'צריך לתת לחברת החשמל להיכנס לאנרגיות המתחדשות'

אילון וניש, מנכ"ל חברת האנרגיות המתחדשות EDF-EN ישראל, סבור שצריך לאפשר לחברת החשמל להיכנס לתחום האנרגיות המתחדשות, כדי להסיר חסמים בפני ביצוע רפורמות במשק החשמל ולאפשר הגדלת השיעור של חשמל מתחדש מכלל הייצור.

"אנחנו בעד. אמרנו את זה גם לחברת חשמל וגם לשרים. אנחנו חברה-בת של חברת החשמל של צרפת, אז אנחנו ודאי מרגישים סוג של סולידריות עם חברת החשמל. אנחנו עובדים טוב איתם, אין סיבה שהם יהיו מוגבלים. ההיפך, זה יעזור להם להבין מהי הקליטה של אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל. הם יבינו שזה חלק טבעי של המיקס העתידי, של סל האנרגיות".

- אתה מדבר על הכנסה שלהם כיצרנים עם הגבלה של היקף הייצור?

"יהיו הגבלות נדרשות של תחרות, אבל לא בהכרח הגבלה על היקף הייצור. חשוב שהם לא יקבלו עדיפות של מקום ברשת ההולכה".

- אם אכן הגענו לייצור של אנרגיות מתחדשות בעלות שווה לאנרגיה הקונבנציונלית, למה להיתקע עם המכסות?

"זה צריך להיות מתוכנן בתוך הרשת. לדוגמה, שהאגירה השאובה תגדל במקביל. מכסת האגירה השאובה שנקבעה ב-2008 התאימה למטרה של 10% אנרגיה מתחדשת בשוק של 2020. אם מדברים על 17% ב-2030, שוק יותר גדול, צריך לפחות להכפיל את זה.

"צריך גם לשדרג את יכולות ניהול המערכת ותשתיות ההולכה, החלוקה וגם סוללות. באנגליה זכינו בפרויקט גדול של סוללות, שמאפשרות ניהול התדר של הרשת, כשיש עלייה או ירידה פתאומית ברוח או בעננים. העלייה והירידה של ההספק גורמים לשינוי של ההספק וזה לא טוב למנועים ולמערכת. הכי נכון זה לשים סוללות בכמות שיודעות תוך שניות להזין חוסר או לספוג חשמל מיותר, עד שמנגנונים אחרים מתחילים לפעול".

- באיזה פיגור אנחנו ברשת החלוקה וההולכה?

"בדרום, בנגב, ההולכה כרגע בנויה כדי להביא חשמל לאילת, אבל עכשיו צריך הולכה כדי להביא למרכז את כל החשמל שיכולים לייצר בערבה. כשנסיים את השדה בתמנע, נייצר באזור פי שניים או שלושה חשמל ממה שהאזור צורך בשיא".

המכרז החדש: פרוץ לספקולנטים

EDF היא חברת החשמל הלאומית של צרפת, ופועלת במדינות רבות נוספות. הסניף הישראלי הוא חברה-בת של זרוע האנרגיות המתחדשות של EDF, שהקימה מאז 2009 11 שדות סולאריים בהיקף כולל של 160 מגה-ואט. ביולי האחרון זכתה החברה במכרז לשדה בהיקף 60 מגה-ואט בתמנע, כשהציעה קרוב ל-215 מיליון שקל.

המחיר, המשקף שווי קרקע של כ-200 אלף שקל לדונם, הוזכר בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת המתקיים השבוע, כדוגמא למס עקיף שמשלם הציבור לרשות מקרקעי ישראל דרך תעריף החשמל. לדברי מנכ"לים בתחום, אלמלא מחיר הקרקע הגבוה, היה אפשר להוזיל את מחיר החשמל שיופק בשדה בכ-30%.

בימים אלה עוסק וניש בשימוע שפרסמה רשות החשמל בחודש שעבר, לקראת מכרזים להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בהיקף של 800 עד 1,700 מגה-ואט. על פי מכרז השימוע, רשות החשמל תוציא בשנתיים הקרובות שישה מכרזים, מהם ארבעה לייצור חשמל במתח גבוה ונמוך לרשת החלוקה, בהיקף של 150-300 מגה-ואט כל אחד, ושני מכרזים לייצור חשמל במתח עליון לרשת ההולכה, בהיקף של 100-200 מגה-ואט כל אחד. על פי הכללים המוצעים, החברות יוכלו להתמודד בכל סיבוב על לא יותר מ-100 מגה-ואט ברשת החלוקה ו-70 מגה-ואט ברשת ההולכה. מטרת רשות החשמל היא להוסיף 1,300 מגה-ואט חשמל מתחדש עד 2020.

"רואים שעברו ברשות החשמל להילוך מתקדם יותר", אומר וניש. "זה מבורך, כי מאז 2012 לא ראינו מכסה משוחררת. ברשות רוצים ליהנות מהירידה שמרגישים בשוק העולמי במחירים של האנרגיות המתחדשות, והשימוע יוצר תחרות מקסימלית על המחיר".

לווניש יש גם כמה בעיות עם המכרז, ומעל לכל עם הפתח שהוא נותן לספקולנטים לרכוש מכסות לצורך מסחר במקום להקמה. "שניים-שלושה שחקנים יכולים לתפוס את כל המכסה, ולהתחיל ספקולציה. זה מבטל את הנכסים של אנשים שיש להם באמת פרויקטים מוכנים.

"יש מאות מגה-ואט של חברות שונות, עשרות חברות, שכבר מוכנים להקמה מהירה. אנחנו לא חושבים שנכון לשים בתחרות אנשים שמפתחים כדי לבנות, ואנשים שיכולים להיכנס רק כדי לתפוס מקום.

"בשימוע הקיים אין כמעט אף תנאי השתתפות. לא צריך לתת את השם של מקום ההקמה, לא צריך להוכיח שאתה קשור למקום הזה, לא צריך להוכיח שיש מקום ברשת במקום הזה. אתה רק מציע מחיר ואתה מקבל עד 100 מגה. אתה צריך לתת ערבות ששווה פחות או יותר לשתי אגורות קוט"ש במחיר, כך שזה לא משמעותי. וגם אם אתה מפסיד את הערבות אתה לא מפסיד את הזכייה, כך שאתה עדיין יכול למכור אותה ברווח. אנחנו חושבים שיותר נכון אם יהיה סדר עדיפויות, שאומר שרק פרויקטים מוכנים יכולים להשתתף ולהיבנות בזמן הקרוב. ופרויקטים שאינם מוכנים, ישתתפו בפעם הבאה כשיתקדמו".

נקודת תורפה נוספת שמאתר וניש בשימוע היא בקרה חלשה מדי על הזוכים. "אפשר להכניס אבני דרך לא מסובכות מדי. למשל, לראות שהזרמת את ההון הדרוש לבנייה, או שהשגת היתר בנייה למתקן. הרי אם אין לך היתר בנייה אחרי שנה, למה שנחכה עוד שישה חודשים כדי לדעת שלא בנית פרויקט? זה לא מעודד פיתוח לטווח ארוך ותכנון נכון של המשאבים".

- האם המחירים אכן הולכים להיות סביב 25 אגורות לקילו-ואט שעה?

"אין לי מושג, אנחנו הרי לא יודעים עדיין מה מחיר הקרקע, אי אפשר לצאת ככה למכרז. השמועות הן שעכשיו יש ויכוח בין הרשות למשרד האנרגיה לרשות החשמל, והמספרים הם בין 20 ל-60 אלף לדונם. זה מה שקרה לנו בפרויקטים הראשונים. ב-2012 נקבע תעריף לפי אלף שקל לדונם. בפיתוח שמענו על 20 אלף, 40 אלף, ושבוע לפני הדדליין לסגירה הפיננסית, השמאי הממשלתי קבע 75 אלף שקל. ממה שאני מבין רשות החשמל מנסה לקבוע עם רמ"י תעריף אחיד לכל הפרויקטים במכרז".

- מתי אתה חושב שהמכסה בשימוע תופק בפועל?

"אני מאמין שאפשר לעשות את זה די מהר. אם תוסדר מהר סוגיית עלות הקרקע, רשות החשמל תצליח לעמוד ביעד שלה שבסוף הרבעון הראשון יהיו כבר מכרזים. משם זה אמור ללכת ממש מהר. במדינות כמו ערב הסעודית וכוויית מפרסמים את התוצאות באותו יום".