כ-600 סטארט-אפיסטים, יזמים ומפתחים ישראלים השתתפו היום (ג') בכנס FBStart של פייסבוק, שבו מנסה החברה לפרוש את מוטת הכנפיים הבלתי נגמרת ממילא שלה על עוד כמה סטארט-אפים בתחום המובייל.
כיום שותפים במיזם יותר מ-9,000 סטארט-אפים בכ-140 מדינות, מהם כ-160 חברות מישראל. מיזם FBStart של פייסבוק, שהחל לפני כשלוש שנים, מאפשר לחברות בתחילת חייהן גישה מהירה ונוחה לפלטפורמות של פייסבוק ושותפותיה, בהן אמזון, דרופבוקס, אדובי ועוד. כמו כן, מאפשר המיזם תמיכה מאנשי פייסבוק, מנטורינג וקשר עם קהילת יזמים וסטארט-אפיסטים איכותית. לדברי פייסבוק, אין במיזם אלמנטים של השקעה כספית או מעורבות פיננסית כלשהי.
אימה ארצ'יבונג, מנהל שותפויות בפייסבוק העולמית שטס לכאן ממטה החברה במנלו פארק, קליפורניה, מתעקש כי החברה שהוא מועסק בה "עדיין רואה את עצמה כסטארט-אפ" ולכן רוצה להחזיר עכשיו, כשהיא גדולה ועצומה כל כך, משהו לאקו-סיסטם של הסטארט-אפים.
ברור, עם זאת, כי פייסבוק לא נחלצת לעזרת החברות הצעירות הללו אך ורק מטוב לבה. ארצ'יבונג מוכן להודות, תחת לחץ מתון, כי אותו אקו-סיסטם משמש גם כמעין מחושים לפייסבוק: "אין שום דרך שנדע לבד איך שבעה מיליארד אנשים רוצים לשתף. אנחנו חייבים עזרה מבחוץ. אם היינו הולכים עכשיו לישון, מתעוררים עוד שנתיים ורואים שכל המתחרים הגדולים מדברים עם סטארט-אפים ואנחנו לא - זה היה כישלון, תחילת הסוף של פייסבוק. אנשים לא מבינים כמה זה חשוב לנו, כמה זה לחשוב למארק צוקרברג אישית. אני חושב שגם בגיל 90 הוא יגיד שכל חייו ניסה לחבר את העולם, לגרום לאנשים לשתף".
עדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, בטוחה שהתועלת היא הדדית, אפילו לסטארט-אפים שבסופו של דבר לא ימשיכו הלאה, לשלב הבא במסלול התפתחותם. "עד לפני כמה שנים", היא אומרת, "יזמים היו צריכים להקדיש כעשר שנים מחייהם כדי לראות אם המוצר שלהם בכלל עובד. היום, בגלל החיבור לפלטפורמות שאנחנו מציעים ובגלל כל הדאטה שהיזמים מקבלים, נדרשות מקסימום שנתיים. וההמתנה הולכת ומתקצרת. פעם כולם בנו על ה-early adopters (משתמשים ראשונים), היום כל המשתמשים הם כאלה".
אז איך מתקבלים? סטארט-אפים שמעוניינים להצטרף למיזם נרשמים ב-FBStart.com, עוברים מיון ומקבלים תשובה חיובית או שלילית מפייסבוק. ארצ'יבונג, סופר-תאני ומלווינה גולדפרב, מנהלת תוכניות למפתחים בפייסבוק, מדגישים שהם מחפשים חברות סטארט במגוון שלבי התפתחות: החל משלב הינקות של ארבעה חבר'ה שעובדים על רעיון בגראז' וכלה בחברות שכבר עברו סבב מימון ונמצאות בדרכן למוצר ואסטרטגית מכירות ושיווק.
"פעם", נזכרת סופר-תאני, "סטארט-אפים היו נוצרים כדי לפתור בעיות שהטרידו את מייסדיהם. היום היזמים מקבלים הכול, הם רואים קהילה ופתוחים מאוד לבעיות ולצרכים של הקהל שלהם, של הצרכנים העתידיים למוצרים שלהם".
בפייסבוק, אין בכלל ספק, גאים למדי בקשריהם עם קהילת הסטארט-אפים ונהנים לדבר על "האקו-סיסטם" הרבה יותר, לדוגמה, מאשר על מחאת העיתונאים ואנשי התוכן הישראלים, שטענו שבשבוע שעבר שפייסבוק מצנזרת אותם ופוגעת בחופש הביטוי. "זה לא נושא הפגישה" - מה שנכון - אמרה סופר-תאני בחיוך בתשובה לשאלה בנושא ועברה הלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
