הסכם היסטורי

הייתה זו מלאכת מחשבת מעין כמוה. הישגי ההסכם סביב צמצום כמויות הפקת הנפט בעולם מהווים מעין מהפכה זוטא בעולם האנרגטי, וזאת מכמה אספקטים חשובים. תחילה, מדובר ב"הקרבה" אמיתית מצד כמה מחברות אופ"ק. סעודיה, המהווה את החשובה מביניהן, עושה את המאמץ העיקרי אבל גם מדינות אחרות, כמו עיראק וניגריה, נותנות כתף למשהו שהן דחו עד כה. דבר יוצא דופן, וחריג.

לא רק זאת אלא שמנהלי העסקה הצליחו להכניס לתוכו מדינות שאינן חברות בארגון הגג, כאשר הדוגמה הבולטת לכך היא רוסיה, עם 300,000 חביות צמצום תפוקה ליום. סה"כ, מדובר בירידה של כ-1.8 מיליון חביות נפט פחות ביום כאשר 1.2 מיליון יחסרו מ-אופק והשאר מן המסכימות החיצוניות. אין פלא שהשוק קיבל את הבשורה בזרועות פתוחות, ובצהלת שמחה. שימו לב לגרף השבועי של חוזה הנפט האמריקאי (WTI):

 משה-שלום-נפט-03-12

בגרף זה ניתן לראות היטב את מה שקרה אחרי ה"מלחמה-זוטא" בין סעודיה לארה"ב, זו אשר הביאה את המחיר לתחתיות של סיום שנת 2015. משם, אותו מחיר הצליח להתייצב בתוך מלבן מדשדש בן 10 דולר כאשר תהליך זה נמשך עד עתה בגלל עודף הייצור המכביד.

הסיכום על הקטנת העודף מהווה עתה קטליזאטור גדול לפריצה מעלה מאותו מלבן תוחם, וזאת לכיוון היעד הבא, דהיינו ההתנגדות הטכנית סביב 60-62 דולר. מה שמעניין עוד יותר היא העובדה הטכנית הנוספת הבאה: אחרי המחסום הקרוב הזה ישנו "חור שחור", חסר מעצורים טבעיים, המשתרע מסביבת 68 דולר ועד 108 דולר.

העניין מאד פשוט: אם אנו לפני עולם אינפלציוני חדש, המונע על ידי מעבר מתמרוץ מונטארי לתמרוץ פיסקאלי (כפי שדונאלד טראמפ, והיפנים מכוונים) אותו הסכם לצמצום התפוקה יכול בהחלט להוות רקע תומך כטריגר לריצה מעלה של מחיר ה"זהב השחור", מקור האנרגיה הנוזלי הדומיננטי וחומר הגלם של רוב תעשיית הכימיה.

גורם מרסן במקצת, בתסריט זה, היא השפעת המחיר הגבוה יותר על תעשיית הנפט ה"משני", זה המופק מפצלי השמן. כאשר דווח על החדשות הטובות מ-אופק ראינו עליות של כ-10% בהרבה מניות של חברות הפקה בתחום, ובצדק. הרי, מחירו של הנפט הוא הגורם המכריע לרווחיות הפרויקטים שלהם. הנה גרף קטן של אזור הפקה כזה:

 משה-שלום-פצלים-03-12

זהו האזור שנפגע הכי פחות עקב הימצאותו בטקסס בה ישנה מדיניות תמיכה מדינתית בתעשייה הזו, וכך, למרות הנפילה במחיר, ניתן לראות שהתפוקה הצליחה לעמוד במקום, סביב ה-2 מיליון חביות ביום, כמעט שנתיים. אין ספק שכאשר מחיר החבית יהיה סביב ה-60-70 דולר, או יותר, נראה תפוקות מאיצות. סוג זה של תפוקה אינו כלול בהסכם, ויכול להוות פידבק מרסן למחיר הכולל עקב התוספת שתגיע ושתפצה במקצת על הצמצום מצד מפיקות הנפט המסורתי.

וכאן נשאלות שתי שאלות: האם אופק, ובמיוחד סעודיה, ויתרו על פגיעה בתעשייה החדשה מפצלי השמן? והאם העולם מוכן למחירי אנרגיה גבוהים כאשר האזרחים עדיין מרגישים שהכלכלה לא ממש השתנתה לטובתם? בשני המקרים דעתי היא שהתשובה היא לא, אבל החודשים הקרובים עוד יאמרו את דברם על כך.

■ משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל. 

ניתן למצוא אותי גם ברשתות החברתיות:
@MosheShalomIS ב-Twitter
או "financial blog of moshe shalom" ב-Facebook

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במקרה שנעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.