"גלנט, מי פה החזיר? לשר הבינוי פשוט נגמרו השפנים בכובע"

בשבוע שעבר שר השיכון יואב גלנט קרא לנו, הקבלנים, קוזקים נגזלים וטען שהממשלה שמה קץ לחזירות הקבלנים. קל מאוד להטיל רפש בחברות הקבלניות אשר להן משלמים רוכשי הדירות את כל הכסף, אבל האם הם מודעים להיכן הכסף מתגלגל ומיהו ה"חזיר" האמיתי שנהנה מעליית מחירי הדירות?

הרי מחירי הדירות מגלמים את כל התשלומים שהקבלן משלם למדינה, למינהל ולרשויות המקומיות, כך שיותר ממחצית מהסכום שמשולם תמורת דירה נכנס לקופת האוצר.

הממשלה מתגאה בתוכנית מחיר למשתכן כפתרון לעליית מחירי הדירות, ואומרת שהיא ויתרה על הכנסותיה מהקרקע. האומנם? האם התוכנית באמת תביא לירידת המחירים? האם היא תספק פתרון למי שזקוקים לה? התשובה היא לא.

נכון שבמכרזים של מחיר למשתכן המדינה מורידה את מחירי הקרקע, אבל במקביל המינהל דורש מחירי פיתוח הגבוהים משמעותית ממה שצריך בפועל, ולכן קבלנים רבים לא ניגשים למכרזים מלכתחילה.

תופעה נוספת היא פרסום של מכרזים ללא חוברות, כך שהקבלנים לא יכולים לבחון אותם. שני הדברים הללו מביאים לדחיות רבות ולמכרזים חוזרים. למרות שפרסום המכרזים הללו עקר בבסיסו, הוא גורם לציפייה מצד רוכשי הדירות שמעכבים את החלטתם לרכוש את הדירות, נכנסים להוצאות נוספות של שכר דירה ובה בעת הדירות בשוק החופשי מתייקרות. היות שסיכויי הזכייה במחיר למשתכן נמוכים מאוד - אלו שלא זכו יוצאים קירחים מכל הכיוונים.

יתרה מזו, בשקט בשקט מוציאים משרד הבינוי והשיכון והמינהל קרקעות באזורי ביקוש כגון מלחה בירושלים, בוכמן במודיעין ורעננה - כפרויקטים של מחיר למשתכן. את האזורים אלה, הנחשבים יוקרתיים, אין הצדקה לכלול בתוכנית מחיר למשתכן; רצוי שהמדינה תוציא באזורים הללו מכרזים רגילים, תקבל את מלוא המסים ותנווט אותם לצורכי התקציב ולטובת אוכלוסיות חלשות.

במצב כזה נפגעים הצעירים הזכאים, כי אלה דירות שעליהן לא יוכלו לשלם מכיוון שאין להם הורים עשירים שיתנו את ההון העצמי הנדרש, ואין להם די כסף לדירות הגדולות שעליהן הקבלנים ידרשו מחירים גבוהים, כמו שקרה ברעננה וקריית ביאליק. מצד שני, ההורים האמידים יסייעו לילדיהם הזכאים במימון לרכוש דירות יוקרה במחיר נמוך מהשוק, וכך ירוויחו פעמיים.

זה גזל עם חותמת כשרה של גלנט, שקרא לנו, הקבלנים, גזלנים. לטענתו, הקבלנים לא בונים כלום ורק מרוויחים ממכירת קרקעות שאותן הם קונים, מחזיקים ובונים רק אחרי שהמחירים עלו.

אבל כמה מקרים כאלו היו? בודדים בשנה, ולא מייצגים. וגם אלו קורים בגלל משרד הבינוי והשיכון שהוא העומד בראשו לא מאפשרים זכייה בקרקע רק לקבלנים רשומים, עם מגבלת מכירה. מצד שני, גלנט שוכח את כל הקבלנים שפשטו רגל. אלו הקבלנים שבונים את המדינה והיא לא מתייחסת אליהם בכלל.

שר הבינוי והשיכון חטא באמירה פופוליסטית כי נגמרו לו השפנים בכובע, כי מחירי הדירות ממשיכים לעלות למרות כל התוכניות והמהלכים ואין לו את מי להאשים. אמירות כאלה נגד הקבלנים גורמות נזק גדול לא רק לקבלנים, אלא גם לזוגות הצעירים ולמשק כולו. המדינה צריכה לעשות חשיבה משותפת עם הקבלנים כפי שהיה בשנים עברו - ולא ללכת כל הזמן נגדם.

 עפרה חדד/ צילום: אמנון ארד

■ הכותבת היא סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, היוזמת ובונה פרויקטים למגורים ולמסחר.