הרשויות לא גובות ארנונה מנכסים נטושים ומפסידות כספים

רשויות מקומיות אינן מטפלות במבנים נטושים, אינן גובות ארנונה שהייתה יכולה להיכנס לקופת העירייה, ובמשרד הפנים כשלו ביצירת כללים אחידים והנחיה איחדה לכל הרשויות בארץ בנוגע לגביית ארנונה מנכסים נטושים, קבע מבקר המדינה.

בדיקת מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא המבנים הנטושים התמקדה בשבע רשויות מקומיות: באר-שבע, אשקלון, חיפה, ירושלים, עכו, עפולה ומועצה אזורית מטה אשר. בין הליקויים שעליהם מעיר המבקר בדוח ניתן למצוא בעיות ברישום הנכסים השונים, והיעדר מעקב אחר הנכסים שאינם בשימוש. עוד מצא המבקר כי אף שמשרד הפנים קבע כי הפטור מארנונה על מבנים שאינם בשימוש יוגבל לשלוש שנים, וזאת כדי לעודד את פיתוחו או שיקומו, ההנחיה הזו לא הועברה באופן זהה לכלל הרשויות.

למעשה, ההנחיה כלל לא חלה על מועצות אזוריות ומועצות מקומיות אלא רק על הערים, ללא סיבה מוצדקת. עוד עולה מהבדיקה כי משרד הפנים לא עקב אחר יישום ההנחיה והיערכות העיריות ליישום ההנחיה, ומהבדיקה עולה שחלק לא מבוטל מהרשויות כלל לא חייבו בארנונה את הנכסים האמורים כפי שהיו צריכות לעשות. מכיוון שארנונה היא אחד המקורות העיקריים של העירייה להכנסה, מדובר בהפסד כספי לכל העיריות שלא מילאו אחר ההנחיה. במקביל, משרד הפנים גם כשל בגיבוש קריטריונים וקביעת כללים ליסווג נכסים כדי שבעיריות יוכלו להחיל עליהן את ההנחיה.

בתום הביקורת המליץ המבקר כי הרשויות המקומיות יקבעו מדיניות ובהמשך לה גם כללים שיאפשרו לה לנצל את הנכסים הנטושים באופן יעיל יותר. בנוסף קבע המבקר כי על משרד הפנים ליזום בדיקה מקיפה של התקן המתייחס לפטור מארנונה על מבנים שאינם בשימוש ובחינת מימושו ברשויות השונות.

פטור מארנונה לחברה של חבר מועצה

המבקר מעלה סיפור מקומם במיוחד בעפולה, שבו ניתן פטור מארנונה שלא כדין לנכס מסחרי שנמצא בבעלות חברה של חבר מועצת העירייה, ראובן יוקלר, שהוא חבר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עקב חומרת המקרה, מבקר המדינה בחר במקרה זה לערב את היועץ המשפטי לממשלה. בדוח המבקר נכתב כי התגלה שהחברה האמורה בנתה בקומה השנייה של הנכס משרדים וכיתות לימוד ללא היתר בנייה לחלק מהשטח שבו נעשה שימוש.

על פי הדוח, בהיתר הבנייה שקיבלה החברה ב-2009 הוחרגו כ-660 מ"ר שהיו אמורים להיות חלל אטום שלא נעשה בו שימוש על פי הצהרת החברה. עם זאת, עולה כי כבר בשנת 2011 גילה פקח העירייה כי בחלל שאמור להיות אטום נעשות עבודות להתאמתו לשימוש ככיתות לימוד. במועד זה הוצא צו הפסקות עבודה וועדת המשנה של הועדה לתכנון ובנייה בעיר אף דחתה את הבקשה שהגישה החבר להכשרת השימוש בשטח האמור. עם זאת, בדיקת המבקר כעת העלתה כי השטח המדובר קיבל פטור מארנונה למרות שנעשה בו שימוש לפרקים בין השנים 2012 ל-2015.

"משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עפולה על כך שאף שמדובר בעבירות חמורות על דיני התכנון והבנייה, שבהן מעורב נבחר ציבור וחבר הוועדה, לא פעלה הוועדה להפסקתן באופן נחרץ יותר, ובמשך שנים רבות, וכי עד מועד סיום הביקורת לא סיימה את הליך האכיפה כנגד החברה ובכך נתנה ידה להכשרתן בדיעבד של עבירות הבנייה במתחם", כך בדו"ח המבקר.

עוד כתב המבקר כי: "לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ממצאי הביקורת שלעיל, המעלים חשש כי העירייה נהגה במשוא פנים ולא נקטה פעולות נגד החברה בגלל זהות בעליה, מן הראוי שראש עיריית עפולה ומשרד הפנים ישקלו את הצורך לנקוט הליכי משמעת מתאימים כנגד המעורבים בדבר והאחראים לפגיעה בקופה הציבורית בעטיו של מתן פטור מתשלום מסים שלא כדין לחברה שנמצאת בבעלות נבחר ציבור".

עיריית עפולה מסרה בתשובתה למבקר כי "בשל היעדר תובע קבוע לוועדה, טרם הושלמו הליכי האכיפה, אך אין בכך למנוע את המשכם". עוד מסרה כי תיק החקירה עודנו תלוי ועומד, והתביעה העירונית בוחנת את חומר הראיות כדי לשקול את צעדיה". המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים מסרה: "נושא זה הובא בעבר לידיעת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ובכוונתה לפעול בהתאם להמלצות דוח הביקורת".

גם החברה וחבר המועצה הגיבו למבקר וכתבו כי: "בשנים האמורות החלל האטום היה אטום ולא נעשה בו שימוש, וכי ההחלטה לא לחייב חלל זה בארנונה התקבלה בתיאום בין עורכי הדין וגזבר העירייה לאחר ביקורים רבים בנכס". חבר המועצה הוסיף בתשובתו כי "ההחלטה לא לגבות ארנונה היתה על סמך יועצי העירייה השונים ובאישור גזבר העירייה". 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לדוח המבקר: "משרד הפנים עובד בימים אלה על תיקון לסעיף 330 לפקודת העיריות אשר יחול על גם כן על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. הקושי הקיים באסדרת סעיף זה מתייחס לקביעת אבחנה ברורה ביכולות היזם להשמיש את הנכס. משכך, תיקון הגדרת נכס הרוס/ניזוק במקרה שאי-אפשר לשבת בו תצמצם את אי-הבהירות של סעיף 330 ותקטין מצבים של שימוש לרעה בסעיף הפטור מארנונה. חשוב להבהיר כי הרשות המקומית רשאית להתייעץ עם משרד הפנים אך אינה מחויבת לנהוג על-פי חוות-דעתה".

עוד נמסר ממשרד הפנים כי "שר הפנים, אריה דרעי, מייחס חשיבות רב לתיקון הליקויים שעלו מדוח המבקר והנחה את גורמי המקצוע במשרד הפנים להמשיך ולפעול לתיקון הליקויים שהתגלו. המשרד החל לטפל, עוד במהלך עריכת הביקורת, בהערות המבקר המתייחסות לנושאים שבתחום אחריות המשרד וכמו כן ימשיך בעבודה לתיקון כל ההערות והליקויים. שר הפנים רואה בדוח כלי ניהול לשיפור תהליכי עבודה ברשויות ומודה למבקר המדינה על הארותיו ועל עבודה מקיפה ויעילה, אשר תורמת לחיזוק ולייעול עבודת הרשויות המקומיות".