ועדת הכלכלה של הכנסת רשמה אתמול (ג') התקדמות משמעותית בדרך לאישורו של החוק להפרטת עידן פלוס, הנכלל ברפורמות התקשורת שבחוק ההסדרים. החוק שמובל על ידי האוצר אמור להכניס תחרות נוספת לתחום הפלטפורמות הרב ערוציות שנשלט כיום על ידי הדואפול של הוט ו-yes.
אחרי שכבר בשבוע שעבר דיווחנו כאן על ההבנות המסתמנות בין האוצר לארגוני היוצרים סביב מחויבותו של הרוכש להשקעה בהפקות מקור, אמש הובאו ההסכמות הללו לאישורה של הוועדה, וזאת אכן אישרה אותן.
לאחר שבתחילה הציע האוצר כי הרוכש יחויב להשקיע בהפקות מקור רק לאחר שיגיע לנתח שוק של 10% במשך שלוש שנים, הדרישה בעניין זה הפכה להיות מחייבת בהרבה. על פי הסיכום עם היוצרים נוספו מדרגות ביניים, כך שכבר לאחר שהרוכש יגיע לנתח של 5% מהשוק או להכנסות של 200 מיליון שקל בשנה (הנמוך מבין השניים), הוא יחויב להשקיע 4.5% מהכנסותיו (כלומר, כ-9 מיליון שקל במקרה של 200 מיליון שקל הכנסות) בהפקות מקור קנויות. לאחר שהרוכש יגיע ל-7.5% מהשוק או להכנסות של 300 מיליון שקל בשנה הוא יחויב להשקיע 6% מהכנסותיו בהפקות מקור, ולאחר שיגיע לרף של 10% מהשוק או הכנסות של 400 מיליון שקל, תוטל עליו אותה חובה שמוטלת כיום על הוט ועל yes (השקעה של בין 8% ל-12% מהמחזור). ההוספה של רף הכנסות כספי לכל מדרגה הייתה חשובה ליוצרים, מכיוון שכך מתייתרת השאלה איך בדיוק מודדים את נתח השוק בתחום.
הוועדה הלכה צעד נוסף לקראת היוצרים כשבהתאם לדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הוסכם כי לאמות המידה שלפיהן נקבע הזוכה במכרז יתווסף גם הפרמטר של היקף ההשקעות המתוכנן של המציע בהפקות מקור.
פרמטר נוסף שהתווסף לאמות המידה לבקשתו של כבל הוא הפחתת דמי ההפצה שיגבה הגוף שיפעיל את עידן פלוס משני הערוצים המסחריים 2 ו-10. כאן מדובר בנושא רגיש שאתמול לא אושר בוועדה. כיום, המדינה שמפעילה את מערך עידן פלוס באמצעות הרשות השנייה, גובה מערוצים 2 ו-10 3.7 מיליון שקל בשנה תמורת הפצת השידורים שלהם. הערוצים, שממילא טוענים שגופים כמו הוט ו-yes צריכים לשלם להם תמורת הזכות לשדר אותם, מתנגדים בחריפות לכך שיגבה מהם כעת תשלום מגוף חדש שייכנס לשוק ויהווה מתחרה נוסף שלהם. מנגד, באוצר מסבירים כי הזוכה במכרז יתחייב להמשיך ולהפיץ את שני הערוצים כך שיתאפשר לקלוט את שידוריהם גם ללא תשלום (כפי שמתרחש היום), ולשיטתו במתווה החדש המחיר שישלמו הערוצים עבור ההפצה צריך להיות נמוך יותר, אך לא להתבטל.
סביב הנושא הזה התפרץ אמש בוועדה ח"כ דוד ביטן על אנשי האוצר, הטיח בהם האשמות שונות, והודיע כי יתנגד לגביית דמי ההפצה מהערוצים. לאור זאת, הנושא לא עלה אמש להצבעה בוועדה. כרגע נראה כי גם היו"ר כבל קשוב לדרישותיהם של שני הערוצים המסחריים, ולא ברור מה יהיה הפתרון שיימצא.
מעבר לכך, שאר הנושאים שהיו במחלוקת אושרו בוועדה או צפויים להיות מאושרים בה. בעניין היכולת להפיץ את שידורי הערוצים המסחריים באינטרנט הושגו הבנות כי הדבר יעשה כך שזכויות היוצרים לא ייפגעו. הוועדה אישרה גם כי הזוכה במכרז לא יחויב להיות ישראלי, וכי על המערך יוכלו לעלות עד 3 ערוצים שיממונו באמצעות פרסומות. הוועדה תתכנס שוב ביום א' ואז היא תאשר את החוק באופן סופי, לקראת הגשתו להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים.
שתי המועמדות הברורות לקחת חלק במכרז הן חברות הסלולר סלקום ופרטנר. סלקום TV נסמכת כבר כיום על עידן פלוס, המאפשר לציבור לקלוט שישה ערוצי טלוויזיה (ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 1, ערוץ 33, ערוץ 23 וערוץ הכנסת) ואת רוב תחנות הרדיו ללא דמי מנוי, והיא צפויה לגלות עניין בשליטה במערך שסובל מהפרעות קליטה שונות ברחבי הארץ. פרטנר מתכננת להיכנס אף היא לתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית במהלך 2017, ולכן גם היא עשויה לגלות עניין ברכישה. מועמדים אפשריים נוספים הן חבורת הפקה גדולות הפועלות כיום בישראל ואולי גם גורם זר.
כיום המערך מופעל כאמור על ידי המדינה שהשקיעה בו כ-130 מיליון שקל, כשעלות אחזקתו עומדת על 25 מיליון שקל בשנה. למרות העלויות הגבוהות המערך סובל מבעיות קליטה באזורים שונים ברחבי הארץ, וערוצים נוספים שהיו אמורים להיות מועברים על גבו נמנעו עד כמה מלעשות זאת, בשל העלויות הגבוהות. באוצר מאמינים כי הפרטת המערך תאפשר להפחית את עלויותיו, ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
