מכל הלב; הסטארט-אפים החמים בתחום הקרדיולוגיה

ניתוח חדש לטיפול במומי לב בתינוקות בני יומם, משאבת הלב הקטנה ביותר בעולם וסמן חדש שיאפשר לדעת בדיעבד אם לקיתם בשבץ, אלו חלק מההמצאות שישתתפו בתחרות "המצאת השנה בקרדיולוגיה" במסגרת כנס ICI, הכנס הבינלאומי לקרדיולוגיה פולשנית שייערך ביום ראשון הקרוב בתל אביב. יושבי הראש של הכנס הם מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם פרופ' רפי ביאר ומנהל מערך הלב בהדסה עין כרם בירושלים, פרופ' חיים לוטן.

שמונה פיינליסטים נבחרו מתוך עשרות פיתוחים שהוגשו על ידי חברות מרחבי העולם. הרשימה לא כוללת אפליקציות שעוסקת ברפואה מונעת, דוגמת שיפור התזונה ותזכורת לחולים לקחת תרופות, אלא בטכנולוגיות שמיועדות לסייע במצבים של סיכון חיים.

1. ערכה לזיהוי התקפי לב ואירועים מוחיים

לעיתים, חולה חש בתסמינים שייתכן ונבעו מאירוע מוחי קל או התקף לב קל, אך אמצעי ההדמיה הקיימים היום וגם בדיקות הדם הקיימות, לא תמיד מספיק מדויקים כדי לוודא האם אכן מתרחש כעת אירוע, או לומר בדיעבד - האם אכן היה אירוע. חשוב לדעת האם מתרחש אירוע כדי לדעת כיצד לטפל בו, וגם בדיעבד חשוב לדעת אם היה אירוע, כדי לשקול כיצד לטפל באותו חולה בהמשך לשם מניעת אירועים נוספים.

כיום נהוג לבצע בדיקת דם אשר מאתרת חלבון בשם טרופונין שמשתחרר ספציפית משריר הלב כשנגרם לו נזק. השימוש בבדיקה הזו שיפר מאוד את האבחון של התקפי לב בעת התרחשותם ואת קבלת ההחלטות לגבי טיפול בחולים לאחר האירוע.

קבוצת חוקרים מצ'ילה פיתחה בדיקה חדשה, על בסיס חלבונים אחרים הנמצאים במחזור הדם, שנקראים Circulation ECMVs, אשר מופרשים כתוצאה משינוי בתקשורת בין תאים. לדברי החוקרים, בדיקה זו היא בעלת יתרונות על פני הבדיקה הקיימת - היא מאבחנת את הנזק מוקדם יותר, ורלוונטית גם לאירועים מוחיים, ולא רק להתקפי לב. החוקרים מעריכים כי יוכלו לייצר ערכות בדיקה ב-30 דולר לערכה.

2. משאבה לבבית זעירה

חברת NuHeart מנורבגיה מפתחת את משאבת הלב הקטנה ביותר בעולם, הניתנת להחדרה דרך העורק אל תוך הלב. משקלה יהיה רק 10-15 גרם, בעוד המשאבות הקטנות ביותר הקיימות היום, שוקלות כ-200 גרם והחדרתן כרוכה בתהליך כירורגי שיכולים להיות לו סיכונים. המוצר מתאים במיוחד לילדים, ולקבוצות חולים נוספות שיש להם מגבלות לעבור את הניתוח.

סגן הנשיא לתפעול בחברה, טוני יורגנסן, מסביר כי "אנחנו המשאבה היחידה שנכנסת לתוך הלב, בעוד משאבות אחרות מתלבשות מחוץ ללב, ולכן הן גדולות וחייבות בניתוח. העובדה שידענו מלכתחילה שאנחנו מוגבלים בכך שעלינו לעבור דרך העורק להתקנת המשאבה, הובילה אותנו לחשיבה יצירתית מאוד לגבי המזעור. בין היתר פיתחנו פרופלור שהוא הרבה יותר יעיל בדחיקת דם, ואחד מיתרונות הלוואי שלו שהוא יוצר פחות נזק לדם שעובר דרכו".

יורגנסן מציין כי המערכות הקיימות דורשות ניתוח שעלול לפגוע בחולים שנמצאים במצב החמור ביותר של מחלת אי ספיקת הלב. היום ישנם פתרונות שמועילים לחולים הללו לזמן קצר, אבל לא לזמן ארוך ובינוני. "אנחנו מאמינים שהחברה שלנו יכולה להוביל את פלח השוק הזה", הוא אומר, "היום כמחצית מהחולים הללו נפטרים תוך חמש שנים. אנחנו מאמינים שנתחיל מטיפול בחולים הכי קשים שיש, ואחר כך נגיע לשאר".

3. להקרין רק היכן שהרופא מסתכל

ניתוחי לב וצנתורים מבוצעים בתנאים של קרינה מלאה לאורך כל זמן הניתוח. קרינה זו מזיקה לחולה וגם לרופא. חברת Ikomed מקנדה, שמנוהלת על ידי הישראלי ערן אליצור, עוקבת אחרי תנועות העיניים והמכשירים של הרופא, כדי לבחון היכן הוא ממקד את מבטו, ואז מפחיתה את הקרינה ליתר הגוף, באמצעות צמצם עופרת.

האזורים שהרופא אינו ממוקד בהם באותו רגע, מוקרנים בעוצמה נמוכה יותר ובפולסים פחות תדירים, כך שעדיין מתקבלת תמונה למקרה שקורה בהם פתאום משהו דרמטי, אך זו תמונה מעט מטושטשת יותר. החברה מעריכה כי כך תוכל להפחית את רמות הקרינה לחולה ולרופא בעשרות אחוזים.

המערכת מאפשרת לרופא לבצע את המיקוד בצורה אוטומטית, על בסיס מערכת החישה והאלגוריתמים שפיתחה החברה, או לשלוט בו באופן ידני.

4. לטפל בלב של תינוק

מומים מולדים בלב יכולים לגרום לשינויים דרמטיים בצורת הלב, בכיווני הזרימה של הדם בתוך הלב ובמערכת המסתמים והצינורות המבקרים את הזרימה הזו. מנתחי לב שעוסקים בתחום זה זקוקים ליצירתיות יוצאת דופן, להבנה מעמיקה של תורת הזרימה וכן לידיים מדויקות להפליא, כדי לנתח תינוק בן כמה ימים או שבועות ולמעשה לעצב לו את הלב מחדש, באופן שישפיע בעתיד על כל ההתפתחות שלו, סיכוני התחלואה לאורך חייו ותוחלת החיים.

דוגמא לכך היא הפרוצדורה שפיתח המנתח סנגיב מוסקווד ההודי, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו. הוא טיפל במום נדיר בלב המתרחש אצל 6 מתוך כל 10,000 ילדים בהודו, ואינו מאפשר ללב שלהם לקבל דם מהוורידים. בלב תקין, הדם שסיים להביא חמצן אל כל הגוף חוזר מן הוורידים בכל הגוף אל הלב, מתערבב שם ואז יוצא אל הריאות כדי להצטייד שוב בחמצן. אצל הילדים הללו, יש צורך לעקוף את הלב ולהגיע מן הוורידים ישירות לריאה.

כיום נוהגים המנתחים המעטים העוסקים בתחום זה, לחבר בין הווריד התחתון המביא את הדם מן החלק התחתון של הגוף לבין אחת הריאות, ואת הווריד העליון המביא דם מהחלק העליון של הגוף, לריאה שניה. אולם במקרה כזה, אחת הריאות תקבל דם שהגיע מן הכבד ועבר תהליכים המאפשרים לו לאסוף חמצן, ואילו הריאה השנייה תקבל דם מהמוח והראש, שלא עבר תהליכים אלה, ויווצר חוסר שוויון בין הריאות.

אפשרות אחרת היא לחבר תחילה את שני הוורידים כצלב ואז הדם מתערבב. אולם, בתהליך זה שני זרמי הדם מתנגשים ומאבדים בכך הרבה אנרגיה.

הפיתוח של מוסקווד הוא רכיב גומי שמותקן באותה הצומת ומאפשר לדם לזרום במערבולת שמצד אחד לא גורמת לו לאבד אנרגיה ומצד שני מחלקת את שני זרמי הדם, זה מן הכבד וזה מן המוח, באופן שווה בין שתי הריאות. המוצר מותקן בתוך הוורידים בצנתור. הרעיון נמצא בשלב רישום הפטנט.

5. מכשיר לניקוז החזה

המוצר של חברת Vigor מיועד למי שספגו פגיעת חזה, שהובילה לכך שדם או אוויר הצטברו מסביב לריאות, במקומות בהם הם אינם אמורים להצטבר.

הפעולה התקינה של הריאות תלויה בהפרש לחצים סביב הריאות, וכאשר הפרש הלחצים איננו נכון, אי אפשר לנשום והפצוע סובל מכשל ריאתי ודום לב. פגיעה כזו יכולה לקרות כתוצאה מטראומה, למשל בשדה הקרב או בתאונת דרכים, אולם גם קשישים שנופלים בביתם, יכולים לפתח פגיעה פנימית כזו, שקשה יותר לאבחן אותה.

לדברי אירינה קבנובסקי, מנהלת מכשור רפואי בחברה, כיום כאשר נתקלים בפצוע כזה בשטח, קודם כל מדביקים את האזור הפצוע במדבקה אוטמת, אותה קשה להדביק בגלל הדם והלכלוך. לאחר מכן מחדירים צינוריות לניקוז האוויר דרך המדבקה, או דרך הצוואר ישירות לריאה. הצינוריות הללו נוטות להיסתם, והן מהוות פתרון לטווח קצר בלבד, וכשהן מוחדרות דרך הצוואר הן מסכנות גם את עורקי הצוואר, ולפעמים זוהי פגיעה גדולה אף יותר מהטראומה שדרשה את הטיפול מלכתחילה.

חלופה אחרת היא לתפור נקז בעל קוטר עבה יותר באזור בו התרחשה הפציעה, אולם תהליך התפירה הזה מחייב רופא ומתקיים רק תחת הרדמה מקומית. ויגור פיתחה מכשיר אשר מחדירים דרך הפצע (ובמקרה של פציעה פנימית, הוא יודע לייצר חור בעצמו), והוא מיד מתאים את עצמו למבנה הפצע, אוטם אותו ומותיר פתח שדרכו אפשר להחדיר בקלות צינורית.

המכשיר תוכנן כך שלא רק רופא אלא גם חובש יוכל להשתמש בו בשטח או באמבולנס, ללא ידע מוקדם. את הצינוריות המוחדרות דרכו, ניתן להחליף לעיתים קרובות יותר, וכך ניתן להשתמש בצינוריות דקות יחסית, שגורמות פחות סבל למטופל, מבלי לחשוש שהן ייסתמו.

"לאחר פציעה יש לנו שעה שבה אפשר להציל 50% מהמטופלים שנפטרים מטראומות מהסוג הזה. כשאנחנו מנגישים את הטיפול למי שאינו רופא, אנחנו מאפשרים לטפל בתוך 'שעת הזהב'", אומרת קובנובסקי.

קובנובסקי מספרת כי אמה סבלה מן הטיפול בשיטות הקיימות, ולבסוף נפטרה. החברה הוקמה על ידי אביה, איגור וייסביין, ומומנה על ידי חברה אמריקנית בשם North Lea Partners. היא השתתפה באקסלרטור של הטכניון ובאקסלרטור מאס צ'לנג' בבוסטון, וזכתה בפרסים שונים בתחרויות עולמיות.

6. אפודה למדידת נוזלים בריאות

כמות הנוזלים בריאות מהווה מדד חשוב להערכה האם חולה אי ספיקת לב נמצא בעיצומו של התקף. ככל שמבצעים את האבחון מוקדם יותר, כך ניתן לטפל בבעיה בקלות וביעילות, ולמנוע את ההתדרדרות של המחלה.

חברת Cardioset הישראלית פיתחה אפודה שהחולים יכולים ללבוש כדי לנטר את כמות הנוזל בריאות, באמצעות מדידת ההתנגדות החשמלית של העור באזור מסוים בריאות, לעומת אזורים אחרים שהאפודה מכסה. ניסויים שערכה החברה הראו כי השימוש במוצר יכול להוריד דרמטית את שיעורי האשפוז והתמותה של חולי אי ספיקת לב.

7. חגורה לאבחון חולים כרוניים

חברה הודית בשם Uber Diagnostics פיתחה חגורה הנחבשת על גוף החולה, ומנטרת בזמן אמת מדדי לחץ דם, דופק וא.ק.ג. בכך מצטרפת החברה לגורמים רבים המפתחים מכשירים לבישים לניטור פרמטרים אלה, אולם היא ייחודית בצורת החשיבה שלה על אופן השימוש במוצר. החברה אוספת את הנתונים הללו בענן וגם במכשיר, כך שהוא מהווה מעין "מיני רשומה רפואית", שהולכת עם החולה ואותה הוא יכול להציג לכל רופא שיבחר, בעתות רגילות ובעת חירום.

8. החשמלאים של הלב

הפרעות קצב לב גורמות לנזק ללב ויכולות לגרום להיווצרות של קרישי דם מסוכנים, שיכולים להוביל לחסימות כלי דם ולשבץ. הפרעות הקצב נובעות בין היתר מבעיות במוליכות החשמלית בין עצבי הלב. ניתן לטפל בהן כמו שמטפלים בקצר חשמלי בבית, על ידי בידוד. הבידוד מבוצע היום על ידי צריבה של אזורים מסוימים בשריר הלב, באמצעות קרינת RF. הצריבה יוצרת נזק מבוקר לרקמה באזור הצרוב, והרקמה הפגועה אינה יכולה להעביר זרם חשמלי.

קבוצת חוקרים מיפן בראשות המנתח הירושי קובוטה מאוניברסיטת Kyorin, מציעים לבצע את הצריבה באמצעות קרינה אינפרה אדומה במקום קרינת RF. לדבריהם, הדבר יאפשר לחדור עמוק יותר לתוך רקמת הלב (אך עדיין באופן מדויק) כך שהבידוד יהיה מוחלט. כיום, לפעמים הצריבה אינה עמוקה מספיק, והזרם החשמלי בכל זאת מצליח לעבור וליצור את הפרעת הקצב, גם לאחר הניתוח. המוצר כבר נבדק ב-18 חולים.