שוק המזון והצריכה (FMCG) מצוי בקיפאון זה 3 שנים ברציפות. חברת סטורנקסט, המנטרת את מכירות השוק, צופה כי גם 2016 תסתיים ללא עלייה במכירות. היקף המכר הכולל צפוי לעמוד השנה על 40.6 מיליארד שקל בלבד, היקף זהה למכר בשנת 2013. בפועל, נתון זה מעיד על נסיגה, מכיוון שאוכלוסיית מדינת ישראל גדלה בכל שנה בכ-2%, כך שלו רמת המכירות הייתה נשמרת, היינו עדים לגידול בשיעור של כ-6% ב-3 שנים.
נציין כי בשנת 2014 הסתכם המכר ב-40.3 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2015 הוא הסתכם ב-41 מיליארד שקל. בהשוואה לשנת 2015, השוק מאבד השנה מכירות של כ-302 מיליון שקל במחירי צרכן. מקור רוב הירידה הוא במכירות המזון, היורדות ב-1.3%.
על בסיס ניתוח הנתונים, בסטורנקסט הגיעו למסקנה כי הורדת מחיר אינה גורמת לצמיחה בקטגוריה. יתרה מכך, מהנתונים עולה כי רוב המותגים הצומחים בנתח השוק השנה הם המותגים היותר יקרים בכל קטגוריה.
אחרי שנים ספורות שבהן חל מעבר לחנויות הדיסקאונט, נראה כי גם הליך מעבר זה נעצר. השנה תופסות חנויות הדיסקאונט נתח שוק של 63.5%, לעומת נתח שוק של 63.9% שבו החזיקו בשנת 2013.
צמיחה בקטגוריות הפרימיום
בהשוואה של 3 שנים, ניתן לראות כי קטגוריות בסיס רבות ירדו בצריכה כמותית בשיעור דו-ספרתי, ומנגד קטגוריות פרימיום רבות צמחו בקצב משמעותי.
מכירות גבינות השמנת עלו ב-3 שנים ב-87%, וגם הגבינות המיוחדות הנמכרות הן במדף והן במעדנייה נמצאות בצמיחה מרשימה, עם עלייה מצטברת של יותר מ-41%. מכירות משקאות הוויסקי זינקו במצטבר ב-62.5%, ובשיעור דומה זינקו גם מכירות המים המוגזים (62%).
קטגוריות נוספות שרשמו צמיחה מצטברת של יותר מ-40% במכר הן משקאות הסויה (57%), עוגיות הפרימיום הנמכרות במחיר גבוה במיוחד לצרכן (42%), פסטה ורטבים לפסטה (41%) וממרחים לא מתוקים.
מנגד, יש רשימה ארוכה של קטגוריות שספגו פגיעה דו-ספרתית במכירות, ובראשן משקאות הנקטר עם ירידה מצטברת של כ-45%. מכירות החומוס החלק, שהושפעו במיוחד מהמשברים שפקדו את הקטגוריה, צנחו ב-21.8%. מכירות המרגרינה והממתיקים המלאכותיים ספגו ירידה של כ-25%.
על רקע פריחת מכירות הלחמים הלא מפוקחים, הן מכירות הלחם המפוקח הארוז והן מכירות הלחם המפוקח הלא ארוז ירדו במצטבר בשיעור של כ-16%.
ספק גדול אם צריכת הסוכרים לנפש בישראל נמצאת בירידה, אבל בכל הקשור למכירות הסוכר הלבן הפשוט, הן נשחקו כמותית בכ-18% בתוך 3 שנים. גם מכירות העוף הקפוא ירדו ב-11.4%, כנראה על רקע מעבר לצריכה של עוף טרי או גידול בצריכת הבשר.
בסטורקנסט מעריכים כי למרות הירידה במכירות, שוק המזון אינו נמצא במיתון, והסיבה לירידה במכירות נעוצה בהשפעות חיצוניות למיניהן. כחלק מכך, טוענים בסטורקנט, יותר ישראלים נוסעים לחו"ל ומבזבזים שם כסף על מזון במקום בארץ ו"על חשבוננו". כמו כן, הצרכנים מעבירים את הקניות שלהם לערוצים אחרים, והמכירות מושפעות גם מהלחץ החברתי והרגולטורי להורדת מחירים.
מי עלה ומי ירד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
