באבטל-לנד, עם ח"כ רועי פולקמן

לא ברור מה עקץ את ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, כשהתפרץ בעצבים בתחילת השבוע לישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שדנה בחוק פנסיה לעצמאים, חוק שעבר היום (ד') היום בהצבעה. פולקמן צעק לנציגי העצמאים שישבו באולם: "לא יעזור לכם! אתם מנסים לעשות עלינו סיבוב. זה חלף אבטלה, והחוק הזה יעבור עם חלף אבטלה, גם אם יתהפך העולם".

חברי הוועדה והמוזמנים היו בהלם. לא רק ממופע האימים של פולקמן, אלא מהחידוש הלשוני המבריק שטבע, "חלף אבטלה", חידוש שאליעזר בן יהודה היה מאמץ בחום אל ליבו, לו רק הייתה לו משמעות ותוכן אמיתי ולא היה סוג של מכבסה בטמפרטורה גבוהה למלה "דמי אבטלה".

תזכורת: לפני שנה הוגשו לכנסת כמה הצעות חוק פרטיות שעסקו בפנסיה לעצמאים, יוזמות מבורכות שנועדו לאפשר לחצי מליון בעלי עסקים קטנים ובינוניים בישראל לחיות בכבוד לאחר הפרישה. אלא שאז הגיע פולקמן, שלף סעיף ממצע "כולנו" לבחירות שעסק בחוק אבטלה לעצמאים - והחליט להתאבד עליו.

פולקמן יצר מוטציה מעוותת במיוחד, זיווג בין חוק הפנסיה לדמי אבטלה, שני דברים שאין ביניהם שום קשר. דמי אבטלה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך ורק לשכירים, ואילו המעביד והעובד השכיר מפרישים את כספי הפנסיה. לפי חוק הפנסיה, עצמאים אמורים להפריש לעצמם בחוק 500 שקל בחודש, צעד הגיוני סך הכל, אבל כאשר העסק ייסגר, חס ושלום, הם ישלמו לעצמם את דמי האבטלה, לא הביטוח לאומי, לא פולקמן וגם לא "כולנו".

העצמאים, שנדפקים באופן די קבוע במדינתנו, לא הסכימו לקבל את הטוויסט הפוליטי המפואר הזה, שאמור היה לכופף את המציאות על פי הסעיף במצע המפלגה ויצאו למאבק. במהלך הדיונים עליו עם האוצר, גם שר האוצר הבין את הפרדוקס ואמר שלא מדובר בדמי אבטלה, כי דמי אבטלה מקבלים בלשכה.

אבל פולקמן בשלו: אבטלה וזהו. ח"כ פורר מישראל ביתנו ניסה להציע את המלה "אבטללה", כדי שלא יקראו לתשלום של העצמאים לעצמם, דמי אבטלה, אבל שום דבר לא עזר. מה שהרגיז את פולקמן הייתה בקשה של לשכת העצמאים בישראל, שיאפשרו לבעלי העסקים למשוך את הכסף בבת אחת במקרה שהעסק ייסגר ולא בפעימות של שלושה חודשים בין משיכה למשיכה.

למחרת התפרסמה ב"גלובס" הכותרת "העצמאים עושים עלינו סיבוב" שיצאה מלשכתו של יו"ר כולנו. איזה סיבוב בדיוק? לעצמאים אין זכות למשוך את הכסף שהם בעצמם הפרישו לעצמם בפעימה אחת? זה סיבוב? מה המדינה נותנת להם בתמורה? אפילו נציגת האוצר הסבירה בדיון: "התשלום נועד כדי להגן על העצמאים ולהבטיח עבורו ועבור משפחתו קצבת קיום בתקופת האבטלה".

אם המדינה רוצה להגן על העצמאים ולהבטיח את קיומם בזמן אבטלה, שתתכבד ותכניס את היד לכיס ותשלם להם דמי אבטלה בדיוק כמו שהיא משלמת לשכירים. הם לא צריכים בייביסיטר, תודה. הם צריכים כסף ושוויון זכויות לעובדים אחרים במשק.

העצמאים לא מעניינים את פולקמן, גם לא דמי האבטלה שלהם. הכנסת המלה "אבטלה" לחוק מספיקה לו כדי לצאת בכותרות מפוצצות ש"כולנו" השיגה דמי אבטלה לעצמאים. כולנו, פולקמן, עצמאים ושכירים כאחד, מבינים שלא מדובר פה בדמי אבטלה, אלא באבטל-לנד.