שחברת החשמל תתיר לפרטנר או לסלקום לעלות על הרשת שלה, ובוודאי שלא הוט ובזק. ככה מכניסים עז לדיון, ומי שלא מבין נופל לפח. לכן חשוב שחברי הכנסת יידעו מי נגד מי ומה האינטרסים מאחורי העז שהכניס פילבר.

מכאן מגיעים לסוגיה הנוספת שחשובה מאוד לדיון והיא העמדה של בזק. ההצעה נולדה בגלל ההתנגדות התקיפה והאלימה של בזק לרפורמת השוק הסיטונאי. למעשה בזק היא זו שהביאה על ראשה את ההצעה של אגף התקציבים. בזק מסכלת באופן עקבי ושיטתי את אותה ההצעה של האוצר שהיא חלק אינטגרלי מרפורמת השוק הסיטונאי. אם בזק הייתה מאפשרת את הרפורמה, ומשרד התקשורת במקום לעזור לבזק היה עוזר למתחרים ולתחרות, הצעת אגף התקציבים כלל לא הייתה עולה מחר לדיון.

פגיעה בשוק העסקי

בזק הפכה להיות חברה כוחנית. בזק לא חוששת מפרטנר וסלקום שיגיעו עם כבל לכל בית בישראל. היא חוששת שפתיחת התשתיות שלה לשימוש מתחרותיה, תפגע בה בעיקר בשוק העסקי. אם מתחרותיה יקבלו נגישות לתשתיות הפיסיות הן יוכלו בתוך זמן קצר, להגיע לכל לקוח עסקי ולכל נקודה ללא הגבלה והמחירים חס וחלילה עלולים לרדת.

עבור בזק, השוק העסקי הוא תרנגולת שבמשך שנים מטילה ביצי זהב באין מפריע. זו מכונת כסף שאין כדוגמתה. אם ההצעה הזו תעבור, המשמעות היא שהתחרות תגיע קודם כל לשוק העסקי ומכך בזק חוששת. לגבי IBC, ההצעה יכולה כמובן לסייע, אך בשלב הנוכחי לא ברור מה יעלה בגורלו של המיזם.

בשורה התחתונה ההצעה יכולה להיחשב לפעולה אגרסיבית, אבל כנראה שאין ברירה אחרת לאור הניסיון הכושל של משרד התקשורת לאכוף את מדיניותו על בזק. לא ייתכן שבזק תמנע תחרות כאשר ברור שלא תיתכן תחרות בלי שימוש בתשתיותיה ומצד שני היא מקבלת על כך תמורה כספית. בזק לא צפויה להקצות את התשתיות שלה בחינם - נקבעו תעריפים שיפצו אותה על כך. בנוסף צריך לזכור שמדובר בחלק מהמקרים בתשתיות שמומנו על ידי המדינה והוקמו שנים רבות לפני שבזק הפכה לחברה פרטית.

התשתית של בזק יכולות לאכלס מתחרים רבים ולמרות זאת הם עדיין ריקים, בכל הארץ. יש רגעים שבהם זכות הקניין של בזק נעצרת - למשל כשהיא פועלת באגרסיביות ובפועל נמנעות תחרות והשקעות בשוק התקשורת. אין סיכוי שבזק תחת שלמה רודב, אבי גבאי ודודו מזרחי, הייתה מגיעה למצב כזה.

מבזק נמסר בתגובה כי "חוק ההסדרים המקודם באופן לא מושכל על ידי משרד האוצר יוביל להקטנת התחרות וההשקעות, תוך שהוא פוגע באינטרס לאומי לפריסת מגוון תשתיות תקשורת. האוצר מוביל למצב מסוכן בו המדינה מסתמכת על תשתית תקשורת אחת של בזק, תוך שהוא מייצר מצב מעוות בו חברות בעלות תשתית יעשו שימוש חופשי בתשתית בזק. בזק מאפשרת כבר כשנתיים לחברות מתחרות לעשות שימוש בתשתית שלה. סלקום, פרנטר, אקספון, טריפל סי ועוד חברות כבר היום מספקות שירות ללקוחות שלהן על בסיס התשתית של בזק, אך הוספת חברות בעלות תשתית להסדר זה תהווה טעות קשה".

ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה.