מגדל: "המשק הישראלי לא מספיק בשביל הכסף הגדול שלנו"

הבורסה בת"א רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה, והבעיה העיקרית היא אי-הוודאות הרגולטורית, שמרחיקה יזמים מלהיסחר בה - כך אמר לפני ימים אחדים פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, שהשתתף במפגש בעניין עתיד הבורסה בת"א. המפגש התקיים ב"פורום שווי הוגן" הפועל במסגרת התוכנית בחשבונאות של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, תוך דיון תחת הכותרת "בין שאלת השוק היעיל לשאלת השוק הפעיל".

בעוד רשות ני"ע ולשכת שר האוצר מקדמים בכנסת את שינוי החקיקה שיאפשר לשנות את מבנה הבעלות של הבורסה, והפיכתה לחברה "רגילה" למטרות רווח, אומר האוזר כי "לעיתים קרובות מערבבים בין מה שקורה במסחר בבורסה לבין מה שקורה בעולם גיוסי ההון, העולם תאגידי, הרגולציה וכדומה... אין פתרון קסם", אמר והוסיף: "שלא יהיה שום צל של ספק - המאבק היומיומי שיש לבורסה בת"א, הוא מאבק יומיומי שיש לכל בורסה בעולם. יש הרבה יותר אלטרנטיבות לגיוס הון והבורסה שלנו, כמו כל בורסה אחרת בעולם, צריכה להיאבק על מקומה".

לדבריו, "יש להפריד בין מיתוס למציאות", ולפיכך: "נכון להגיד שהיקפי המסחר מאכזבים ולא מספקים. אני חושב שנכון במיוחד לומר שהפוטנציאל של הבורסה רחוק ממימוש. מספרית דרך אגב, המספרים היום יותר טובים מלפני ארבע שנים, כשנפחי המסחר גדלו בכ-30%, אבל זה רחוק ממיצוי הפוטנציאל של המסחר בבורסה".

דרוש: שת"פ בקיצור הדוחות

האוזר התייחס גם להאשמות בדבר עודף רגולציה, כגורם מרכזי לבעיה בה נמצאת הבורסה: "הבעיה היותר גדולה מעודף רגולציה היא אי-הוודאות הרגולטורית. אם היינו באים ואומרים עכשיו 'חמש שנים לא נעשה כלום. אין יותר רגולציה ומעכשיו רק מפחיתים', אני משוכנע שאותו יזם שחושב היום אולי לא לגייס הון בבורסה, יגיד לעצמו 'או.קיי, אז אני לפחות יודע באיזה עולם אני נמצא'. הבעיה הכי גדולה שלו, היא שהוא לא יודע מה יקרה מחר, מה יגידו בממשלה, בכנסת, ברשות ני"ע ורגולטורים אחרים".

האוזר ציין בנוסף כי "אני שותף לדעה שצריך לקצר את הדוחות", ו"אני מעודד כל חברה שרוצה לקצר את הדוחות, אבל קיצור הדוחות הכספיים לא יכול להיות רק באחריות הרשות ולא יכול להיות גם רק באחריות רואי החשבון. צריך להיות סוג של שיתוף-פעולה. זה לא ילך אחרת. השיתוף-פעולה הזה, צריך להבין, הוא לא כל כך פשוט".

עוד אמר האוזר כי "צריך לעשות הרבה יותר כדי לעורר את שוק המניות", אך ש"הרבה מדינות בעולם היו רוצות שוק אג"ח כמו שלנו, במובן הזה שיש בו נזילות".

לנדאו-יערי מחכה להעזת המוסדיים

גל לנדאו-יערי, ממלאת-מקום מנכ"ל הבורסה, עד שהמנכ"ל המיועד איתי בן זאב ייכנס לתפקידו, אמרה בדיון כי "הירידה המתמדת של מדינת ישראל במדד Doing Business בעשר השנים האחרונות, ממחישה יותר מכל את בעיית חוסר הוודאות הרגולטורית והשלכותיה על הרצון לעשות עסקים בישראל".

לנדאו-יערי המשיכה להתייחס לבעיות הסחירות בבורסה, בדגש על שוק האקוויטי, ואמרה כי "אני לא חושבת שהבעיות הן רק בצד של נכסי הבסיס של החברות, אלא שיש גם בעיות בצד של הביקוש. אנחנו עושים הרבה כדי לשפר את התמחור שמציעה הבורסה בת"א, אבל משהו מאכזב אותי בצד הביקוש".

בהקשר לזה היא סימנה את המוסדיים כיעד לשיפור - אם ישנו את אופי ההשקעות שלהם - והוסיפה כי "אני חושבת שזה מצוין שהמשקיעים המוסדיים מפזרים השקעותיהם ויוצאים לחו"ל, אני מנהלת סיכונים אחרי הכל, אבל הייתי רוצה לראות בצד של הכסף המוסדי יותר נכונות להעז ולתרום להתפתחות השוק בת"א, יותר נכונות לבוא ולהסתכל על חברות טכנולוגיה וביומד שייתכן שקשה לתת להן הערכות שווי, ויותר נכונות לבחון חברות תעשיותיות קטנות".

לנדאו-יערי התייחסה בעקיפין גם לפנייה שיצאה לאחר מכן מהבורסה בדבר הצורך להפחית את המיסוי של רווחי הון כדי לעורר את המסחר, ואמרה בדיון כי "המס הוא תמיד הפתרון המהיר שיכול לתת זריקת מרץ ולסייע לנו להתניע מחדש את הבורסה, תוך שהיא הוסיפה ש"עדיין, המס לא יפתור את הבעיה המבנית בשוק, כי מגיעות רק חברות קטנות שהצד של הביקוש מתקשה להתמודד איתו".

אסף שהם, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת מגדל, האיר את הסוגיה מהזווית של המוסדיים הגדולים, שמנהלים מאות מיליארדי שקלים בכספי ציבור, ואמר כי "מבחינתנו, היציאה לחו"ל היא הכרח. זאת, גם בגלל הסיטואציה ששיעור החיסכון הארוך טווח בארץ הוא מאוד גבוה, שהאוכלוסייה צומחת, שישנה עליה בתוחלת החיים, וכשגם תנאי המאקרו כלכליים שאנחנו מכירים תומכים בכך", ואז הדגיש: "המשק הישראלי לא מספיק בשביל הכסף הגדול שיש לנו, אבל מעבר לזה אני חושב שגם חשוב שאנחנו נפזר את הסיכונים שלנו".

ביחס לממשק של המוסדיים הגדולים למול הבורסה, אמר שהם כי "יש להפריד בין שוק האג"ח לבין שוק המניות. שוק האג"ח, בטח הממשלתי אבל גם הקונצרני, מספק את צרכי ההשקעה שלנו וזה חלק משמעותי מהתיקים ומהווה שיעור אלוקציה שהוא נכון; לעומת זאת, בשוק המניות באמת יש בעיה ויש חוסר ביכולת שלנו להקצות אלוקציה לשם".

עוד אמר מנהל ההשקעות הראשי של מגדל כי "כל הזמן צריך להגיב וללמוד מהנעשה בעולם, אחרת אנחנו באמת נישאר מאחור. יש לנו פרקטיקה עולמית להישען עליה, לראות שזה עובד יותר טוב". למשל, "חיסלנו במובן מסוים את חברות ההחזקה - זה היה כר נרחב לפעילות של אקוויטי. לא בטוח שזה היה מקום נכון לאקוויטי להיות בו".

מוסדי אחר שדיבר בדיון הוא דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, שאמר כי "הבעיה העיקרית, שמתייחסת לעשר השנים האחרונות, קרתה בעקבות שלושה מסלולים מקבילים: הרגולציה - לא רק על החברות אלא גם עלינו המוסדיים; היציאה לחו"ל, שזה בלתי נמנע; והפער בין ההיצע לביקוש - כשהיקף הנכסים בחיסכון ארוך הטווח עלה דרמטית. ואין מה לעשות, כשאתה בא לקנות איזשהו נייר, זה לא מעניין לקנות 10 מיליון שקל, אם אתה צריך לעשות את אותה אופרציה כמו על השקעה של 200 מיליון שקל".

ירדני הוסיף ואמר גם הוא ש"אין לי פתרונות קסם", והוסיף ש"רעיונות כמו לקחת חברות טכנולוגיה ולגדל אותן כמו איזושהי חממה - זה לא מעניין ולא רלוונטי, כי זה לא שעכשיו אנחנו נלך ונשקיע בחברה ששווה 50 מיליון שקל".

בדיון השתתפו גם שלומי שוב, שאמר כי "כשאנחנו מסתכלים ברמה העולמית, אנו רואים ששוקי ההון בעולם הופכים להיות גלובליים ובגלובליזציה הזו לא בטוח שאנחנו בליגה הראשונה, ויכול להיות שאנחנו צריכים להכיר בזה"; ופרופ' אמיר ברנע, שאמר כי "האתגר של שוק הון לדעתי, פרט לעידוד IPO ונזילות, הוא להוות עוגן לשווי ולדעתי הוא נכשל באתגר הזה, ולא רק בחברות דלות סחירות".