ההצבעה על אישור חוק שטרום תידחה ליום שני הבא

למרות דיון ארוך שנמשך כ-3 שעות, הרפורמה להגברת התחרות במערכת הבנקאית (חוק שטרום) עדיין לא אושרה היום (ד') בוועדת הרפורמות בכנסת, והמשך הדיון נדחה ליום ב' הבא. הסיבה לכך היא שנותרו עדיין עניינים פתוחים במחלוקת, והמטרה היא להגיע להסכמות עם בנק ישראל עד לשבוע הבא. ביום ב' הבא יתקיים דיון ארוך במיוחד, שנקבע לשעה 9:00 בבוקר ואמור להסתיים רק ב-16:00, כך שהציפייה היא שההצבעה בסוגיה תתקיים באותו היום. "אמנם ישנם נושאים במחלוקת, אבל התחלנו את הישיבות האלה עם 17 נושאים במחלוקת, והיום אנחנו עם ארבעה בערך, ככה שאנחנו הולכים ומתכנסים להסכמות", אמר היום יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן (כולנו).

נושא מרכזי שנותר פתוח הוא בתחום עמלות הסליקה לעסקים הקטנים. אחת ההצעות היא להסיר מגבלות שיש כיום על מאגדים בתחום הסליקה. נזכיר כי המאגד הוא מתווך בין בית העסק הקטן לחברת כרטיסי האשראי. הוא מהווה מעין קבוצת רכישה של בתי עסק קטנים, הפונים באמצעותו כגוף אחד לסולק, ובזכות הכוח המשותף שלהם אמורים לקבל הצעה לעמלות מופחתות. בדיון בנושא הסרת המגבלות למאגדים אמרה היום המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "אין לנו התנגדות לנושא המאגדים, אבל צריך לעשות זאת תחת כללים מתאימים, למשל בכל הקשור לטיפול בנושא הלבנת הון. ראינו כבר בעבר את חברת כרטיסי האשראי כאל מסתבכת בנושא שכזה מול המאגדים".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), שמקדם את הטיפול בעמלות הסליקה, בין היתר באמצעות הסרת מגבלות על המאגד, מתנגד לכך שהנושא יעבור לבנק ישראל, לצורך גיבוש כללים. "משנת 2011 בנק ישראל אמור לקדם כניסה של סולק חדש, וזה לא קורה. למה צריך להכיל כללים על מאגד כמו על סולק? אין למאגד אחריות פיננסית, הוא כמו סוכן מכירות. זה לא נכון שמאגד יפוקח כמו סולק", אמר מרגלית.

"מחזור העסקאות האפשרי לבית עסק שרוצה לעבוד מול סולק מאגד עומד כיום על 50 אלף שקל בשנה, זה סכום מגוחך. מה ההתייחסות שלכם לנושא זה?" שאל כהן. בר הסכימה שצריך להעלות את הרף, אך ציינה כי תקבע אותו בהתאם להתייעצות עם ארגוני כרטיסי האשראי העולמיים ועם הרשות להלבנת הון. המפקחת ציינה כי בחו"ל, הרף בעבודה מול מאגדים עומד על סדר גודל של מחזור של 100 אלף דולר בשנה. 

"ירידת מחירים כמו בסלולר"

לעומת זאת, בנושא סולק מתארח המשתמש בתשתיות הקיימות של הסולקים החדשים הושגה התקדמות, והוחלט כי חברות האשראי יחויבו לארח על התשתיות שלהם סולקים, וזאת בהתאם לכללים שיקבע שר האוצר בתוך 3 חודשים. "זו בשורה גדולה לעסקים. נראה ירידת מחירים כמו בשוק הסלולר", אמר מרגלית.

נושא נוסף שנותר פתוח הוא פתיחת הסליקה לכרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס. כיום, שתי החברות הללו סולקות את עצמן, ולא מאפשרות לחברות כרטיסי אשראי אחרות לסלוק אותן. כתוצאה מכך, עמלות הסליקה שהן גובות מבתי העסק גבוהות בעשרות אחוזים ולעתים אף יותר לעומת עמלות הסליקה שגובות שאר חברות כרטיסי האשראי. באחרונה עלתה יוזמה לאלץ את אמריקן אקספרס שמקבוצת ישראכרט ודיינרס שבשליטת כאל לפתוח את סליקתן גם ליתר החברות - ובכך להביא לירידה בעמלות. החברות מתנגדות כמובן, ובסביבתן יש כבר מי שמאיים כי אם הדבר יקרה, הן יעזבו את ישראל, שכן זה המודל שלהן ברחבי העולם, והן לא יספגו תקדים לשינוי שכזה בישראל.

הנושא נותר פתוח, ואולם ההערכות הן כי סיכוי נמוך שתיעשה בו התערבות. גם סוגיית השימוש בתשתיות מחשוב של הבנקים עדיין נותרה במחלוקת עם בנק ישראל. בכנסת רוצים לחייב את הבנקים להעניק שירותי מחשוב לגופים חדשים שיוקמו, בכדי לחסוך לגופים החדשים עלויות באופן משמעותי. בר מתנגדת לכך, ואומרת כי הדבר הנכון יותר הוא להקים גוף טכנולוגי חיצוני שיציע את השירותים הללו לבנקים חדשים. "אני מסכימה שתשתיות מחשוב הן חסם קריטי לכניסת שחקנים חדשים. הפתרון הנכון זה ליצור מרכז מחשבים משותף של חברת IT, שיספק את השירות הזה בסיוע של המדינה. אנו מוכנים להתחייב שתוך חצי שנה נקבע כללים בנושא. יש כבר כיום חברות של IT שרוצות לפעול במתווה הזה, ואפשרנו להן לשוחח עם בנקים בשוק. הערכה זהירה שלי שבהחלט יכול להיות שב-2017 נראה את הנושא מתקדם", אמרה בר.

חברי הכנסת לא קיבלו את תשובתה של בר, וטענו כי עדיף לכפות על בנקים קיימים עם תשתיות קיימות לספק את השירותים - מאשר להמתין לגוף חדש שיקום. "אני מתנגדת לכך", אמרה המפקחת. "מה עוד תירצו? אולי נכריח אותם גם לתת שירות מחשוב לאסם? זה לא פעילות הליבה של הבנקים לתת שירותי מחשוב, וזה לא סביר לכפות על הבנקים לתת שירות IT. זה מסכן את הבנק, במיוחד כשלחלקם יש תשתיות ישנות".

נושא נוסף שקיים ניסיון להגיע בו להבנות הוא ייפוי הכוח הדיגיטלי, שמטרתו לאפשר לגופים חיצוניים לעשות השוואות מחירים בשם הלקוח. בבנק ישראל נרתעים מהכנסת אישור שכזה באופן אוטומטי לחוק שטרום, ומעדיפים כי צוות שיוקם יגיש תוך שנה המלצות חקיקה בעניין. כהן ואחדים מבין הח"כים נחושים להכניס זאת אל החוק, ובשבוע הקרוב יימשכו המגעים מול בנק ישראל כדי לגבש נוסח מקובל.