איך להימנע משיבושים טכנולוגיים בתיק ההשקעות

אם אתם מרגישים שמניות שרכשתם לא מתפקדות לפי הציפיות שלכם, ושקשה לכם יותר ויותר לאתר מניות שיכולות ללוות אתכם עד הפנסיה - יש סיכוי שגם אתם קורבנות של מה שקרוי טכנולוגיה משבשת או Disruptive Technology, ושל ההשפעה שלה על מניות מסורתיות יותר. מהי טכנולוגיה משבשת, וכיצד היא מצליחה להשפיע על כל כך הרבה משקיעים מנוסים?

קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה בשנים האחרונות מהיר במיוחד. מגוון המצאות טכנולוגיות משפרות את רמת החיים של כולנו, ומייעלות את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם אנשים, מבצעים קניות, מגיעים ממקום למקום, מבצעים פעולות בבנק ואפילו מנווטים בדרכים.

הטכנולוגיה מביאה אתה יתרונות עצומים, אבל במקרים רבים היא גם מפריעה, משבשת או אפילו מחסלת עסקים מסורתיים, שפועלים בשיטות ישנות. Disruptive Technology או בעברית "טכנולוגיה משבשת" הוא מונח שמתייחס לטכנולוגיה שמשבשת את השוק המסורתי הקיים במגוון תחומים. טכנולוגיה משבשת איננה דבר חדש בעולם: המכוניות החליפו את הסוסים, המצלמות הדיגיטליות חיסלו את שוק הפילם ופיתוח התמונות, האינטרנט וה-VOD חיסלו את ספריות הווידיאו ועוד.

קצב ההופעה של טכנולוגיות משבשות הוא אחד הגורמים לחוסר ודאות בעולם ההשקעות, ולפספוסים רבים אצל משקיעים. בשנים האחרונות אין חברה, מניה או סקטור שחסינים מול איום החדשנות. הנה רק חלק מהמכות שספגו המשקיעים בשנים האחרונות.

עולם הקמעונאות: מגדולה עד קטנה, מוולמארט וטארגט ועד GNC, גאפ וסירס, אין כמעט קמעונאית מוכרת שלא חוותה (ועדיין חווה) את נחת זרועה של ענקית המסחר המקוון אמזון, שחרתה את המונח Disruptive Technology על כיסם של בעלי המניות של החברות המצליחות ביותר בעולם.

הרגע הסמלי שבו עקף שווי השוק של אמזון את זה של וול מארט התרחש לפני קצת יותר משנה. כיום שווי השוק של אמזון  (כ-370 מליארד דולר) כבר גבוה בכ-69% מזה של וולמארט.

מניות קמעונות רבות בארה"ב התרסקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, וחלקן הגיעו עד לפשיטת רגל ממש. דוגמאות בולטות: מניית Bed Bath & Beyond  ירדה בתוך שנתיים ממחיר של כ-78 דולר ומניית סירס  ירדה בתוך כשנה וחצי ממחיר של כ-42 דולר.

אנרגיה: נפילת מחירי הנפט (אשר ריסקה איתה לא מעט חברות מענף האנרגיה) אולי מושפעת ממגוון רחב של פרמטרים, אבל להטמעת טכנולוגיות כמו פצלי שמן יש בהחלט מקום מרכזי בעניין. ה"איום" הוא בהפקת נפט בטכנולוגיית פצלי שמן בכמויות אדירות, ומחיר הנפט הגבוה הוא שהביא למלחמת המחירים בעולם. כל השחקנים יודעים, שהחל מרמות מחיר מסוימות (שאגב ילכו ויפחתו ככל שהטכנולוגיה תתקדם), היצע הנפט יגדל כמעט בלי הגבלה.

סל מניות האנרגיה (XLE ) צנח משיא של כ-100 דולר באמצע 2014 לשפל של כ-55 דולר בינואר השנה (ירידה של כ-45%), אם כי מאז התאושש מעט.

פיננסים: המהפכה הטכנולוגית מתקדמת במהירות גם אל עבר ענף הפיננסים והבנקאות. אלפי חברות סטארט-אפ בתחום הפיננסים פועלות כדי לקבל דריסת רגל בענף. חלקן מהוות תחרות ישירה לבנקים. כך למשל, חברות העוסקות בהלוואות חברתיות (peer to peer lending) צומחות במהירות, בין היתר על חשבון הלוואות בשיטה המסורתית, וחלק מהבנקים מקימים חברות כאלו in house, כדי שלא להישאר מאחור.

האם מדובר באיום ממשי על עצם קיומם של הבנקים? נראה שלא. הבנקים נהנים מהגנה רגולטורית וכן פועלים בעצמם כדי לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית ומתייעלים. האיום איננו מיידי, אבל הוא קיים בטווח הארוך. עד כה, לא נראה, שמניות הבנקים מושפעות באופן משמעותי מחברות הפינטק.

סוכני נסיעות: חברות כמו פרייסליין , אקספדיה  טריפ אדוויזר  פגעו אנושות בסוכני הנסיעות. בזמן שסוכני הנסיעות נעלמו, מניית פרייסליין טיפסה בתוך חמש שנים לשווי שוק של כ-75 מליארד דולר.

נדל"ן: הנדל"ן אולי הפך בשנים האחרונות לתור הזהב מבחינת משקיעים רבים, שרכשו דירות ומשרדים, אבל לא כל תחום הנדל"ן נהנה מהחיים. לכאורה, מדובר בתחום שנחשב מאוד "low tech", אבל מי שמרגיש על קרקע יציבה, שיחשוב שוב. זוכרים את אמזון ואת תחום הקמעונאות? חברות נדל"ן עתירות חובות, שעוסקות בהחזקת קניונים, לא בדיוק יכולות להעלות דמי שכירות (במקרה הטוב) בזמן שלקוחותיהן (רשתות הקמעונאות) נלחמות על הישרדותן, סוגרות חנויות ומנסות להעביר חלק גדול מעסקיהן לאינטרנט ולמובייל.

מבט לעתיד הקצת יותר רחוק

מזון: זה אולי נשמע עדיין כמו מדע בדיוני, אבל בעתיד, את תעשיות הבשר והחלב יחליפו כנראה חברות טכנולוגיה שיגדלו את המוצרים הללו במפעלים דמויי מעבדות ענק. חברות המזון הגדולות שלא יצליחו להשתלב בתעשייה הזו, יאבדו ככל הנראה חלק עצום מעסקיהן. עדיין מוקדם מדי להתייחס לנושא הזה כאשר קונים מניות של חברות מזון, אבל מתחת לפני השטח תחום הפודטק מתחמם במהירות.

מציאות מדומה/רבודה: את מי תחליף קסדת המציאות המדומה בעתיד? האם בעתיד נמשיך לצפות בטלוויזיה, או שנקבל חוויה משכנעת יותר באמצעות הקסדה? האם נבחר לטוס לחו"ל או פשוט לחוות את חו"ל מהארץ? האם ניתן יהיה להריח, לחוש או להרגיש דרך הקסדה? ואולי, כמו שאמר אלון מאסק, אנחנו בעצם כבר עכשיו עם הקסדה על הראש? לא ברור עדיין לגמרי מיהם העסקים שירוויחו מהטכנולוגיה החדשה (מלבד כמובן החברות המפתחות), ובמיוחד מיהם העסקים המסורתיים, שייפגעו ממנה, או גרוע מכך - יחוסלו.

עבודתם של המשקיעים, אנו רואים, הפכה קשה יותר, ואין מקום שהוא לחלוטין בטוח. התפתחות מהירה של Disruptive Technology לא משאירה כמעט מקומות מוגנים. כמעט כל מודל עסקי מוכר עשוי למצוא את עצמו תחת התקפה: בין אם מדובר בתחום מסורתי כמו בגדים, מזון, נדל"ן או אנרגיה, ובין אם מדובר בחברות של הדור החדש, כמו טוויטר  או GoPro (סימול: GPRO).

מהם הפתרונות?

כיצד ניתן להתמודד עם השקעות בעולם שמשתנה כל כך מהר? אין פתרון בודד לבעיות הללו, אבל ישנן כמה גישות, שיכולות לסייע בניהול נכון של הסיכונים.

■ ללכת עם מובילי המהפכה הטכנולוגית, אבל בזהירות. חברות כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ואחרות נמצאות מבחינה עסקית במקום מצוין (אם כי לא בהיבט של מחירי המניות). גוגל, למשל, מייצרת תזרים מזומנים אדיר, ומשקיעה במגוון תחומי Disruptive Technology משלה: רחפנים, מכוניות אוטונומיות, מציאות מדומה, ואפילו ברפואה (חקר הזקנה). אמזון, פייסבוק, אפל ואחרות נמצאות גם הן בעמדה דומה.

השקעה בגוגל היא למעשה אמירה הגיונית: אני סומך על מייסדי החברה שמחזיקים היום את מיטב המוחות בעולם הטכנולוגיה ונהנים מכמות בלתי מוגבלת של משאבים, שיבצעו את המהלכים הנכונים עם הכסף שלי. הסיכונים: מדובר במניות שנסחרות במחירים גבוהים (במיוחד אמזון); הרגולטורים, רשויות המס ומדינות שונות בעולם עלולים להנחית מכות על החברות הללו.

■ לבחון היטב חשיפה ל-Disruptive Technology. לא מספיק להסתמך על נתוני עבר ועל קצב הצמיחה ההיסטורי של חברה. לפני כל השקעה, חשוב לבדוק היטב אם התחום שבו עוסקת החברה הרלוונטית חשוף לסיכונים טכנולוגיים. בחלק מן המקרים, ניתן לזהות מראש מצבים בעייתיים.

■ שילוב השקעה במדדים. שימוש במדדים (במינון המתאים) יכול לסייע מאוד בניהול נכון יותר של סיכונים.

■ בחינה בלתי פוסקת של איומים על המודל העסקי. הסתכלות נכונה על השקעה היא ברוב המקרים לטווח ארוך, אבל בעולם שמשתנה כל כך מהר, חשוב לבחון כל הזמן איומים על המודל העסקי.

■ פיזור. לפיזור יש אמנם חסרונות: חוסר היכולת להכיר הרבה מאוד חברות ברמה גבוהה, רעיונות טובים מקבלים תגמול קטן בגלל גודל ההשקעה וכו'. יחד עם זאת, בעולם שמשתנה כל כך מהר, פיזור הוא חלק חשוב מניהול הסיכונים, ולכן חשוב לפזר לא רק מבחינת מספר המניות בתיק, אלא גם על פני מספר סקטורים. יש לפזר במינון הנכון, כדי למנוע מצב שבו חסרונות הפיזור עולים על יתרונותיו.

ממה כדאי להיזהר?

בדינמיקה של השווקים היום, קיים קושי רב לקבוע האם פגיעה של "טכנולוגיה משבשת" מסוימת מגולמת כבר במחיר של מניה ספציפית. האם וולמארט ירדה מספיק? האם המכפיל הנמוך של BBBY, משקף תגובה מוגזמת? לא ניתן לקבוע כללים נוקשים בנוגע להשקעה בחברות אלו. ככלל, עדיף להיות זהירים יותר בבחירת מניות ספציפיות מתחומים מועדים לפורענות, כמו קמעונות והלבשה, אנרגיה ופצלי שמן, נדל"ן מסחרי ועוד.

רעיונות השקעה בעידן של Disruptive Technology? השקעה בחברות מובילות, שיצרו או יוצרות את הטכנולוגיה המשבשת עצמה, יכולה כאמור להוות חלק מהפתרון. מבחינת תמחור, גוגל , עליבאבא  ופרייסליין נראות סבירות ביותר. אמזון נראית מצוין מבחינה עסקית, אך היא גם היקרה מכולן, ולכן נותר מקום להתלבטות.

קרן הסל FDN, העוקבת אחרי ביצועיהן של חברות האינטרנט המובילות - אמזון, גוגל, פייסבוק, נטפליקס, פייפל ועוד - יכולה להשתלב כהחזקה מרוכזת של מניות העתיד. בטווח הקצר נושא המס ומאבקי הסחר העולמי עלולים להעיב על מניות אלו.

חברות מסורתיות יותר, שפחות נתונות להשפעתה של טכנולוגיה משבשת, יכולות להשתלב אף הן. למשל: ברקשייר הת'אוויי  של וורן באפט, ג'נרל אלקטריק , ג'ונסון אנד ג'ונסון , פרוקטור אנד גמבל  ויוניון פאסיפיק . אלו הן דוגמאות לחברות ענק מהשורה הראשונה, אשר פחות נתונות לסכנה מטכנולוגיה ספציפית, הן בגלל הפיזור שלהן והן בגלל אופי העסקים שלהן.

היום יותר מתמיד, חשוב להיות ערניים במיוחד, כדי שהטכנולוגיה המשבשת לא תשבש לכם את התשואה בתיק ההשקעות.

הכותב הנו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ, אשר מנהלת תיקי השקעות ללקוחות ומשמשת כמנהל השקעות חיצוני בהוסטינג לקרנות נאמנות. למועד זה, ניירות ו/או אסטרטגיות השקעה המוזכרות במאמר מוחזקת בחלק מהתיקים ובקרנות. אין לראות באמור משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור ניירות ערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים ו/או מטבעות ו/או מדדים ו/או בכלל. מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע