הנפקת בן משה: החתמים הורידו ריבית באופן מלאכותי?

לסיפור ההנפקה של אלון רבוע כחול אפשר היה לתת כותרת כמו "ביקושי ענק להנפקה של מוטי בן משה - המוסדיים הזרימו ביקושים של 1.4 מיליארד שקל להנפקת אלון רבוע כחול". אלא שכותרת כזו הייתה חוטאת לאמת ולא פותחת אפילו צוהר קטן למהומה שמתחוללת מאז שעות הלילה סביב ההנפקה של בן משה.

תנאי ההנפקה היו, על קצה המזלג: גיוס אג"ח של 730 מיליון שקל במח"מ 5, כשהבטוחות היו מניות של דור אלון ורבוע נדל"ן. המשקיעים המוסדיים הזרימו להנפקה ביקושים של 1.4 מיליארד שקל, החברה מצידה הגדילה את ההנפקה ל-850 מיליון שקל והריבית השקלית נסגרה על 4.6%, בעוד ריבית המקסימום נקבעה על 5.5%.

אלא שכאן הסיפור מתחיל להסתבך: את ההנפקה הובילה חברת החיתום של לאומי פרטנרס בניהולו של עופר גרינבאום, ואליה הצטרפו המתחרים הגדולים - הפועלים ודיסקונט. לשלוש חברות החיתום של הבנקים הגדולים הצטרפה חברת החיתום של מיטב.

גורמים המעורים בפרטי ההנפקה מסרו ל"גלובס" כי הכניסה של החתמים להנפקה באה מיוזמתם, בניסיון להרשים את בן משה. גורמים אחרים מסרו, עם זאת, ל"גלובס" כי מדובר בדרישה לא פורמלית של בן משה מהחתמים, שכל חתם שרוצה להשתתף בהנפקה (ולגרוף את העמלות) חייב להזרים ביקוש של 30 מיליון שקל לפחות, והאווירה בין החתמים הייתה כי יש להיענות לבקשה/דרישה הלא שגרתית הזו.

בסך-הכול, ההנפקה של בן משה כללה בבוק (BOOK) הזמנות חתמים בסך 120 מיליון שקל. לחתמים שהזמינו סחורה בהיקפים שהגיעו ל-15% מההיקף המורחב של ההנפקה, הצטרפו המשקיעים המוסדיים, ובעיקר ילין לפידות ומיטב, שהזמינו וקיבלו כמעט שליש מההנפקה ביחד. בסך הכל, כאמור, הוזרמו ביקושים של 1.4 מיליארד שקל להנפקה. כל אחד מהחתמים, יש לציין, הזרים כמעט את אותו הסכום באותה הריבית, בשינויים לא משמעותיים - מה שהופך את המהלך לבלתי שגרתי.

לכאורה, לאור הביקושים הגבוהים להנפקה, החתמים היו אמורים לצאת מהסיפור ולתת לשוק לעשות את שלו. הכלל הוא שחתמים מזרימים ביקושים להנפקה כשאין לה ביקושים מהשוק. אז מה קרה כאן שבכל זאת החתמים התעקשו לרכוש סחורה?

גופים מוסדיים גדולים, המעורים היטב בפרטי ההנפקה, מסרו ל"גלובס" כי הביקושים שהזרימו החתמים להנפקה היו בריביות נמוכות, מה שמשך את הריבית בהנפקה מטה וצמצם את הוצאות המימון של אלון רבוע ב-0.2% לכל הפחות. "לא מדובר בסכומים גדולים, אבל מוטי בן משה לא רצה לשלם את זה וזו הייתה הדרך של החתמים להראות לו שהם יכולים ללחוץ את הריבית כלפי מטה", אמר ל"גלובס" גורם מרכזי בשוק ההון.

גורם נוסף בשוק ההון אמר ל"גלובס": "מדובר בדרישה/בקשה לא פורמלית של בן משה, ולא הייתה ברירה לשוק אלא ליישר איתו קו. בן משה מבין היטב את הדינמיקה של שוק ההון ואת העובדה שהוא שחקן חדש וגדול בשוק, והוא מנצל את זה עד תום. לשחקנים בשוק אין ברירה אלא ליישר איתו קו, כדי שימשיך לספק להם עבודה".

יחד עם זאת, מספר משקיעים מוסדיים לא קטנים לא הסכימו לשתף פעולה עם המהלך של בן משה ושל חתמי ההנפקה. כך, למשל, בית ההשקעות אלטשולר שחם, שבחר לא להשתתף בהנפקה מאחר שהבחין לטענתו כי החתמים מזרימים לה ביקושים ולמעשה מעוותים את ספר ההזמנות. 

גורמים המעורים בפרטי ההנפקה אמרו כי בשלב הזה הכדור עבר למיטב ולילין לפידות. ילין לפידות החליט שהוא מתעלם מהעיוות שנוצר והזמין למעלה מ-120 מיליון שקל בהנפקה, כשרוב ההזמנות שלו היו לקרנות הנאמנות. עוד כמה עשרות מיליוני שקלים הוזרמו לתיקי ההשקעה המנוהלים.

גורם מרכזי בשוק אמר ל"גלובס": "ילין יכול היה לעצור את ההנפקה ולהעביר מסר ברור לחתמים ולבן משה שאי-אפשר לשחק עם הריביות בהנפקה וליצור ביקושים מלאכותיים להנפקות. אבל ברגע שילין החליט שהוא לא מתעקש על זה כל השוק נגרר אחריו, וההנפקה עברה". 

אלטשולר שחם לא הסתפק בכך שלא הזמין סחורה בהנפקה וסירב לשחק במה שנתפס בעיניו כ"משחק ריביות" על חשבון החוסכים. באלטשולר שחם הודיעו כי אין בכוונתם להשתתף יותר בהנפקות כאלו. בתי ההשקעות הבהירו היום כי לא מדובר בחרם אישי על בן משה או על החברות שלו, אלא על הנפקות שהמבנה שלהן דומה להנפקה של בן משה.

מאלטשולר שחם נמסר היום: "לא נשתתף בהנפקות שבהן התנאים לא שוויוניים ויש לגופים אחרים יתרונות עודפים". 

מאלון רבוע כחול נמסר: "צר לנו לשמוע על הטענות שמשמיע הגורם בשוק, אך אין להן אחיזה במציאות. אלון רבוע כחול מודה על הבעת האמון המרשימה לה זכתה ההנפקה ומעריכה את עבודתם המקצועית של כל הגורמים שליוו את ההנפקה. החברה תמשיך ותעסוק בהשבחת הנכסים ומקווה להשיא ערך לכל המשקיעים שהביעו אמון בחברה".