רשמית: עו"ד עודד ערן יתמנה לתפקיד יו"ר בנק הפועלים

יומיים לאחר חשיפת "גלובס" על העזיבה הצפויה של יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, הודיע היום (ג') סרוסי על פרישה. בהודעה שפרסם הבנק לבורסה נכתב כי סרוסי יעזוב את הבנק בסוף השנה, כלומר בעוד חודש.

מי שיחליף את סרוסי בתפקיד הוא עו"ד עודד ערן, שמונה בתחילת השנה לדירקטור בבנק. ערן מכיר היטב את קבוצת אריסון, בעלת השליטה בבנק. ערן (61) היה שותף במשך 23 שנים במשרד גולדפרב, לוי, ערן ושות', והיה אחד ממנהלי הפירמה. לפני כ-6 שנים הוא אמנם עזב את המשרד, אך נשאר בתפקיד יועץ מיוחד לפירמה עד היום (בינתיים הפירמה גם התמזגה עם משרד זליגמן ושות'). ערן נחשב אחד מעורכי הדין המומחים בשוק ההון. הוא ליווה בעבר את בנק הפועלים, בנושאים הנוגעים לתחום שוק ההון, וכן ליווה את שרי אריסון בתהליך ביצור שליטתה בבנק לפני כמה שנים.

בבנק לא התייחסו באופן מפורש לנסיבות העזיבה - פרשת התלונה על התקיפה המינית לכאורה נגד המנכ"ל לשעבר ציון קינן, ובמקום זאת רק ציינו כי סרוסי עוזב: "על רקע האווירה והפרסומים בדבר האירועים האחרונים בבנק". סרוסי נפגש אתמול עם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, וסיכם על העזיבה.

בהודעתו לדירקטוריון מסר היום סרוסי: "לאחר שבע וחצי שנים מאוד מוצלחות כיו"ר בנק הפועלים הודעתי היום על סיום תפקידי בסוף שנה זו. הגעתי לבנק על רקע משבר פיננסי, ניהולי וערכי עמוק. אני עוזב ארגון בריא, יציב, חזק ורווחי לאחר שההון הוכפל ואני גאה על כך מאוד. אני עוזב כשהמניה בשיאה והתשואה לבעלי המניות מאז שהגעתי היא 132%, הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית".

סרוסי גם שלח מכתב לעובדים ובו התייחס באופן עקיף לפרשת קינן: "כל האירועים בבנק תמיד טופלו על ידי בצורה אחראית ואכפתית ותוך מחויבות רבה. פעולותיי תמיד היו לטובת הבנק, לקוחותיו ועובדיו. עשיתי רבות לשיפור התרבות הארגונית בבנק מתוך תחושה של כבוד לעובדות ולעובדים".

 עלויות השכר של יאיר סרוסי בשנותיו בבנק הפועלים

בד בבד עם כהונתו כדירקטור בבנק הפועלים, הוא מכהן כדירקטור ב"אדם ומלואו" - ארגון ישראלי למניעת אפליה על רקע משקל. ערן נחשב אדם שקט, ישר, שקול, רציני וחד. אין לו ניסיון בנקאי, אך הוא מכיר את עולם הבנקאות מתפקידו כעו"ד. ההחלטה למנות דמות מעולם המשפטים לתפקיד יו"ר הבנק הגדול בישראל אינה טריוויאלית, ומעידה אולי על הדגש שרוצים להציב בקבוצת אריסון - טיפול בהתנהלות המשפטית ובממשל התאגידי של הבנק, וזאת לאור הפרשות השונות שצצות מדי פעם בבנק במשך השנים.

מבחינה עסקית, בנק הפועלים נמצא בעמדה חזקה, ולכן נראה כי נדרש פחות ניסיון בנקאי מתפקיד היו"ר ויותר ניסיון משפטי. כמו כן, לאור היכרותו של ערן עם קבוצת אריסון, נראה כי ישנם כבר יחסי אמון בין הצדדים - פרמטר חשוב לכהונה מוצלחת.

העזיבה ריחפה באוויר

כזכור, עזיבתו הצפויה של סרוסי נעשית על רקע תלונה של עובדת לשעבר בבנק, כי המנכ"ל לשעבר קינן תקף אותה מינית לפני כעשור, ואשר נחשפה בתחילת נובמבר בערוץ 2. סרוסי לא דיווח על האירוע לבנק ישראל ולדירקטוריון, ובליווי ייעוץ משפטי החליט למנות כבורר חיצוני לטיפול במקרה את השופט בדימוס סטיב אדלר. אדלר אמנם קבע שלא הייתה הטרדה, אך מנגד המליץ על מתן פיצויים מוגדלים לאותה עובדת. העובדה שסרוסי לא דיווח על האירוע יצרה משבר אמון בינו לבנק ישראל, וכן משבר אמון עם בעלת השליטה בבנק שרי אריסון, ונציגתה הבכירה בדירקטוריון אפרת פלד.

ככל הידוע, בין סרוסי, שמונה ע"י אריסון לתפקיד היו"ר, לבין קבוצת אריסון נוצר משבר ביחסים בעקבות הפרשה. בקבוצת אריסון רצו לראות את סרוסי עוזב את תפקידו, ואולם לא זו הסיבה היחידה לעזיבתו של סרוסי. גם בבנק ישראל הבינו, שלא ניתן יהיה לסיים את הפרשה ללא עזיבה של סרוסי, ונראה כי היה זה רק עניין של זמן עד לתוצאה.

מקורות במערכת הבנקאית מציינים כי עזיבתו של סרוסי ריחפה באוויר בעיקר בשבועיים האחרונים, וגורמים שדיברו עמו אמרו כי הוא שידר שהוא צפוי לעזוב, בין היתר באמצעות שיחות שונות שקיים ובהן מנה את הישגיו בבנק - מה שנתפס כמעין דברי סיכום.

סרוסי (61) ישלים עם עזיבתו כהונה בת יותר מ-7 שנים כיו"ר הבנק הגדול בישראל. הוא כיהן בעבר בשורה של תפקידים במשרד האוצר, בהם מנהל המשלחת של האוצר בארה"ב. לפני כ-23 שנה הוא הקים בישראל את הפעילות של בנק ההשקעות מורגן סטנלי, וניהל את הפעילות במשך 16 שנה. כמו כן כיהן במשך השנים כדירקטור בכמה חברות, בהן החברה לישראל.

לתפקיד יו"ר בנק הפועלים מונה סרוסי באוגוסט 2009. הוא הגיע אל הבנק בתקופה קשה מאוד, כשהחליף בתפקיד את דני דנקנר, שהודח ע"י נגיד בנק ישראל דאז, פרופ' סטנלי פישר. הבנק סבל באותה תקופה ממשבר תדמיתי קשה, בעיות בממשל התאגידי, ועדיין לא התאושש מההפסדים הכבדים שנגרמו לו במכשירים הפיננסיים בעת המשבר של שנת 2008.

במשך שנותיו כיו"ר בנק הפועלים נהנה סרוסי משכר בעלות מצטברת נאה של 51.1 מיליון שקל (נתונים אלה אינם כוללים את השכר לשנת 2016, שעדיין לא פורסם), כלומר שכר שנתי בעלות ממוצעת של יותר מ-7 מיליון שקל. בעקבות חוק שכר הבכירים אמור שכרו של סרוסי לצנוח לתקרה המותרת בחוק של 2.5 מיליון שקל, קרי ירידה של יותר מ-60% מעלות השכר שלו עד היום. לפי הערכות, גם לולא הפרשה הזו, סיכוי נמוך שסרוסי היה מאריך את החוזה בשנה הבאה - בשל חוק שכר הבכירים.