כשמחיר דאודורנט לגבר בישראל יקר ב-62% מאשר המחיר הממוצע במדינות ה-OECD, המחוקק לא יכול עוד לעמוד מהצד ולהתבונן מתרחש, וזה בבחינת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
ההערכות הן כי ענף התמרוקים בישראל מגלגל כ-6 מיליארד שקל בשנה. בחלוקה לפי סגמנטים תחום משחות השיניים נאמד בכ-301 מיליון שקל, מוצרי שמפו למבוגרים ב-287 מיליון שקל, סבון נוזלי הוא ענף שמוערך ב-277 מיליון שקל, דאודורנט לגברים ב-143 מיליון שקל, דאודורנט לנשים הוא ענף המוערך ב-125 מיליון שקל, וענף מרככי השיער מוערך ב-116 שקל.
נתונים אלה הוצגו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שהחלה לדון בפרק מתוך חוק ההסדרים העוסק באסדרת מחירי מוצרים בענף התמרוקים (בהם למשל שמפו, תכשירי שיזוף, סבונים, בשמים וכדומה), לצורך הגברת התחרות והורדת מחירים.
נקודת המוצא היא שכיום שיווק, יבוא וייצור של תמרוקים מחייבים קבלת רישיונות ממשרד הבריאות בתהליך ממושך שיש להקל באמצעות קיצור תהליכים. בכוונת הוועדה, בדומה ל"רפורמת הקורנפלקס" שאושרה בוועדה בחוק ההסדרים הקודם, לקדם תיקון שיאמץ רגולציה אירופית המקצרת משמעותית את קבלת האישורים, וזאת באמצעות דיווח של היבואן ופיקוח בשווקים.
יודגש כי יבוא מקביל של מוצרים בענף התמרוקים מתנהל, אמנם בשלב זה לא בכמויות גדולות, אבל באמצעותו קיימת ההוכחה כי הצרכנים בישראל משלמים הרבה יותר: בן היתר נזכיר את הרשת ויקטורי המייבאת משחות שיניים של קולגייט, סכיני גילוח של ג'ילט ועוד.
מנתונים שהציגו בדיון מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ד"ר אייל שוורצברג, ורכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר רשף, עולה כי פערי המחירים בין ישראל לבין ממוצע ה-OECD מגיעים לכ-62% למשל בתחום הדיאודורנטים לגבר, לכ-42% בסבוני רחצה, לכ-35% במוצרי שמפו ול-17.4% במשחות שיניים.
רשף ציין כי "הריכוזיות בענף גבוהה מאוד ביחס לעולם. נסיר חסמים לכניסה של שחקנים קטנים ובינוניים ונהפוך את היבוא לפשוט יותר".
ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני); יו"ר חטיבת הקוסמטיקה בלשכת המסחר, עו"ד ראובן בילט; ויו"ר ענף התמרוקים בהתאחדות התעשיינים, יואב גזית; קראו לבטל את האגרה בסך 1,312 שקל הנדרשת על רישיון תמרוק. לטענתם, אגרה זו מתייתרת בשל ביטול הבדיקות.
"את האגרה לייצוא מורידים, ודואגים לצרכנים באיטליה ובגרמניה, אבל מה עם הישראלים?", תהה בילט. "זאת הקשחה רצינית על התעשייה הישראלית", טען גזית.
ח"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת) הזהיר מפני פגיעה בייצור המקומי. רשף אמר בתגובה: "נסדיר אגרות חדשות על פיקוח, עוד לא ידוע מה יהיה מחירן, אבל בכל מדובר על סכומים זעומים פר מוצר".
לדברי ח"כ בר, "המדינה מקצה 5 מיליון שקל במיוחד עבור הפיקוח, אז על מה האגרות?". יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), התייחס לדברים ואמר: "אם תהיה פגיעה בתעשייה הישראלית, החקיקה הזאת לא תעבור".
עו"ד שי סומך ממשרד המשפטים התנגד לבקשת נציגי התעשיינים לאפשר להם להסתמך על בדיקות מעבדה פרטיות על-מנת לקבל רישיון מוצר, לצורך זירוז תהליכים: "לא ייתכן שמעבדה חיצונית בחו"ל שמממן היצרן תאשר אי-פגיעה בבריאות הציבור הישראלי. לשם כך יש את משרד הבריאות", אמר.
ביום ראשון תתכנס הוועדה להמשך הדיונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
