העצרת הכללית של או"ם ציינה אתמול (ג') את כ"ט בנובמבר 1947 - היום שבו החליטה העצרת על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת מדינה יהודית ומדינה פלסטינית - בקבלת שש החלטות נגד מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, בנאומים אנטי-ישראליים ובצעיף ססגוני, חציו בצבעי הדגל הפלסטיני וחציו בצבעי שחור לבן של כפיה מסורתית, שנכרך סביב צווארו של יו"ר העצרת. ההצבעה הפורמלית על ההחלטות תתקיים היום (ד').
במקביל, קיבל אתמול בית-הנבחרים בוושינגטון החלטה שקוראת לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, להטיל וטו על כל הצעת החלטה במועצת הביטחון שתקרא להכיר במדינה פלסטינית, או שתקבע פרמטרים להסדר סופי בין ישראל לפלסטינים. ההחלטה התקבלה פה אחד, בקולות מחוקקים דמוקרטים ורפובליקאים, על רקע חששות שאובמה יחליט, בשבועות האחרונים שנותרו לנשיאותו, לקבוע מציאות חדשה בזירה הדיפלומטית, שתשמש מסגרת לכל הסכם שלום עתידי.
במושב העצרת הכללית, שמוגדר מסורתית כ"יום הסולידריות הבינלאומית עם העם הפלסטיני", אמר הנשיא התורן של העצרת, פיטר תומסון, כשהצעיף הפלסטיני על צווארו, ששלום בין ישראל לפלסטינים הוא "רכיב בסיסי במאמצינו לממש את זכויות הפלסטינים, זכויות שאי אפשר לשלול אותן, ולדאוג לכך שהם יוכלו לחיות חיים של כבוד, הזדמנויות שוות, רווחה ושיוויון".
"אך המאמץ להשגת שלום נפגע בגלל התקפות הטרור הנמשכות נגד אזרחים ופעולות אלימות ברוטליות שמבצעים שני הצדדים", אמר תומסון. הוא לא ציין, שלרוב הפעולות האלימות אחראים פלסטינים.
המזכ"ל היוצא של או"ם, באן קי מון, אמר קודם לכן, כי אם שני הצדדים לא יחזקו את התקוות לשלום, הם יגדילו את הסיכון למציאות של מדינה אחת לשני עמים.
סגן מזכ"ל או"ם, ג'אן אליאסון, אמר במושב, כי קבלת הרשות הפלסטינית לאו"ם כ"משקיפה" ולא חברה ב-2012 היה ציון דרך היסטורי, אך השנים שחלפו היו "עשור אבוד" מבחינת היזמה להשגת שלום. אם החידלון הזה יימשך, פיתרון של שתי מדינות לשני עמים יחמוק מידינו, הוא אמר.
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר במושב: "תיאטרון השקרים הפלסטיני מוצג היום לפני כל העולם. האמת היא ברורה. ישראל ניסתה הכל, אך במשך שנים הפלסטינים דחו כל הצעה ובחרו דרך של אלימות וטרור". הוא הניף את העמוד הראשון של "ניו יורק טיימס" מ-30 בנובמבר 1947, שאחת מכותרותיו היתה: "העצרת הצבעה על חלוקה, הערבים דחו את ההצעה". "זה כל הסיפור", אמר דנון.
"ההנהגה הפלסטינית משלמת מס שפתיים לרעיון שתי המדינות מפני שזה משתלם לה", הוסיף דנון. "הרשות הפלסטינית מעוניינת להמשיך ולהתקיים כגוף מושחת שחי על חשבון אומות העולם בלי לשאת באחריות לציבור הפלסטיני, והדרך היחידה להשיג זאת היא הנצחת הסכסוך".
אחת משש ההחלטות שיתקבלו היום קוראת לישראל להעביר את השליטה ברמת-הגולן לידי סוריה, בלי להזכיר ולו במילה אחת את מסעות ההרג ההמוניים בחלקים שונים של המדינה. הצעת החלטה אחרת מגנה את פעולות ישראל בירושלים ומשתמשת רק בשם האיסלמי של הר הבית - חראם א שריף - כאילו כדי למחוק כל קשר יהודי לירושלים.
במאמר אופ-אד ב"ניו יורק טיימס", קרא אתמול נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קארטר, לממשל אובמה להכיר ב"פלסטין". "איננו יודעים מה תהיה המדיניות של הממשל הבא", כותב קארטר. "אך אנו יודעים מהי מדיניות הממשל הנוכחי. מטרתו של הנשיא אובמה הייתה ועודה לתמוך במו"מ שישים קץ לסכסוך ושיביא לשתי מדינות שיחיו שזו בצד זו בשלום".
"קיים עתה ספק גדול האם ניתן להשיג זאת", טוען הנשיא לשעבר. "אני משוכנע שארה"ב עדיין יכולה לעצב את עתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני לפני השינוי בבית הלבן, אך הזמן שנותר קצר מאוד. הצעד הפשוט אך החיוני שהממשל הזה יכול לנקוט לפני חילופי הנשיאים ב-20 בינואר הוא להעניק הכרה דיפלומטית למדינת פלסטין, כפי שעשו כבר עד עתה 137 מדינות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.