מבקר המדינה: ליקויים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בי-ם

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים נבדקה אף היא בדוח מבקר המדינה, ונמצאו ליקויים רבים בפעילותה.

בכל הנוגע לקבלת היתרי בנייה בעיר, מצא המבקר כי בקשה פשוטה להיתר אורכת שנה ותשעה חודשים בממוצע וקבלת היתר למבנים הגדולים מ-500 מ"ר דורשת לא פחות משנתיים ושלושה חודשים בממוצע. המבקר מעיר כי "אמנם חלק מהעיכובים הם באחריות מגישי הבקשות, אולם יש עיכובים הנגרמים בשל התמהמהות הוועדה המקומית והגורמים בעירייה ומחוצה לה שמגישים לה חוות דעת".

המבקר מצא ליקויים נוספים שהתמשכות תהליכי מתן ההיתרים מחווירים לעומתם. למשל, היקף היתרי הבנייה בשכונות הערביות במזרח העיר נמוך באופן משמעותי וזאת בניגוד לשיעור תושבי העיר הערביים. כך, בשנים 2014-2010 הוגשו בכלל העיר כ-10,750 בקשות להיתרי בנייה. כ-1,609 (כ-15%) מהן היו בשכונות הערביות של העיר, לעומת כ-9,140 (כ-85%) בקשות להיתרי בנייה שהוגשו בשכונות היהודיות במערב העיר. אשר למספר היתרי הבנייה, בשנים אלה ניתנו בכלל העיר כ-6,960 היתרים, 965 מהם (כ-14%) ניתנו בשכונות הערביות והשאר, כ-6,000 (86%) היתרים, ניתנו בשכונות היהודיות. לאור העובדה שהשכונות הערביות מאכלסות קרוב ל-40% מאוכלוסיית העיר, מספרים אלה מצביעים על פערים גדולים בין השכונות הערביות לשכונות היהודיות. "הסיבות לפערים הן קשיים מבניים בהגשת בקשות להיתרי בנייה וקבלתם בשכונות הערביות, ובפרט מחסור בתוכניות מתאר שבהתבסס עליהן ניתן לתת היתרי בנייה, מחסור בתשתיות מוניציפליות (כולל תשתיות מים וביוב) והיעדר הסדר מקרקעין הגורם לאי-ודאות קניינית", כך המבקר.

זאת ועוד, בהיתרי בנייה שאישרה הועדה המקומית למלון במושבה הגרמנית, בעמק רפאים פינת דרך בית לחם, "נמצאו פגמים מהותיים בהליך", כך בדוח. בין היתר מדובר באישור כריתת עצים שיועדו לשימור, חישוב שטחים שאינו תואם את תקנות חוק התכנון והבנייה ואישור קומה נוספת כאשר שטח הקומה שאושר חורג מהמותר. עוד מצא המבקר כי: "הוועדה המקומית התנתה את מתן היתרי הבנייה בהעברה של 1.5 מיליון שקל מהיזמים של הפרויקט לתאטרון הקרון, באמצעות הקרן לירושלים. התניית מתן היתרי בנייה בתשלום כספים, בלי שנקבעה חובת תשלום בדין, היא פעולה פסולה לחלוטין העומדת בסתירה לחוקיות המינהל - שהנה עקרון יסוד במשפט הציבורי".

בדיקת המבקר העלתה עוד כי חלק ניכר מהמסמכים אינם מפורסמים לציבור כנדרש. כך למשל, במדגם שבדק המבקר, 41% מהפרוטוקולים לא פורסמו, 16% מקבצי סדרי היום לא פורסמו, 15% מהתמלולים של הישיבות לא פורסמו ו-55% מהקלטות הישיבה לא נמצאו.