טראמפ זועם: הפסדתי במניין הקולות בגלל הצבעות "לא חוקיות"

דונלד טראמפ יושבע כנראה לנשיא בינואר 2017, אך מבחינתו, חדוות הניצחון אינה שלמה. הוא אולי זכה במניין האלקטורים, חברי הגוף שבפועל בוחר את הנשיא, אך להילארי קלינטון יש, נכון לבוקר יום ב' (שעון ישראל), יתרון של 2.2 מיליון במספר קולות הבוחרים, כלומר 1.63% מכלל המצביעים. מניין הקולות במדינות מסוימות, רובן בעלות רוב דמוקרטי, טרם הסתיים ולכן נראה שיתרונה, בסיום הספירה, יהיה גדול יותר.

מנסחי החוקה חששו מתבונת ההמונים והעדיפו להפקיד את בחירת הנשיא בידי גוף מורם מעם, חבר האלקטורים, שמייצג את מדינות הפדרציה, אך לא (במישרין) את הציבור הבוחרים, ושמעניק יתרון למדינות קטנות, מעוטות אוכלוסין וריכוזים אורבניים גדולים. וכך, מעמד ההשבעה ב-20 בינואר למרגלות גבעת הקפיטול יעלה בקנה אחד עם הקריטריון החוקתי (תלוי בערעורים על תוצאות הבחירות בכמה מדינות). אבל ענן ההפסד במניין הקולות ליריבה הדמוקרטית מעיב על הניצחון הפורמלי של טראמפ.

חלק מהאכזבה נובע, ללא ספק, מאופיו של המנצח, שבשבילו ניצחון הוא חזות הכל. אנשים שדיברו עם הנשיא הנבחר אומרים שהוא מוסיף לחגוג את נצחונו ופחות מעוניין ביישוב מחלוקות פנימיות במטה שלו, למשל המינוי לשר החוץ: האם מיט רומני יוביל את הסטייט דיפרטמנט או אולי רודי ג'וליאני? על פי דיווחים בתקשורת, הוא מעדיף לספר למבקרים ולמועמדים פוטנציאליים למשרות ממשלתיות כיצד עלה בידו להוציא אל הפועל את אחד מהמהפכים הגדולים ביותר בתולדות הבחירות לנשיאות ארה"ב. "הוא עדיין טועם את הניצחון", אמר אחד ממקורביו.

אבל אכזבת טראמפ נובעת גם מהעובדה, שהפסד גדול כל כך במניין הקולות לקלינטון מכווץ את המנדט הציבורי שלו לנער את החברה האמריקאית ו"לטהר את הביצה הוושינגטונית". הוא שואף למלא את בית המשפט העליון בשופטים שמרניים שישימו קץ למה שהוא רואה כחולים ליברליים של אמריקה רב-תרבותית. טראמפ היה ליברל ניו-יורקי טיפוסי רוב חייו הבוגרים, אך עכשיו הוא מייחל לאמריקה בצלמה של איין ראנד, לא בצלמם של הסוציאל-דמוקרטים האירופיים. אבל העם לא איתו. רוב האלקטורים אינם רוב העם.

למעשה, ניצחונה של המפסידה קלינטון במניין הקולות הוא חסר תקדים בהיקפו: במאה ה-20 והמאה ה-21, היו רק שני מקרים שבהם המפסיד זכה ביותר קולות מהמנצח: בבחירות ב-2000 זכה ג'ורג' וו. בוש במניין האלקטורים, אך אל גור צבר 543,810 יותר קולות מיריבו הרפובליקאי (0.51%). קלינטון, כאמור, צברה כמעט פי ארבעה ממספר זה. במאה ה-19 היו שלושה מקרים כאלה, ובכולם היתרון במניין הקולות של המפסיד היה קטן בהרבה מזה של קלינטון.

לרפובליקאים אין אם כן מנדט ציבורי להרים את הפרוייקטים השאפתניים שלהם. אמת, הסנט ובית הנבחרים בשליטתם, אבל ההישג של קלינטון יהיה נשק חשוב בידי המחוקקים הדמוקרטיים בקרבות המגע שלהם עם הרפובליקאים בשנתיים הבאות.

זה אפוא הרקע לסדרת הציוצים הזועמים שיצאו אתמול מחשבון הטוויטר של הנשיא הנבחר, ובייחוד הצהרתו נטולת הסימוכין על זיופים בתהליך הבחירות. "נוסף לכך שזכיתי ברוב גורף בחבר האלקטורים, ניצחתי גם במניין קולות הבוחרים, אם מביאים בחשבון את הצבעותיהם של מיליוני אנשים שהצביעו באופן בלתי חוקי". הוא לא הסביר על מה מבוססת הטענה הזו ולא הביא שום ראיות, למעט מחקר מפוקפק שנערך לפני כמה שנים ושנמצא פגום. אבל הקובלנות האלה מעלות לתחיה טענות שטראמפ השמיע במהלך מערכת הבחירות ושלפיהן ה"שיטה" מתוחמנת נגדו.

הציוץ הזה, וציוצים בעלי אופי דומה נחתו בזירה הפוליטית פחות מיום לאחר שהמטה של קלינטון הודיע שיחבור למועמדת מפלגת הירוקים, ד"ר ג'יל סטיין, בדרישה למניין חוזר של הקולות במדינת וויסקונסין ודרישות פוטנציאליות לספירה חוזרת גם במדינות פנסילווניה ומישיגן. בשלוש המדינות האלה הניצחון של טראמפ היה דחוק. תיאורטית, אם הספירה החוזרת תמצא שקלינטון ניצחה, הנשיאות תועבר לידיה, אבל, כמובן, הסיכוי לכך שואף לאפס.

בכל זאת, כנראה ליתר ביטחון, יצא טראמפ בציוץ נוסף, שוב ללא ראיות: "הונאות בוחרים חמורות בווירג'יניה, ניו-המפשיר וקליפורניה, אז למה התקשורת אינה מדווחת על כך? הטיה רצינית נגדי. בעיה גדולה". (בשלוש המדינות האלה זכתה קלינטון; בקליפורניה הדמוקרטית היא זכתה ברוב גדול שמוציא מכלל אפשרות הונאה כלשהי).

"אין שם סיבה להאמין שהטענות האלה נכונות", אמר פרופ' ריק האסן, שמתמחה בחוקי בחירות בקמפוס של אוניברסיטת קליפורניה בארוויין. "רמת ההונאות בבחירות בארה"ב נמוכה למדי. הבעיה של השתתפות לא-אזרחים בבחירות היא קטנה. אנו מדברים על עשרות טענות להונאות כאלה, אנו לא מדברים על מיליונים, או אלפים או אפילו מאות".