חיים סבן: המועמד לראשות המפלגה הדמוקרטית - אנטישמי

המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, שעודה מלקקת את פצעי תבוסתה בבחירות ב-8 בנובמבר, נערכת לבחירת מנהיג - התואר הרשמי הוא יו"ר הוועדה הארצית של המפלגה הדמוקרטית (DNC) - והמועמד המוביל הוא קית אליסון, אחד משני הצירים המוסלמים בקונגרס האמריקאי. 

אליסון נחשב במפלגה כמנהיג שיוכל לסייע בידה להחזיר הביתה בוחרים לבנים, מעוטי השכלה, שהיו דמוקרטים נאמנים כל השנים לפני שערקו לדונלד טראמפ. אבל דרכו של אליסון לצמרת הדמוקרטית נחסמה, לפחות זמנית, בעקבות חשיפה מחודשת של התבטאויות אנטי-ישראליות שהוא השמיע ב-2010.

עוד קודם לכן הוא היה מעורב ב"אומת האיסלם", תנועה איסלמית רדיקלית בארה"ב בהנהגת לואיס פראחאן, שהיתה, עד לפני כמה שנים, מקור להסתה אנטישמית רעילה.

אליסון התנער מהצהרותיו נגד ישראל והוא נהנה עתה מתמיכת בכירים בממסד הדמוקרטי, אבל רבים אחרים נחרדו מהאפשרות שפוליטיקאי שהשמיע הצהרות בוטות כל כך נגד ישראל יעמוד בראש אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב. עד כדי כך גדולה הרתיעה מעלייתו, עד שחיים סבן, אחד מהתורמים הגדולים ביותר למפלגה הדמוקרטית, ובמיוחד לביל ולהילארי קלינטון, יצא נגדו בפומבי והאשים אותו באנטישמיות.

בשיח פומבי עם שר הביטחון אביגדור ליברמן, בפורום סבן של מכון ברוקינגס בוושינגטון, בסוף השבוע, קם סבן ואמר: "העובדה שקית אליסון מוסלמי אינה בעיה. אם מאזינים להצהרותיו בהווה, הוא יותר ציוני מתיאודור הרצל, דוד בן גוריון ומנחם בגין ביחד. זה ממש מפליא. זה יפה. אך אם בודקים את עמדותיו בעבר, מסמכיו, נאומיו, דפוסי ההצבעה שלו בבית הנבחרים אז ברור שהוא אנטישמי ואנטי-ישראלי. למילים יש משמעות ולפעולות - עוד יותר. קית אליסון יהיה אסון ליחסים בין הקהילה היהודית לבין המפלגה הדמוקרטית".

גם הליגה נגד השמצה יצאה נגד אליסון. "באחרונה פורסם מידע חדש שמעלה ספקות רציניים לגבי יכולתו של אליסון לייצג את תמיכתה המסורתית של המפלגה הדמוקרטית בישראל חזקה ובטוחה", נאמר בהודעת הליגה. "... בכוונה או שלא בכוונה, דברי אליסון מקימים לתחיה את הסטריאוטיפים הנושנים שהיהודים שולטים כביכול בממשל... אלה בדיות רעילות שאין להן מקום בחברה כמו ארה"ב".

את ההצהרות האנטי-ישראליות של אליסון חשף הארגון "הפרוייקט לחקר הטרור" (Investigative Project on Terrorism), מיסודו ובניהולו של סטיוון אמרסון, שפרסם הקלטה של דברים שנשא אליסון באירוע לגיוס כספים של מוסלמי אחר, עיסאם אומריש, שרץ לבית הנבחרים של מדינת וירג'יניה לפני שש שנים.

בין היתר, הוא אמר שם כך: "... אנו רוצים את כספנו ואנו רוצים אותו עכשיו. אנו כאמריקאים, איננו יכולים להרשות שמדינה אחרת תתייחס אלינו כאילו אנו הכספומט שלה. אנו חייבים להתנגד לכך כאמריקאים".

ועוד: "מדיניות החוץ של ארה"ב במזה"ת מוכתבת ע"י מה שטוב או מה שרע למדינה שבה שבעה מיליון תושבים. כל מה שקורה באזור שבו חיים 350 מיליון אנשים, נקבע ע"י מה שטוב או רע למדינה עם שבעה מיליון".

ובהתיחסו למאמצי הנשיא ברק אובמה לבלום את הרחבת ההתנחלויות, אמר אליסון: "כמה מאיתנו עלולים לחשוב, שהנשיא לא עשה די בסוגיה זו. הוא לא מימש את החזון שהעלה בנאומו בקהיר... ובכן, יכול להיות שזה אכן נכון, אבל אנו לא מדברים כאן על כליל השלמות. אנו מדברים על מה שאנו צריכים לעשות. ואני אומר לכם שבני הקהילה המוסלמית באמריקה צריכים לקום ולומר לנשיא, מספיק. האם אתה יודע מדוע אנו שולחים כל שנה 2.8 מיליארד דולר (לישראל) והם אפילו לא מכבדים את בקשתנו להפסיק את הבניה במזרח ירושלים. איפה תקום המדינה הפלסטינית העתידית אם (הישראלים) מתנחלים בה עוד לפני הקמתה"?

אמרסון, שהוביל את חשיפת ההתבטאויות של אליסון, אינו מקור נקי מרבב. הוא שימש מטרה לביקורות נוקבות בגין האיכות המפוקפקת של כמה מדבריו ומאמריו. ב-2015 אמר ראש ממשלת בריטניה לשעבר, דייוויד קמרון, שאמרסון הוא "אדיוט מושלם" לאחר שהאחרון טען, בראיון בפוקס ניוז, כי בעיר ברמינגהאם, בבריטניה, יש אזורים שלא מוסלמים אינם יכולים להיכנס אליהם. אמרסון התנצל על כך.

בעקבות פרסום ההקלטה טען אליסון, כי דבריו הוצאו מהקשרם. "הרקורד שלי מצביע על תמיכה עמוקה ומתמשכת בישראל, ותמיד נאבקתי באנטישמיות, גזענות, סקסיזם והומופביה - ערכיי דומים לאלה של הליגה נגד השמצה שמתחה עלי ביקורת", הוא אמר. לדבריו, הוא תומך בפיתרון של שתי מדינות וביקר בישראל כמה פעמים. הוא תמך באופן עקבי בסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, אך ב-2014 הוא הצביע נגד בקשת הממשל להעניק לישראל סיוע מיוחד לייצור סוללות נוספות של מערכת כיפת ברזל. ב-2009 הוא יזם מכתב לנשיא אובמה, בחתימת 54 צירים דמוקרטיים, שבו נקרא הנשיא ללחוץ על ישראל שתקל את המצור על רצועת עזה.

המחלוקת סביב אליסון לא מפריעה לשני הסנטורים הדמוקרטים היהודיים, ברני סנדרס וצ'ארלס שומר, לתמוך בו. שומר, אחד מדידיה החזקים של ישראל בסנט, אמר בראיון ל"וושינגטון פוסט", כי הוא תומך באליסון מפני שסנדרס תומך בו. "אני לא מודאג מהסיפור שלו על ישראל, אם כי בינו לביני יש חילוקי דעות", אמר הסנטור, שיהיה מנהיג סיעט המיעוט בסנט החל בינואר 2017.

העובדה שאליסון, עם החטוטרת של הצהרותיו על ישראל, בכלל נחשב מועמד להנהגת המפלגה הדמוקרטית, מעידה על השינוי שחל במפלגה. בשנים קודמות, לא היה אפשר לחשוב שאדם כזה יתקרב לצמרת הדמוקרטית. סטיוון כהן, פרופסור למדיניות חברתית יהודית בהיברו יוניון קולג', אמר ל-JTA, כי עלייתו של אליסון משקפת את מאמצי המפלגה למשוך בוחרים צעירים יותר - ואלה ייטו יותר להזדהות עם הפלסטינים מאשר דמוקרטים מבוגרים יותר.

לדבריו, הדמוקרטים אינם מפנים עורף לישראל, אך הם מוכנים לבחון עמדות שמזוהות עם השמאל הפרו-ישראלי, בניגוד לארגונים יהודים גדולים וכמובן הממשלה הנוכחית בישראל.

"אני מתאר לעצמי שדלמקורטים צעירים לא תהיה כל בעיה עם אליסון כיו"ר המפלגה", אמר כהן. "על הקהילה הפרו-ישראלית מופעל עתה לחץ להרחיב את ההגדרה של מיהו פרו ישראלי ולכלול בה אנשים שמתנגדים להרחבת ההתנחלויות ושמצדדים בגישה כוללנית יותר, שמביאה בחשבון גם את (דרישות) הלאום הפלסטיני".

אולי אין זה מקרה, שסקר של מכון ברוקינגס, שפורסם בסוף השבוע, מראה כי רוב הדמוקרטים (55%) רואים בישראל "נטל", אך רק 24% מהרפובליקאים חושבים כך. לעומת זאת, רוב גדול של כלל האמריקאים (76%) רואים בישראל "נכס אסטרטגי".