"הסיכון למלחמת סחר בין ארה"ב לסין גבר לאחר בחירת טראמפ"

פרופ' כריסטופר בולדינג, מרצה למינהל עסקים באוניברסיטה בשנזן, ומהפרשנים הבולטים בעולם לכלכלת סין, ייקח חלק במליאת הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים 2016 של "גלובס", תחת הכותרת "כלכלה עולמית: הערכת הסיכונים ואיתור ההזדמנויות". על רקע הבטחת הבחירות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי יטיל מכס בשיעור של 45% על סחורות מיובאות מסין, מתבקש לשאול עד כמה הדברים נלקחים ברצינות בסין.

- האם הבחירה בטראמפ לנשיא מגבירה את הסכנה להתממשות תרחיש האימים של מלחמת סחר בין סין וארה"ב?

"אפשר בהחלט לומר שהסיכוי למלחמת סחר גבר במידה לא מבוטלת. אי אפשר להתעלם מהאפשרות שטראמפ אכן ינסה לעשות את מה שאמר שיעשה, ורק טיפש לא ייקח בחשבון את האפשרות הזו. יחד עם זאת, אני לא חושב שהתרחיש הזה ריאליסטי. קודם כל כי יהיה לובי עסקי חזק מאוד שילחץ נגד מהלך כזה. אפשר למנות בקבוצה הזו גם עסקים קטנים ובינוניים שמייצאים לסין וחוששים מתגובת נגד סינית, וכן תאגידים גלובליים שיש להם אינטרסים כלכליים גדולים בסין. בנוסף, צריך להביא בחשבון שהטלת מכס כזה תפגע קודם כל בעניים ובמעמד הביניים. מספיק לשם הדוגמה לציין את וולמארט (רשת המרכולים הגדולה בארה"ב) שמחירי מוצריה יתייקרו מאוד כתוצאה מהעלאת מכסים.

"מעבר לשיקולים האלה, צריך לזכור שהממשל האמריקאי בנוי בשיטה של איזונים, שמגבילים בין היתר את כוחה של הרשות המבצעת. הנשיא לא יכול סתם להודיע על העלאת מכסים - הוא מחויב לעבור תהליך ביורוקרטי ומשפטי ממושך".

- האם חוסר היכולת לצפות את מהלכיו של טראמפ גורם לעצבנות במשטר הסיני?

"ללא ספק. אין להם שום מושג מה תהיה המדיניות שלו בכל הנושאים המרכזיים שביחסי שתי המדינות, ואפילו לא מי יהיו היועצים הקרובים אליו. והאמת שגם לנו אין מושג. כל מי שאומר שהוא יודע מה דונלד טראמפ מתכנן לעשות, פשוט בודה דברים מליבו. ב-15-20 השנה האחרונות טראמפ ניסה כמעט כל מהלך שאפשר לדמיין. אז נכון, הוא דיבר לפני הבחירות על הטלת מכס גבוה על סחורות מיובאות מסין, אבל אני חושב שהסיכויים שמכסים כאלה באמת יוטלו הם קלושים ביותר - בעיקר מכיוון שאין לו סמכות חוקית להטיל מכסים. טראמפ דיבר כל-כך הרבה, אבל בפועל אין לו צוות מגובש של יועצים - לא בתחום הכלכלי ולא בתחום המדיני, כך שאנחנו יכולים רק להעלות ספקולציות כשמרחב הטעות גדול מאוד.

"התרחיש הכי סביר בעיניי הוא משהו דומה למה שקרה בין ארה"ב ליפן, סביב קריאות דומות לפני מספר שנים. אז האמריקאים הלכו ליפנים ואמרו: 'יש לנו בעיה שעלולה להתפוצץ, בואו נעבוד כדי לוודא שזה לא קורה. בואו נמצא פתרון שיאפשר לכל צד לטעון שהוא השיג משהו'. לכן אני חושב שסביר שטראמפ יאמר לסינים: 'חבר'ה אתם צריכים לפתוח את השווקים שלכם קצת יותר'. כך טראמפ יוכל להגיד שהוא הצליח לחלץ מהסינים ויתורים מבלי לפגוע בהזדמנויות שיש לאמריקאים בסין, וגם הסינים יוכלו לומר שהדפו את הלחץ האמריקאי, ובמסגרת הזו גם לדחוף רפורמות לא-פופולריות אבל הכרחיות בתוך השוק הסיני, בטיעון של 'זה מה שיכול לעזור לנו מול האמריקאים הרעים'. אני לא אומר שזה מה שיקרה, אבל כן מאמין שהתרחיש הזה הוא הזדמנות להשיג משהו ולמנוע מלחמת סחר".

טראמפ - מפחיד ומושך כאחת

- כיצד נתפס טראמפ בעיני האיש ברחוב בסין?

"קשה מאוד לומר. מצד אחד יש חששות מפני העמדות שלו כלפי סין, ויחד עם זאת יש בהחלט רגשות חיוביים כלפיו, מעין משיכה לתדמית שלו כאיש חזק - משהו שהסינים מאוד אוהבים".

- כלומר התדמית של איש עסקים מצליח, סלבריטי שחי חיים נוצצים, מדברת אל הציבור בסין?

"אני חושב שכן, והתדמית הזו הפוכה מהתדמית של הפוליטיקאים שלהם - פוליטיקאים בסין ילבשו תמיד בגדים זהים ויהיו מסופרים באופן זהה. טראמפ שונה מכל מה שהסינים מכירים בפוליטיקאים, וזה מייצר סוג של התרגשות ממנו".

- וברמת הממשל, רואים בטראמפ צדדים חיוביים?

"אחד הדברים שמאוד מעניינים את הסינים כאן הן האמירות הבדלניות של טראמפ. הסינים מאוד ישמחו אם ארה"ב תחזור לאמץ מדיניות בדלנית ותתרחק ממעורבות במה שהסינים רואים כעניינים שלהם. הסינים יהיו מרוצים מאוד אם מדיניות החוץ של ארה"ב תהיה פחות עוצמתית, לא רק בים סין הדרומי, אלא גם באפריקה, אירופה ומקומות אחרים".

חוב תאגידי בלתי נתפס: 18 טריליון ד'

בולדינג (40), המלמד בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת פקינג בשנזן, הוא מרואיין מבוקש בתקשורת הכלכלית הבינלאומית ומנהל בלוג פופולרי בקרב העוקבים אחרי הכלכלה הסינית. מאמריו יוצאי דופן בביקורת הנוקבת, הבוטה לעתים, שהוא מותח על המדיניות הכלכלית של הממשל הסיני. בולדינג גם אינו נוטה להסתמך על נתוני המאקרו הרשמיים המתפרסמים בסין, אלא בונה את תמונת המצב הכלכלית שלו על סמך מדדים ואינדיקטורים שוליים יחסית שמורכבים יותר למניפולציה.

בתקופה האחרונה מתמקד בולדינג בבועת האשראי הענקית המתפתחת בסין. היקף החוב התאגידי במדינה מוערך כיום בסכום הבלתי נתפס של 18 טריליון דולר, שהם 169% מהכלכלה הסינית כולה. במאמר שפרסם לאחרונה בבלומברג, העריך כי התפוצצות הבועה תאלץ את הבנקים בסין למחוק כ-500 מיליארד דולר של חובות אבודים. אבל למרות האזהרות שלו, בולדינג אינו צופה שהכלכלה הסינית תגרור בשנה הקרובה את העולם למיתון.

"הכלכלה הסינית בסך הכול די יציבה", אומר בולדינג. "הבעיה המרכזית היא היקפי האשראי הגבוהים, אבל כל עוד היציבות נמשכת, האשראי מסייע לצמיחה. גופים בינלאומיים שיש להם חשיפה גבוהה לשוק הסיני מודאגים, ובצדק, אבל בטווח הקצר והבינוני נראה שלא צפוי משבר. נכון שהחוב ממשיך לטפס בקצב מהיר מאוד, לא רק בסקטור התאגידי אלא גם בסקטורים אחרים כמו משקי הבית, שם הגורם המרכזי לגידול בחוב הוא עליית מחירי הנדל"ן".

- מה הממשלה הסינית עושה כדי לצמצם את בועת מחירי הנדל"ן בערים?

"הממשלה הכריזה לאחרונה על שורת צעדים שמטרתם לצנן את שוק הנדל"ן, ויהיה מעניין לראות כיצד הם ישפיעו. בשנזן שבה אני מתגורר ההכנסה השנתית הממוצעת של משק בית היא בסביבות 30 אלף דולר, ומחיר דירה ממוצעת הוא באזור 1.5 מיליון דולר - כך שזו בהחלט בועה רצינית".

ביטחון לאומי מעל שוק חופשי

- לפי אומדנים אחרונים, חברות סיניות רכשו השנה ברחבי העולם חברות בסכום כולל של 207 מיליארד דולר. האם הסכומים האלה צפויים לגדול?

"ללא ספק. המגמה הזו תימשך ותתגבר בעתיד הנראה לעין. הרכישות הן בתחומים שמוגדרים מראש על-ידי הממשלה. לאחרונה נוספו לרשימה מועדוני כדורגל. נשיא סין, שי ג'ינפינג, החליט שסין צריכה להפוך למעצמת כדורגל, ולכן יש השקעות גדולות מאוד בליגות בסין ובהקמת תשתית לכדורגל במדינה. הם משקיעים הרבה כסף בהבאת כוכבי כדורגל זרים לשחק בליגות הסיניות, ומאפשרים לחברות סיניות לרכוש החזקות במועדונים ברחבי העולם".

- אילו ענפים נוספים מעניינים את הסינים?

"טכנולוגיה, פיננסים, סחר עולמי, מדיה. משאבי טבע עדיין מעניינים אותם אבל במידה פחותה. חברות היי-טק שהידע שלהן יכול לתרום לקידום התעשייה הסינית, מאוד מעניינות".

- האם לדעתך ממשלת ישראל צריכה לקבוע שישנם ענפים שהם מחוץ לתחום עבור משקיעים מסין?

"אני בגדול בעד סחר חופשי, אבל שיקולי ביטחון לאומי הם אחד היוצאים מהכלל. קשה להגדיר מהו ביטחון לאומי. למשל, למרבית החברות שעוסקות במתכות אין השפעה על אינטרסים לאומיים, אבל חברה ספציפית שעוסקת בסוג מאוד מסוים של מתכות - יכולה להיות בעלת השפעה כזו. לכן הרבה פעמים הקביעה היא בכל מקרה לגופו.

"אבל מצד שני, חייבים להביא בחשבון שיש א-סימטריה בין היחס שמקבלות חברות סיניות בעולם לבין היחס לחברות זרות בסין. אתן לך דוגמה, החוק הסיני מתיר הקרנת 34 סרטים זרים בשנה בסין - ולא יותר מכך. מצד שני, רכישת אולפני סרטים הפכה להיות מרכיב מרכזי במדיניות הרכישות של חברות סיניות בחו"ל, והם רוכשים חלקים במרבית אולפני הסרטים בעולם. כך שזה מובן שמדינות רבות בוחנות את הגישה והפתיחות שלהן כלפי חברות סיניות.

"בנושא של ביטחון לאומי, אני חושב שאפשר לומר שעומדת על הפרק רכישת חברות ישראליות שמשרתות או ששירתו בעבר אינטרסים של ביטחון לאומי. יש מדינות שאימצו הגדרה מאוד רחבה לביטחון לאומי, שכוללת למעשה את כל התחומים. בסין למשל ההגדרה סופר-רחבה. אני סבור שיש מקום להגדרה צרה יותר שמבוססת על פעילות התחומים, כמו צבא או טכנולוגיה - זה כלל שמאוד מובן שממשלות ירצו ליישם. זה מאוד מובן שממשלה לא תרצה לתת לחברות גדולות להימכר לזרים, ובמיוחד לידי חברות זרות שקשורות לממשלה לא ידידותית".

- ישראל נהנית לאחרונה מגידול ניכר בתיירות מסין - גם זו תופעה שתתגבר?

"התיירות בסין נחלקת לשניים: תנועת התיירים הסינים לחו"ל גדלה בקצב של 30% לשנה, ותנועת התיירות הפנימית בדרך האוויר גדלה בקצב של 10%. לעומת זאת, התיירות המקומית בתחבורה יבשתית הצטמצמה באופן דרסטי בשנים האחרונות. מה שעומד מאחורי זה היא כמובן ההתחזקות של המעמד הבינוני-גבוה בסין, שמסוגל להרשות לעצמו היום לטוס לחו"ל. זו תופעה שתלך ותתרחב להערכתי".