טראמפ עושה טוב לדיבידנדים: אלה המניות שצפויות להרוויח

בסביבת הריבית הנמוכה הנהוגה בעולם, תוכניות חיסכון ופיקדונות בבנקים מניבים תשואה נמוכה, ולעתים אפילו לא שומרים על ערכו הריאלי של הכסף, ולכן הופכים פחות אטרקטיביים.

בחיפוש אחר תשואה, מגדילים המשקיעים את החשיפה לאג"ח קונצרניות בדירוג נמוך, שמעלה את רמת הסיכון שלהם בתיק ההשקעות לחדלות פירעון של החברות.

נוסף על כך, כאשר אין אלטרנטיבת השקעה ראויה לכסף, משקיעים בוחרים למנף את כספם לצורך רכישת דירה נוספת, במטרה לקבל השלמת הכנסה. אלטרנטיבה זו כרוכה בסיכון ריבית. כשהריבית תחל לעלות, קיים חשש לירידה של מחירי הדירות.

מניות הדיבידנד נתפסות כחלופה איכותית להשקעה כאפיק המניב הכנסה שוטפת. רמת הסיכון זהה לזו של מניות. חברות בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנד מאופיינות בדרך כלל בפעילות יציבה ורווחית ובתזרים מזומנים קבוע. מניות הדיבידנד עדיפות להשקעה לטווח ארוך, ויוצרות תזרימי מזומנים חופשיים עקביים גם בתקופה של תנודתיות בשווקים וירידת מחירים במניות.

בחירת דונלד טראמפ לנשיאות בארה"ב השפיעה לטובה על מניות הדיבידנד בארה"ב. הבטחותיו העיקריות במישור הכלכלי היו הורדת מיסי חברות ודה-רגולציה, שני שינויים חיוביים עבור שוק מניות. טראמפ מעוניין להוריד את מס החברות משיעור ממוצע של 35% ל-15%, במטרה להחזיר את החברות האמריקאיות לארה"ב.

מדיניותו של טראמפ שלילית בעיקר עבור שוק האג"ח, בשל העובדה שמדיניות זו משקפת עלייה ניכרת בגירעון הפיסקאלי וחוב/תוצר בארה"ב. התוכניות של טראמפ להורדת המיסים של חברות ולהטלת מיסי יבוא גבוהים צפויות לתרום להגדלת הצריכה המקומית, ובכך לשפר את מחזור המכירות והרווחיות של חברות. הגדלת הרווחיות של חברות בארה"ב צפויה לאפשר לחברות להגדיל את סכום הרווחים המחולקים (דיבידנד).

לאור הנתונים הכלכליים המשתפרים בארה"ב - שוק עבודה חזק ואינפלציה ברמה הגבוהה ביותר מתחילת השנה (1.6% במונחים שנתיים באוקטובר) - צפויה נגידת הבנק המרכזי להעלות את הריבית, וכתוצאה מכך האטרקטיביות של מניות תגדל לעומת איגרות חוב.

ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב בדצמבר גבוהה, ועומדת כעת על 98% (לפי חישובי בלומברג בהתבסס על חוזים עתידיים), אך קצב ההעלאות לאחר מכן צפוי להיות איטי. הריבית עדיין תישאר נמוכה, ועלות המימון של החברות תישאר אטרקטיבית מרמת הריביות שהייתה נהוגה לפני המשבר הפיננסי של 2008. העלאת ריבית מאותתת כי מצב המשק חזק, הצמיחה איתנה, ולכן ככל הנראה שוק המניות ימשיך לעלות.

החל מיוני 2004 החל נגיד הפד במדיניות מוניטרית מצמצמת, והעלה את הריבית בהדרגתיות מ-1% ל-5.25% ביוני 2006. בתקופה זו, התשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים רשמה עלייה קלה מרמה של 4.6% ל-5.1%, כך שנרשם הפסד הון למשקיעים. לעומת זאת, מדד S&P 500 רשם באותה תקופה עלייה של כ-13%, ומדד S&P 500 Dividend Aristocrats עלה בכ-21%.

דוגמה נוספת לכך: מאוגוסט 2007, הריבית בארה"ב החלה לרדת מרמה של 5.25% ל-0.25% בסוף שנת 2008. באותה תקופה, מדד 500 S&P רשם ירידה של כ-39%, ומדד S&P 500 Dividend Aristocrats ירד בכ-25%. התשואות של אג"ח 10 שנים בארה"ב ירדו מ-4.5% ל-2.2%, ונרשמו רווחי הון למשקיעים.

ניתן להסיק מהאמור, כי שוק המניות מגיב בעליית שערים לעליית ריבית מתונה, ובירידות שערים לירידת ריבית (בהשפעת הנתונים הכלכליים), כך שייתכן ונחווה מצב דומה כבר בשנה הבאה.

הכנסה קבועה בסיכון סביר

תיק המורכב ממניות של חברות גדולות בסקטורים השונים, המחלקות דיבידנד, מאפשר לקבל הכנסה פסיבית לאורך זמן בסיכון יחסית סביר. חברות המחלקות דיבידנד בעקביות לאורך שנים, הן בדרך כלל חברות איכותיות, רווחיות ובעלות מינוף יחסי נמוך. החיסרון של השקעה במניות דיבידנדים הוא מבחינת מיסוי. בעוד שהמס על רווחי הון משולם רק לאחר מימוש ההשקעה, המס על דיבידנד במזומן מנוכה מיד עם קבלת הדיבידנד.

בשוק האמריקאי ישנן מאות חברות שבכל שנה מחלקות דיבידנד, שגדול יותר במונחים אבסולוטיים משנה קודמת, גם בתקופות של משברים פיננסיים (כמו משבר 2008).

ג'ונסון אנד ג'ונסון היא אחת מחברות התרופות והאספקה הרפואית הגדולות בעולם. החברה מורכבת משלוש חטיבות עיקריות: תרופות, מכשור רפואי ומוצרי צריכה. החברה נהנית מבסיס הכנסות מגוון וממעמד מוביל במגזרי המכשור הרפואי והתרופות. החברה מחלקת דיבידנד קבוע וצומח, בקצב של כ-6.5% לשנה. תשואת הדיבידנד שלה עומדת כיום על 2.74%. מניית החברה נסחרת לפי מכפיל רווח נוכחי של 18.7.

מעוניינים בחשיפה למניות דיבידנד עם פיזור גבוה יותר, ניתן לעשות זאת באמצעות חשיפה למדד S&P 500 Dividend Aristocrats. המדד עוקב אחר המניות הגדולות הנכללות במדד S&P 500 שנוקטות מדיניות היוצרת הגדלת גובה הדיבידנד למניה מדי שנה, לפחות במהלך 25 השנים האחרונות.

משקלה של כל מניה שווה, והמשקל היחסי של כל סקטור מוגבל עד 30% ממשקל המדד. סטיית התקן של המדד בעשר שנים האחרונות היא 13.8%, לעומת מדד S&P 500, שסטיית התקן שלו עומדת על 14.9% באותה תקופה, כך שהוא יותר תנודתי.

הכותבת היא אנליסטית באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 גונסון אנד גונסון