חוק שכר הבכירים ייכנס לתוקפו בסוף השנה ונראה כי הוא משפיע לא רק על שכר המנכ"לים ויושבי הראש. בשבוע שעבר כינס בנק הפועלים את 100 המנהלים הבכירים שלו ובישר להם כי בעקבות החוק חבילות השכר שלהם צפויות להיחתך בכ-30% בממוצע, כאשר עיקר הפגיעה היא בבונוסים.
גם בבנק לאומי אמורה הירידה בשכר הבכירים לחלחל לדרג מנהלי הביניים. בימים אלה עמלים בבנק על תוכנית תגמול למנהלים (שאינם נושאי משרה). לאחר שזו תאושר בדירקטוריון ותפורסם, יתבשרו המנהלים על היקף הקיצוץ הצפוי.
בבנק דיסקונט כבר התבשרו הסמנכ"לים כי שכרם יקוצץ ויעמוד לכל היותר על 2.25 מיליון שקל, ואולם לא צפוי קיצוץ בשאר השכבות הניהול, שכן ברוב המוחלט של המנהלים נמצא בהסכם שכר קיבוצי.
במזרחי-טפחות ובבנק הבינלאומי הקיצוץ בשכר נשאר רק ברמת היו"ר והמנכ"ל, ואין כוונה לקצץ בשכר שאר הבכירים, זאת מכיוון שממילא שכרם נמוך משמעותית מרף ה-2.5 מיליון שקל.
הבנק בו צפוי השינוי המשמעותי ביותר בשכר המנהלים הוא בנק הפועלים. לאחר ששכר המנכ"ל שעמד בעבר על כ-8 מיליון שקל ירד בעשרות אחוזים למגבלה בחוק ושכר הסמנכ"לים ירד גם כן בעשרות אחוזים כדי להתאימו להיררכיה החדשה, עברו בבנק לטפל גם בשכר מנהלי הביניים.
כל אחד מ-100 המנהלים הבכירים בבנק (מנהלי אגפים, מנהלי אזורים וחלק ממנהלי המחלקות) מזומן בימים אלה לפגישה, שבה יוצג בפניו הסכם השכר החדש. לפי הערכות, הפגיעה ברכיב השכר הקבוע תהיה מינורית יחסית ותעמוד על כ-10% בממוצע. לעומת זאת הפגיעה המשמעותית תהיה ברכיב הבונוס, המהווה רכיב משמעותי מהשכר.
אם עד היום היקף הבונוס בבנק הגיע פעמים רבות ל-6 משכורות, ולעיתים אף לרמה של 10 משכורות, כעת הוא צפוי להיחתך בעד 70%. כלומר, לרמה של 2 משכורות בממוצע. לפי הערכות, הקיצוץ הנוכחי צפוי להביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בהוצאות השכר.
הקיצוץ הנוכחי חל כמובן רק על העובדים שבחוזה אישי, שכן לא ניתן לפתוח הסכם קיבוצי. עם זאת, הקיצוץ הנוכחי עשוי גם להוות איתות לצפוי בהסכם השכר הבא בבנק. בשנה הבאה יצטרך מנכ"ל הבנק, אריק פינטו, לגבש הסכם שכר חדש עם ועד העובדים. לאחר שביצע קיצוץ לא מבוטל בשכר המנהלים, יוכלו פינטו יותר בקלות לדרוש הסכם שכר צנוע יותר. סביר שההסכם החדש יהיה במנגנון דומה לזה שבהסכם הנוכחי, כלומר שעיקר התוספות בו יהיו לעובדים בעלי השכר הנמוך, על חשבון אלו שבשכר הגבוה.
כאמור גם בבנק לאומי אמורה להיות התאמה גם של מנהלי דרג הביניים, אך הקיצוץ בבנק, שבניהולו של רקפת רוסק עמינח, צפוי ככל הנראה להיות מתון יותר, שכן כבר היום רמות השכר של המנהלים בבנק נמוכות יותר ברוב המקרים לעומת מקביליהם בבנק הפועלים.
ומה באשר לעזיבת עובדים? נכון להיום חוק שכר הבכירים לא גרם לעזיבה המונית של מנהלים. מי שעזבו בעקבות החוק הם מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, והמשנה למנכ"ל לאומי, פרופ' דני צידון. כמו כן נרשמו עזיבות של מספר עובדים בעיקר בבנק הפועלים על רקע החוק. רק בסוף החודש ניתן יהיה לדעת האם מדובר באפקט משמעותי, שכן לעובדים יש עד למועד זה זמן להחליט אם ברצונם לפרוש.
"חוק שכר הבכירים פוגע באופק של הטאלנטים בדרגי הביניים. אין ספק שבטווח של 2-3 שנים, תהיה עזיבה טאלנטים איכותיים למגזרים אחרים בהם אין את מגבלת השכר", אומר גורם בכרי במערכת הבנקאית. במערכת הבנקאית מעריכים כי עיקר הפגיעה תיעשה במקצועות שאינם בנקאיים ישירים, כגון בתחום הטכנולוגיה, האשראי והמשפטים, שם יש לעובדים אלטרנטיבות מחוץ לבנק.
עוד נציין כי עזיבת עובדים עשויה להתרחש לא רק בגלל המגבלה החדשה, אלא גם בשל סוגיית הזכויות הפנסיוניות שכר נצברו, והאם מגבלת החוק חלה גם עליהן. נציין כי אמנם בג"ץ קבע באופן עקרוני כי החוק אינו אמור לפגוע בזכויות העבר, אך במערכת הבנקאית מציינים כי הקביעה אינה גורפת, ובהחלט ייתכן שישנם עובדים שחבילת הפרישה שלהם גבוהה מ-2.5 מיליון שקל, שיחששו מפגיעה בה ויעדיפו לעזוב לפני כניסת החוק לתוקף. כך למשל, בנק דיסקונט הודיע באחרונה על תכנית פרישה מרצון. ככל הידוע ישנם כמה עשרות עובדים ותיקים שהחליטו למהר ולהצטרף לתוכנית רק בכדי לאסוף את חבילת הפרישה, ולא להסתכן בכך שזו תיפגע בשל החוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
