20 יזמיות ישראליות נבחרו לקחת חלק בפרויקט חדשני, שבמסגרתו יצאו החודש לעמק הסיליקון, מעצמת ההייטק, בקליפורניה ארה"ב. יזמיות ההייטק נבחרו על ידי ועדת שיפוט מטעם ארגון WE ACT, שנועד לקדם יזמות נשים. 'ליידי גלובס' מקבץ פה את הסטארט-אפיסטיות, רובן ככולן מתחום ההייטק, ומציג את התובנות שצברו על הקמה וניהול של מיזם טכנולוגי. בין היתר הן נשאלו על הטעויות שעשו בדרך, על העצות הניהוליות שהכי עבדו עבורן, ועל הההרגלים האפקטיביים שאימצו בניהול.
גלריית היזמיות שלפניכן כבר גייסו מיליוני דולרים.
■ ליטל לשם, מייסדת REPORTY, אפליקציה להצלה על בסיס וידיאו ואיכון מיקום במצבי חירום, גייסה 6 מיליון דולר.
■ אורלי שואבי, מייסדת SAFEDK, פלטפורמה לניהול נתוני מובייל, גייסה כמעט 6 מיליון דולר.
■ הילה גולדמן אצלאן, מייסדת דיא קרדיו, פיתוח חדשני לזיהוי אירועי לב, גייסה 5 מיליון דולר.
■ סמדר לנדאו, מייסדת FEELTER, אפליקציה שמרכזת מידע מהרשתות החברתיות על מוצרים טרום קנייה, גייסה 4.5 מיליון דולר.
■ איריס צידון, מייסדת OKAPI, פלטפורמה לייעול ניהול ארגון - 2.5 מיליון דולר.
■ עינת גז, מייסדת פאפאיה גלובל, אפליקציית מובייל להשמת כוח אדם גלובלית, גייסה כ-1.5 מיליון דולר.
אורנית דוויק-מיזל - מייסדת ומנהלת הטכנולוגיות של Sunbit
הפיתוח. "שיטת תשלום חדשה שנותנת לאנשים לפרוס תשלומים בהתאמה אישית".
מסלול. "כל הקריירה שלי הסתובבה סביב השילוב בין טכנולוגיה ופיננסים", מספרת אורנית דוויק-מייזל, 37. "התחלתי כמתכנתת, ועברתי לתפקידי מנהלת פיתוח, למשל, באינטל. במסגרת התפקידים שלי עבדתי עם יזמים, מנכ"לים ומשקיעים, תחום האחריות שלי תמיד היה על אזורים מאוד גדולים, וידעתי שהשלב הבא מבחינתי יהיה להקים חברה".
לפני פחות משנה ייסדה יחד עם עוד שלושה שותפים את הסטארט-אפ Sunbit.
כלים אפקטיביים בניהול. "כמנהלת פיתוח תוכנה, אני חסידה גדולה של שיטת Agile, הדוגלת בגמישות ובזריזות. בזכות זה הצלחנו לצאת עם מוצר ראשוני מהר יחסית, נרשמו רווחים ראשונים, והמוצר גדל ומתפתח. ברגע שאת מגדירה את הסט ועובדת איתו, ואחר כך מקשיבה לצרכים של השוק ומעדכנת בהתאם - זה מה שמאפשר מענה מהיר וטוב".
תובנה ששינתה את חיי. "אפשר לאזן בין יזמות לחיי משפחה. אחרי שהבן השני שלי נולד הייתי תקופה מסוימת בבית, ומהר מאד הבנתי שזה לא מספק אותי. הנחתי שחייבת להיות דרך בין קריירה תובענית לגידול ילדים, והייתי נחושה למצוא אותה. היום אני יודעת שזה אפשרי, רק צריך לבנות את המערך הנכון".
אקזיט. "אני לא מחפשת את זה, ואני גם לא ממליצה לאף אחד לחפש את האקזיט המהיר. הסטארט-אפ הוא החיים שלנו לכמה שנים טובות, אם לא נהנה מהדרך אז לא עשינו כלום. מבחינתי הרעיון הוא לבנות חברה גדולה לטווח ארוך".
לעשות שינוי. "אחת הדרכים לשנות את מספר הנשים המועט בתחום היא ליצור קהילה - שנשים ירגישו בנוח, שיהיה להן מקום להתייעץ וגם לראות שיש הצלחות".
(טליה לוין)
טלי אב-צוק - מייסדת ומנכ"לית Vala
הפיתוח. "אנחנו מציעים 'כספומטים אנושיים', ומחברים בין אנשים שצריכים כסף מזומן לבין 'סוכני מזומן', שהם עסקים קטנים או אנשים פרטיים שנותנים כסף למי שצריך, ומרוויחים על זה עמלה".
משמעת עצמית. בשש וחצי בבוקר כבר תמצאו את טלי אב-צוק בחוף המערבי בתל אביב, עומדת על הגלשן, ונישאת עם הרוח. עד תשע היא נלחמת בגלים, ואז נוסעת לביתה, ומשם היא צועדת ברגל למשרדה שבשדרות רוטשילד.
אב-צוק, 31, היא רואת חשבון, בעלת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מסלול הקריירה שלה כולל שותפות בסטארט-אפ שעסק בביטוח לחברות הובלה בארה"ב, תפקיד של אנליסטית פיננסית ואחראית על השווקים המתעוררים בפייפאל, ועבודה במחלקת ההשקעות של בנק ברקלי בלונדון. לפני כשנה ייסדה את Vala יחד עם שני שותפים, נועם נבו ואלון ציון.
היקף פעילות. "יש לנו יכולת להגיע לכל מקום בעולם, אפילו לכפרים הכי נידחים. בעיקר אנחנו פועלים בהודו ובמקומות שאין להם שום גישה לשירותים פיננסיים, אבל לכולם יש סלולריים. בפועל זה מתרחש דרך אפליקציה שזמינה בגוגל סטור. אדם בארה"ב יכול לשלוח כסף לאדם בהודו דרך האפליקציה שלנו, ולמרות שאין לו חשבון בנק הוא יוכל 'למשוך' את הכסף - מאחד הסוכנים שבסביבה שלו".
משקיעים. המשקיעים המובילים בחברה הם בנק ברקלי וטק סטארסל. Vala פועלת בעיקר בשוק הישראלי ובשוק ההודי - בהודו כבר יש לחברה 150 אלף סוכני מזומן. "אנחנו נמצאים כעת באמצע סבב גיוס נוסף, ונכנסים לשוק האמריקאי".
מודל השראה. "גדלתי בבית של יזם שמעודד יזמות. אבא שלי, יוסי אב-צוק, הוא יזם סדרתי שהקים הרבה עסקים במהלך חייו, ובין היתר היה מחלוצי האינטרנט של רוסיה. כך נחשפתי ליזמות כבר מגיל צעיר".
(בילי בסרגליק)
ליטל לשם - מייסדת וסמנכ"לית פיתוח עסקי ב-Reporty
הפיתוח. המטרה של Reporty היא ליצור סטנדרט חדש בעולם הדיווח. במקום לחייג למספרי חירום בשעת מצוקה, הפיתוח מציע ממשק אפליקטיבי - בלחיצת כפתור נפתחת מצלמת המכשיר הסלולרי, ומעבירה במקביל לשיחה הרגילה וידיאו חי, שכולל מיקום מדויק גם מתוך מבנים. במקום שמוקדנית תערוך תשאול לקבלת מידע, תוך מספר שניות תתקבל תמונת מצב מהשטח, שמשנה לחלוטין את ההתמודדות עם מצוקות.
המשקיע. במאי 2015 עלה Reporty לכותרות כשראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, השקיע 1.5 מיליון דולר במיזם החדשני שמתרכז בהגברת הבטיחות האישית. "ברק הוא יו"ר החברה ומלווה אותנו ברמה היומיומית. הוא משקיע אסטרטגי בכיר, ומעורב יותר ממה שיכולנו לבקש", מספרת ליטל לשם, 29, אחת המייסדות וסמנכ"לית הפיתוח העסקי.
התחלה. "אמיר אליחי, היום המנכ"ל של Reporty, ראה תמונות אקסטרים שלי בפייסבוק וקבע איתי פגישה, כדי לשכנע אותי לייבא איתו ציוד גלישת גלים. ממש לא תכננתי לעזוב את העבודה שלי, אבל אז הוא סיפר לי על אירוע שקרה לו כשהיה בחוף הים, שבו הוא הותקף על ידי חבורה של סודנים. בפעם הראשונה בחייו הוא חייג 100, אבל המוקדנית לא הצליחה לעזור לו. אחת הבעיות הייתה לגרום לה להבין איפה הוא נמצא. כשמזמינים פיצה או מונית מגיעים אלייך למיקום המדויק, אבל כשבנאדם במצוקה אי אפשר לאתר אותו".
עולם היזמות. "לא הגעתי מעולם טכנולוגי בכלל, וגם היום, שלוש שנים אחרי שנכנסתי לעולם היזמות, אין לי שום אוריינטציה טכנולוגית בחברה. אני מתעסקת בעיקר בשיווק ובפיתוח עסקי.
"בכל מקרה, אחרי 10 דקות הוא שוב התקשר אליי, ואמר לי: אנחנו לא מכירים מספיק, אבל את נראית לי בחורה די ספונטנית ואני אשמח שתצטרפי. אני לא יודעת למה, אבל הסכמתי. אחר כך הצטרף אלכס דיזנגוף, סמנכ"ל הטכנולוגיות, והפכנו שותפים".
פעילות. "השקנו את המערכת בישראל לפני חצי שנה, ויש לנו למעלה מ-100 אלף משתמשים בארץ. מחוברות אליו רשויות מקומיות, וגם מכבי האש, משטרת ישראל ופיקוד העורף בתהליכים מתקדמים להיכנס. אנחנו חולשים פה על כל השוק, והמטרה היא החוצה - אנחנו רוצים לייצר באזז גלובלי. אם את טסה לוינה, למשל, ואין לך מושג מה מספרי החירום שם, אנחנו נדע לחבר אותך למוקד המקומי של המשטרה". לפני כשבועיים סגרו בחברה סבב גיוס ראשון של כ-6 מיליון דולר.
טעויות שעשיתי. "היו לא מעט גופים ואנשים שסמכנו עליהם ברמה החברית, וכשהעניינים הפכו יותר עסקיים, וקיבלו תוקף יותר ממשי - פתאום העובדה שלא נחתמו הסכמים משפטיים פגעה בנו. היום אני יודעת שאין תמימות בעולם העסקי. אני באתי מהצבא, ופה למדתי שבעולם העסקי שוחים עם כרישים והם תמיד מקיפים אותך, גם אם נדמה לך שלא".
תובנות ניהוליות שצברתי. "ממש כמו בחתונה, חשוב לבחור שותפים טובים. החומר האנושי זה מה שיקבע את הצלחת החברה - חד משמעית. דבר נוסף: צריך ללכת עם הלב, ולא לתת לאף אחד לערער אותך, כי יש הרבה בדרך שמנסים להוציא את הרוח מהמפרשים. תובנה אחרונה: לא לפחד לומר שאתה לא יודע, זה בסדר, ותמיד יהיה שם מישהו שילמד אותך".
כלים אפקטיביים בניהול. "בכל יום ראשון בבוקר יש לנו ישיבת מייסדים. לא משנה כמה ההנהלה גדלה, תמיד הישיבה הזאת תתקיים בפורום השותפים: אמיר, אלכס ואני. אנחנו משוחחים על עניינים מהותיים, ואחר כך יוצאים לפגישות קטנות עם אנשים בפונקציות ניהוליות אחרות. מנסים לשמור על שקיפות, שכולם ידעו מה מתנהל ושכולם יהיו מסונכרנים עם כולם".
מנטור. "אני מתייעצת על כל דבר עם אבא שלי, ששירת בצבא עד גיל 45 אחרי שהיה מפקד אוגדה, מינכ"ל הרבה חברות וחקר סטארט-אפים. הוא תמיד נתן לי תחושה של מסוגלות בלתי רגילה ופרספקטיבה נכונה לדברים".
להיות יזם. "אני מכירה המון אנשים שיש להם רעיונות מדהימים, אבל אין להם אפשרות לקחת משהו ולבצע אותו מאפס ל-100, מכיוון שהם מפחדים מכישלון. לקיחת סיכונים, או ליתר דיוק סיכויים, זו העצה הכי חשובה שאני יכולה לתת".
(טליה לוין)
אורנית דוויק מיזל טלי אבי צוק ליטל לשם/ צילום: ענבל מרמרי
נועה אוחיון באב - מייסדת מיזם קריירה, ומנהלת הקהילה של Colu
הפיתוח. מערכת לניהול כלכלות מקומיות, מעין ארנק דיגיטלי שמתאים לא רק למדינות, אלא גם לשכונות ולערים. במדינות מתפתחות, שתושביהן אינם נושאים כרטיסי אשראי, הארנק מאפשר לצמצם את הפער הדיגיטלי. בברבדוס, למשל, השיקה קולו ארנק אלקטרוני כבר לפני חצי שנה. "אנחנו מאפשרים, בעצם, לקהלים שונים לפתח מערכת תשלום המבוססת על קוד פתוח", מסבירה נועה אוחיון באב בת ה-30.
מוצרים. המוצר הראשוני של החברה כולל מטבע מקומי ייחודי שפועל בארץ ובאנגליה. בשלב הסיד גייסו 2.5 מיליון דולר, וביוני גייסו עוד 9.6 מיליון דולר, וכעת הם ממשיכים בבניית הפלטפורמה שתוכל להכיל את דור הכלכלה הדיגיטלית.
עצה ליזמית מתחילה. "אנחנו חיים בעולם תעסוקה המשתנה באופן תמידי, עשרת מקומות העבודה הפופולריים בשנת 2014 לא היו קיימים בשנת 2004, אי אפשר לדעת איך תיראה המציאות, ולכן חשוב לצבור כמה שיותר ידע, מיומנויות, כישורים ואנשים ברשת הקשרים".
(זיו ביילין)
שני ברונר ברקן - מנהלת המחקר של Wizer Feedback
הפיתוח: פלטפורמה אוטומטית התומכת בתהליכי קבלת החלטות לעסקים וחברות באמצעות מחקרי שוק.
מסלול. חמושה בתואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב הגיעה שני ברונר ברקן, 37, לתפקיד מנהלת המחקר הגלובלי בסודה סטרים. "ניהלתי את תחום המחקר ב45- מדינות, ובמהלך העבודה נתקלתי בכלים מיושנים, תהליכים מאוד איטיים וארוכים, ומצד שני בצורך שבא מהפן העסקי, קרי המנכ"ל והמנהלים הבכירים, שצריכים לקבל החלטות מהירות, אבל מבוססות נתונים.
"לבצע סקרים היה ארוך ויקר, התקציב היה מוגבל, והייתי צריכה לחפש פתרונות יצירתיים. עם הזמן הבנתי שיש צורך בסיסי ללא מענה".
עולם היזמות. ברונר הצטרפה ל-Wizer בשלב שבו נכנסה החברה לחממה הטכנולוגית של נילסן אינובייט. "אמנם הגעתי מחברות מאוד דינמיות, אבל ביזמות יש משהו מרגש שהוא בעצם שלך. זה עולם דינמי, הכול משתנה ברגע, שום דבר לא באמת ידוע, אתה קם כל בוקר לדבר חדש, יש התרחשויות".
תובנה ששינתה את חיי. "בצעירותי נהגתי לשחות, ואז הבנתי שלגוף האדם יש יכולת למתוח את הגבולות ולהגיע רחוק יותר ממה שאתה חושב. תמיד בעשרת המטרים האחרונים הייתי חושבת לעצמי שאסור לוותר ולהישבר, ופתאום היה מגיע עוד פרץ אנרגיה שדחף קדימה. עם השנים הבנתי שגם בחיים אני צריכה להאמין בעצמי ולשאוף גבוה. בכל פעם שהחלטתי לעבור תפקיד, הצבתי לי רף שאפתני שיקדם אותי משמעותית, וידרוש ממני מאמץ גדול יותר של למידה והתמודדות".
נועה אוחיון באב שני ברונר ברקן ועינת גז/ צילום: ענבל מרמרי
(בילי בסרגליק)
הילה גולדמן אצלאן - מייסדת ומנכ"לית דיא קרדיו
קצת קשה להאמין, אבל אחד מתוך כל 50 אנשים שמגיעים לבית החולים עם אירוע לב, עובר דיאגנוזה כושלת, וחוזר הביתה. יש מי שנחרד מהסטטיסטיקה הזו, ויש מי שקם ועושה מעשה: היזמית הילה גולדמן אצלאן הקימה את הסטארט-אפ דיא קרדיו, שמציע טכנולוגיה חדשנית לעיבוד תמונה של הדמיות רפואיות, אשר משנה דרמטית את האופן שבו מפענחים כיום את האולטרסאונד של הלב. לחברה כבר יש אישורי FDA ו-CE, ולקוחות בארה"ב ובסין. "כיף להשקיע את כל כולך בסטארט-אפ שהרופאים אומרים עליו 'וואו', ולדעת שאנחנו יכולים להציל חיים", אומרת גולדמן ל'ליידי גלובס'.
דיא קרדיו, שהוקמה ב-2009, גייסה עד היום כ-5 מיליון דולר. השותפים של גולדמן, שמכהנת כמנכ"לית, מגיעים מרקע מגוון - אחת, למשל, היא מנהלת מחלקת אקו לב בסורוקה, ואחר הוא פרופסור מומחה לעיבוד תמונה מאוניברסיטת בן גוריון.
מוטיבציה. "מגבלה נשית זה משהו שאף פעם לא עלה אצלנו בבית. כשהייתי קטנה קראו לי סוחרת, לא קיבלתי 'לא' כתשובה, עד היום אני לא מקבלת. אני שוברת קירות כשאני רוצה משהו".
קריירה. יש לה תארים ראשונים במשפטים ובמינהל עסקים, ותואר שני במשפט מסחרי. בסיום הלימודים התקבלה למשרד עורכי דין שמתמחה בהייטק ושוק ההון. "השותף הראשי במשרד לקח אותי תחת חסותו, הייתי צמודה אליו מבוקר עד לילה. ישבתי בישיבות דירקטוריון, פגישות ברשות ניירות ערך, ליווי הנפקות, פגישות מו"מ להשקעות, הקמת ומכירת סטארט-אפים.
"למדתי להתנסח, והבנתי איך העסק עובד דרך העיניים המשפטיות. אבל אז קלטתי שאני בצד הלא נכון של הביזנס, כי דווקא בצד של היזמים זיהיתי את עצמי, את האנרגיה המתפרצת הזו, הריגוש. לשבת שעות במשרד סגור ולכתוב חוזים הפך לעינוי.
"ידעתי שאני רוצה להיות בקדמת הבמה, להקים סטארט-אפ משלי, אבל הייתי נטולת ניסיון והתזמון היה נורא. זו הייתה תקופת פיצוץ בועת ההייטק ורק פיטרו עובדים, כל הזמן עברה בי המחשבה 'יש אלף כמוך'. זה ייצר אצלי המון חוסר ביטחון שלא הכרתי קודם".
למצוא כיוון. "הבנתי שדיכאון זה לא בשבילי. אני ביצועיסטית, לא יכולה יום אחרי יום לישון במיטה. הראש כל הזמן עובד. אז הפסקתי לרחם על עצמי, והתחלתי לשלוח עשרות קורות חיים בשיטת מצליח. בסוף זה באמת הצליח, התחלתי לעבוד כשכירה בסטארט-אפ, וזה העלה לי את הביטחון חזרה למקומו הבריא".
הסטארט-אפ הראשון. "בזמן העבודה כשכירה עובד אחד סיפר לי על חוקר במכון הוולקני שמפתח משהו גנטי שיוכל בעתיד לרפא מחלות כמו איידס. מיד נדלקתי על זה, ותוך זמן קצר עזבנו יחד את המשרה, וקפצנו בנג'י כשותפים. "במשך שנה עבדנו בלי משכורת. השותף שלי, שהפך לאב צעיר באותו הזמן, חילק עיתונים לפנות בוקר. תוך כדי, אני עברתי את ההיריון הראשון שלי. זה לא היה פשוט, אבל ידעתי שאני הולכת על זה בכל הכוח". אחרי שלוש שנים בא המשבר של 2008, והם נאלצו לסגור את החברה. "לא הצלחנו לגייס את הכסף המשמעותי שחברת תרופות בתחום הריפוי הגנטי צריכה".
הסטארט-אפ השני. את המיזם הבא שלה חיפשה גולדמן דרך טכנולוגיות בגופי מחקר. "בבר אילן מצאנו טכנולוגיה אדירה, התלהבנו מהרעיון, הקמנו חברה חדשה בתחום הסקיוריטי, אבל אחרי פחות משנה הגענו למחסום טכנולוגי, ונאלצנו לסגור. לפחות הפעם הצלחנו להחזיר למשקיעים את הכסף, וזה הרגיש טוב".
ללמוד מכישלון. "ידעתי שרק 4% מהחברות בישראל מצליחות לעבור את שלוש השנים הראשונות, והחלטתי להסתכל על זה כאתגר שעוד לא פיצחתי. הפעם כבר יכולתי לראות את אלה שהצליחו, ולדעת שאני לא שונה מהם. אולי אפילו יותר טובה. את דיא קרדיו הקמנו לפני שבע שנים, ומאז אני חיה ונושמת את זה".
אינטואיציה מול היגיון. "אני מאמינה שלנשים יש אינטואיציה חזקה, והן יודעות מתי להקשיב ומתי אלה רעשי רקע. אני מקשיבה לאינטואיציה שלי וחולקת אותה עם השותפים שלי, בייחוד כשמדובר בהחלטות מהותיות. כשמנתחים את הדברים, מגלים שיש לזה גם בסיס הגיוני".
עצה טובה שקיבלתי. "כאשר השגת בפגישה את מה שרצית, זה הזמן לסיים וללכת. אם תישארי ותמשיכי את הדיון, הסיכום עלול להיפתח מחדש".
עצות ליזמית מתחילה. "הראשונה, צריך הרבה אומץ - לפעמים לא מושכים משכורות, שומעים הרבה 'לא', צריך להיות מסוגל לפטר עובדים. השנייה, כדאי ללכת להרבה מפגשים, כנסים ואירועים, גם כאלה שלא נראים רלוונטיים, כי מכל דבר לומדים משהו. והשלישית, לגייס עובדים יותר חכמים ומנוסים ממך בכל תחום, גם בתחום שנראה לך שאת שולטת בו".
(אילון נופר)
אורלי שואבי - מייסדת SafeDK
הפיתוח. פלטפורמה לניהול נתוני מובייל, שמעלה את רמת אבטחת הנתונים של אפליקציות ומונעת סיכוני איכות.
יזמות. "היזמות בערה בי מאז ומעולם, וכמעט כל חבריי מתעסקים בתחומי ההייטק והיזמות, כך שזה תמיד ריחף ברקע", מספרת אורלי שואבי, 41, בוגרת יחידה 8200 ובעלת תואר שני במדעי המחשב. "ידעתי שיבוא יום וארים איזו אפליקציה או אקים מיזם. להיות מוקפת יום ולילה ביזמים, ביוזמות ובהייטק, גורם לדברים לבעור בתוכך".
בקיץ 2014 פגשה את השותפה שלה, רוני שטיינברג, ויחד הן ייסדו את SafeDK. "יש בזה משהו מדהים, לדעת שאתה אחראי להמצאה שמשנה למישהו את העולם". בשלב הסיד הן גייסו 2.25 מיליון דולר, ולאחרונה סיימו את סבב גיוס ההון הראשון בהיקף של 3.5 מיליון דולר.
אבטחה. "פיתוח אפליקציות כרוך היום בשיתוף קודים ונתונים שנותן צד שלישי. לא רק שיש בעיות אבטחה, אלא גם יכולים להשתיל לך וירוסים, להאט את האפליקציה או לגנוב מידע מהמשתמשים. הפיתוח שלנו נועד להעניק שכבת הגנה שגם מראה לך מה קורה בזמן אמת באפליקציה שלך, וגם מאפשרת לשלוט בה מרחוק".
טעות שעשיתי. "ביזמות כדאי לעשות טעויות. יכולתי לומר שלגייס מישהו שרצה תפקיד בכיר יותר, התפשר אצלי ובסוף עזב הייתה טעות גדולה, אבל בדיעבד זו לא - מכיוון שאותו אדם תרם לחברה. יכולתי לומר שזו הייתה טעות לא להתחיל מוקדם יותר בעולם היזמות, אבל רק התפקיד האחרון באינטל לימד אותי על מוצר ופיתוח עסקי, מה שתרם לי מאוד למיזם".
כלים אפקטיביים בניהול. "אני מקפידה לערוך שיחות אישיות תקופתיות, לדעת מה אנשים חושבים והאם הם מרוצים. "ניהול אפקטיבי נוסף בעיניי הוא גיבוש ופעילות חברתית. לנו אין זמן לארגן פעילויות, אז חילקנו את הצוות לזוגות, ערכנו הגרלה, ובכל חודש זוג אחר מארגן חצי יום כיף עם תקציב נמוך".
עצה טובה שקיבלתי. "אחרי שקיבלנו את ההשקעה הראשונה לא יצאנו לחגוג ולשמוח, כי ידענו שיש לנו עכשיו הרבה עבודה. היינו בלחץ, התחלנו לעבוד בטירוף, אבל לא עצרנו להתמלא. בדיעבד, צריך היה לשמוח גם מזה".
תובנה ששינתה את חיי. "ההבנה שההחלטה שלי בסופו של דבר היא זו שקובעת, משנה קצת את ההסתכלות על החיים. פתאום, להבדיל מלהיות שכירה, אין כזה דבר 'את זה אני אדחה לשעה אחת'. פה הכול עלייך ובאחריותך. למדתי גם שיש פחדים על הדרך, והם תמיד מניעים אותך וגורמים לך להמציא את עצמך מחדש".
עצות ליזמית מתחילה. "האני מאמין שלי זה לצאת כל הזמן מאזור הנוחות. אם מפחיד אותך לעמוד מול אלף איש או להיפגש עם חבר מנהלים של חברה גדולה ולהציג את המוצר, דווקא תעשי את זה. לעמוד מול משקיעים גדולים מכל העולם זה מפחיד בפעם הראשונה, אבל לא בשלישית, ואם לא תעשי את זה פעם אחת, לא תעשי את זה בכלל.
"צריך לנסות למפות את מבזבזי הזמן - יש הרבה אנשים שירצו להיפגש איתך, ואי אפשר עם כולם. זה לא אפקטיבי. צריך לפנות זמן לעזור ליזמים אחרים, אבל לא להיפגש עם כל אחד שרוצה, אחרת לא תגיעי לילדים שלך בערב.
"ולבסוף, אסור להתפשר. אם מצאת איש טכני מושלם, ואין לו את יחסי האנוש או האופי המתאים לך, תוותרי".
מודל השראה. "אני חלק מקבוצת אנשים שנפגשים באופן יזום כדי לשוחח על חדשנות ויזמות. זה חשוב שיש מערכת תומכת. קשה לגייס השקעות, אבל עד שאתה לא מבין שלכולם קשה, זה קשה הרבה יותר".
(טליה לוין)
נירה מיורצ'יק שלג - מייסדת ומנכ"לית Wizer
הפיתוח. טכנולוגיית למידה שמציעה סביבה מתקדמת שנבנית על ידי המורים בעצמם. "אנחנו ממציאים מחדש את דפי העבודה, ומאפשרים למורים להעביר אותם בקלות למצב דיגיטלי, אינטראקטיבי וחכם, עם התאמה לכל תלמיד באופן פרסונלי", מסבירה המייסדת, נירה מיורצ'יק שלג, 40. "אנחנו בעצם מנגישים למורים יכולות ניתוח מידע שהיו עד היום נחלתן של הוצאות לאור ושל בתי תוכנה גדולים".
נעים להכיר. Wizer הוקמה על בסיס עבודת מחקר שעשתה מיורצ'יק שלג למדען הראשי של משרד החינוך, בתחום הקוגניציה של מורים - למעשה היא ניתחה איך מורים חושבים. "בנינו פלטפורמה שמתאימה את עצמה למורה ולדרכי החשיבה שלו, וזה נתפס כמו שריפה בשדה קוצים".
עצה טובה שקיבלתי. "אבא שלי ייעץ לי תמיד לעשות רק את החשבון שלי, לא משנה מה הצד השני עושה. לפעמים הצד השני יכול לעשות דברים מרגיזים שיכולים להשכיח ממך את המטרה שלך. אז גם אם את יוצאת, כביכול, פראיירית מולו, זה לא משנה. מה שחשוב זה לראות לאן אני רוצה להגיע, לא להיגרר בלהט הוויכוח ולא להתחשבן עם הצד השני, רק עם עצמי".
(בילי בסרגליק)
אורלי שואבי נירה מיורצ'יק שלג והילה גולדמן אצלאן / צילום: ענבל מרמרי
קטיה גולדשטיין - מייסדת Evolita
הפיתוח. כלי המאפשר אוטומציה לתהליכי מחקר וניתוח שוק 'בשפה טבעית', כפי שמסבירה המייסדת קטיה גולדשטיין, 46. "את תוכלי לשאול שאלה, והמכונה תוביל אותך כמו גוגל, אלא שתקבלי דוח שלם עם נתונים שנאספו מהרבה מקורות, וגם תצוגה ויזואלית כגרף".
הרגלים אפקטיביים בניהול. "הכול מתחיל מניהול עצמי. אם אתה לא יודע לנהל את עצמך, אתה לא יודע לנהל אחרים. אני משתמשת בתוכנית תלת שנתית מפורטת עם יעדים בכל תחום בחיי, שלא קשורים רק לעסק".
עצה ליזמית מתחילה. "כשאת מתחילה להיפגש עם אנשים, אל תפחדי לספר על הרעיון. כולם מפחדים שיגנבו להם, ושמישהו יתחיל לעשות אותו במקומם. החדשות הטובות הן שלכל אחד יש המון רעיונות, ואף אחד לא עושה איתם כלום. אז לגנוב רעיון של עוד מישהו זה בולשיט".
(טליה לוין)
נורית שבי - מייסדת MXIMO
הפיתוח. מוצר שמאפשר לכל מעצב לייצר לעצמו אפליקציה לבד - מעין וויקס למובייל. המוצר מאפשר גם ממשק קניות סלולרי.
מסלול. את רוב הקריירה שלה עשתה נורית שבי, 43, בחברות בינלאומיות - וסבלה מכל רגע. רק כאשר הלכה ללמוד פילוסופיה, מצאה את שחיפשה. "זה היה הרגע שבו ההארה התחילה להגיע.
"אחרי הלימודים גיליתי את תחום מערכות המידע והקשר לאנושות המתפתחת. פתאום התחלתי להבין מה זו חוויית משתמש, מה זו אדריכלות מידע. התחום היה עדיין בחיתוליו ולא היו קורסים אקדמיים בנושא, אז ישבתי בבית ולימדתי את עצמי".
העולם הדיגיטלי. השלב הבא בקריירה של שבי היה בארה"ב, בחברת הפרסום הגדולה ZWP. "התפקיד שלי היה לקחת כל אסטרטגיה שיווקית, ולתת לה פתרון ומוצר דיגיטלי. מאוד אהבתי את זה, אבל כשחזרתי לארץ גיליתי שהלכתי במנהרת הזמן עשר שנים אחורה. מה שקרה אז בארה"ב, פשוט לא היה קיים בישראל.
"זה היה בהתחלת חדירת הסמארטפונים לארץ, והבנתי שיש פה הזדמנות. לקחתי קצת כסף מהצד, ופיתחתי את המוצר יחד עם קבוצת אנשים ומתכנתים שאספתי סביבי. שכרתי כותבי קוד, אבל את רוב העבודה עשיתי בעצמי, כולל אפיון, עיצוב ומיילים".
גיוסים. אחרי שחברות קמעונאיות, כמו רנואר וקסטרו, גילו את הפוטנציאל, שבי יצאה לגייס חצי מיליון דולר. "זה מה שאפשר לנו לפתח מוצר חדש עם יכולות שיווק מסחריות - חנויות שהן בעצם אפליקציות. היום כמעט כל הרשתות בארץ שיש להן אפליקציה יושבות על המוצר שלנו".
הרגלים אפקטיביים בניהול. "אני עושה כל כך הרבה לבד, חובשת כל כך הרבה כובעים, שאני אפילו לא יודעת מה לתכנן. אצלי זה עובד יותר בשיטה אינטואיטיבית, אני לא אישה של סדר ותכנון ולו"ז, ואני יודעת שזה נוגד את השיטה המקובלת. גם בארה"ב לא סבלתי את תרבות העבודה הזאת. תמיד הייתי הרבה יותר טובה כוואן וומן שואו, ובפרט כזו שהולכת אחרי האינטואיציה והלב. כנראה שזה הייעוד שלי, ולכן זה עובד".
תובנה ניהולית. "למרות שאני אוהבת לעשות דברים לבד, יש חשיבות גדולה ליצור לעצמך קבוצת אנשים תומכת שמגיעה פעם בשבוע לישיבת הנהלה, ועוזרת לבנות נכון את התוכנית או את היעדים. מבחינתי הלבד הוא רע אם הוא משאיר אותך עם סימני שאלה וספקות".
עצות ליזמית מתחילה. "נכנסת לעולם הסטארט-אפים? כדאי ללמוד את הז'רגון על בוריו, ולשלוט תמיד במספרים.
"תמיכה היא תמיד חשובה, אני זכיתי לתמיכה מאוד חמה מקבוצת נשים שבעברן היו מנכ"ליות של חברות, נשים עם עבר בהייטק, וגם בעלות ממון שפתחו קבוצת 'מלאכיות' שלקחה על עצמה לתמוך ביזמיות".
(טליה לוין)
סיון ראושר - מייסדת ומנכ"לית משותפת ב-SAM
הפיתוח. הגנה על מוצרים חכמים בתחום ה- IOT - Internet of things.
מסלול. שבע שנים שירתה סיון ראושר, 31, ביחידה 8200, בתפקידים מגוונים שכללו ניהול מבצעי סייבר ופיתוח מוצרים טכנולוגיים. משם, המעבר לחברת קומסק, המתמחה בייעוץ ואבטחת מידע, היה טבעי. במשך שנתיים עסקה שם בפיתוח מוצרים, בעיקר בלונדון ובאמסטרדם. "עבדתי מול לקוחות באירופה, למדתי המון על התעשייה ועל תהליכים עסקיים. נתנו לי לעשות הכול, כולל עסקאות ענק, וזה נתן לי פוש רציני לסטארט-אפ. באוגוסט 2015 עזבתי את העבודה, אספתי את שמוליק ונתי השותפים, גייסנו כ-3 מיליון דולר ויצאנו לדרך עם SAM (ראשי תיבות של security and management).
אי ודאות. "יש לי רקע של עשר שנים בתחום הסייבר, ועדיין לא פשוט לצאת לאי הוודאות הזו, ובמשך חצי שנה לספר את המוצר שאתה חושב עליו. יש ימים שאתה חוזר על גג העולם, ויש ימים שזורקים אותך מכל המדרגות".
הבית החכם. המוצרים שסובבים היום את חיינו הם מאוד קוגניטיביים. בבית אמריקאי ממוצע יש 16 מכשירים שמחוברים לרשת ביתית, ובארץ המספר עומד על 9. מצד אחד החיים שלנו הופכים להיות הרבה יותר נוחים, ומנגד פריצות וחדירות לפרטיות הופכות יותר ויותר נפוצות. פולשים לך לטריטוריה הפרטית וצופים בך.
"התחזיות הן שבשנת 2020 יהיו לנו 500 מכשירים מחוברי רשת בבית. החיים שלנו יהיו הרבה יותר קלים מבחינה לוגיסטית, אבל הבעיה הגדולה היא שלמוצרים הללו, מתוחכמים ככל שיהיו, אין הגנה בסיסית. החזון שלי הוא להביא מוצר שיהיה הנקודה החזקה בבית, שיגן על כל המוצרים באשר הם".
טעויות שעשיתי. "חשוב לא לשבת יותר מדי על הגדר, ולא לדבר יותר מדי - אם את מאמינה שיש לך רעיון, לכי ועשי את זה, הזמן רץ. זו הטעות שאני עשיתי: התעכבתי בהקמת החברה. ייתכן והייתי שבויה בקונספציה שאני צוברת עוד ניסיון ומרחיבה את סל הכלים שלי בתעשייה לפני תחילתו של המסע, אך בפועל, למרות החיכוך הגבוה עם התעשייה - עקומת הלמידה בסטארט-אפ היא אקספוננציאלית, והתהליך שמייסדים עוברים לא קרוב לשום דבר שאתה לומד כשכיר".
עצה טובה שקיבלתי. "לדעת לבחור שותפים. שותפים זה זוגיות שנייה, חתונה עם מחויבות. אני מבלה עם שמוליק ונתי יותר ממה שאני מבלה עם ערן בן זוגי, ויש לזה המון משמעות. בעיניי עדיף לבחור שותפים שלא דומים לך, ושהם לאו דווקא החברים שלך. צריכה להיות להם מחויבות הדדית, שלא יעזבו בשעות קשות ושיתמכו כשצריך".
תובנות שצברתי בניהול. "המפקד שלי ביחידה תמיד אמר לי שצריך ליהנות מהדרך, ולא רק לחתור למטרה. אף פעם לא הבנתי את זה, למרות שגם בהמשך אמרו לי את זה שוב ושוב. בסוף נפל לי האסימון שאם אני עושה משהו, אני לא חייבת רק לרוץ ליעד. זה משרת אותי כשאני מסיימת את היום ולא רק עושה וי על יעדים, אלא גם מרוצה מעצמי".
עצות ליזמית מתחילה. "המפתח הוא לדבר על רעיונות, לא לפחד להיכשל, לדבר על הכישלונות, ולראות את עצמך כאורגניזם מתפתח - מנסים, נופלים, קמים, ואת כל הזמן לומדת. הלמידה היא אחד הדברים החשובים ביותר ביזמות. אי אפשר להיות סטטיים, צריך להתפתח תוך כדי תנועה".
(טליה לוין)
עדי זמיר - מנכ"לית אמרלד
הפיתוח. טכנולוגיה לזיהוי מוקדם של סרטן העור. "המוצר שלנו, שמשווק לרופאים בארה"ב ובישראל, מאפשר לרופא לקבל רשימה דינמית של נקודות חן שחל בהן שינוי", מסבירה עדי זמיר, 41. "כשעוקבים אחרי הגוף לאורך זמן, הרופא לא יכול לזכור מה השינוי. ברגע שמעלים צילום כלל גופי, האלגוריתם שלנו מעבד את התמונות ומציג לרופא את השינוי - מה שיכול להעיד על התפתחות של סרטן העור, כי הסימנים הראשונים שלו הם ויזואליים. זאת מהפכה".
מסלול. מהבחירות האקדמיות של זמיר קשה היה לנחש מה יהיה הכיוון שלה: תואר ראשון בהוראת מדעים, ותארים שניים במדעי הקוגניציה ובמשפטים אינם מרמזים על קריירה טכנולוגית. עם זאת, זמיר כיהנה במשך 11 שנים כסמנכ"לית החטיבה העסקית בנס טכנולוגיות, ומשם עברה לתפקיד מנכ"לית אמרלד.
התעוררות. "אחרי שעבדתי הרבה שנים בארגון גדול של אלפי עובדים בתפקיד בכיר, נפל לי האסימון. פתאום הבנתי שהנה אני יושבת המון שעות, מקדמת הרבה פרויקטים שחשובים לארגונים, אבל לא באמת יוצרת משהו שיכול להביא שינוי.
"זה מפחיד לעזוב למשהו שאני לא מכירה, אבל היה ברור לי שגם אני אתפתח מזה. אני אוהבת את הפרפרים, וזה מניע אותי. זה יותר חזק מלהיות במקום מסודר".
ניהול זמן. "אני אישה מאוד אפקטיבית. אחד התחביבים שלי הוא ניהול עצמי וניהול זמן. אני עושה המון דברים יחסית לאדם רגיל, אז אני מאוד מתכננת את היום, השבוע וסוף השבוע. אם 95% מהזמן מנוהל ומאורגן, אז צריך להתמודד רק עם ה-5% הבעייתיים. אפשר גם לוותר על דברים - אני לא רואה כמעט טלוויזיה, זה ויתור שעשיתי לפני די הרבה שנים".
חשיבה. "הראש שלי עובד בפורמט של קוביות והקשרים. בשביל להבין את הדרך הטובה ביותר לעשות דברים או ליהנות מהם אני מסדרת כל מידע שנכנס - בתחום האישי, המקצועי או הזוגי - לקוביות בראש, ואז מפרקת ומחברת אותן מחדש עם תלות ביניהן".
טעות שעשיתי. "בסטראט-אפ חשוב לשכור אנשים עם יכולת ניהולית, אבל שיהיו גם הנדס און. זו טעות שעשיתי בדרך - לקחתי אנשים שלא היו הנדס און, ולא ידעו לעשות דברים כמו כתיבת קוד. כשהצוות מאוד קטן, כל זוג ידיים מאוד קריטי. זה יצר חסר, שיש אדם שלא יכול לקחת חלק ולתגבר כשצריך. זה דבר שבוודאות לא אעשה שוב".
העצה הכי טובה שקיבלתי. "לדעת לנהל את הרגש. לפעמים האמוציות לוקחות מקום מאוד מרכזי ומעייפות אותנו, ואנו יכולים להיות מאוד נסערים. לנהל ברגש זה אומר לקלוט את הסיטואציה ואת האדם שמולי, להיות קשובה ומכילה ואסרטיבית, ולהיות גמישה בניהול שלי כדי לייצר את הסיטואציה הכי מוצלחת ואפקטיבית לשני הצדדים".
עצות ליזמית מתחילה. "למצוא שותפ/ה שיהיו הצד הביצועי, מישהו שישלים אותך, כי את לא יכולה להיות הכול. מאוד חשוב לדעת להתנהל עם כסף, תמחור, רווח. אם לא יודעים, אז למצוא מישהו שיודע, כי בסופו של דבר הכסף שאת מגייסת הוא לא שלך, ואת צריכה להתנהל עימו בצורה ראויה. חשוב גם לעשות נטוורקינג איכותי. לא רק להכיר אנשים, אלא לפתח קשרים ולשמר אותם, למשל באמצעות רשתות חברתיות".
(בילי בסרגליק)
עדי זמיר צפרא פרלמוטר סיון ראושר ונורית שבי/ צילום: ענבל מרמרי
קארן שלימוביץ' - מייסדת CrossBorder
הפיתוח. פלטפורמה להשקעות בנדל"ן בינלאומי.
מסלול. אם סטארט-אפיסטית צריכה אומץ, קארן שלימוביץ', 37, הוכיחה שיש לה את זה כבר מגיל קטן. כילדה שגדלה בסביבה אוקראינית כמעט אנטישמית, ועם הורים שתמיד חלמו לעלות לישראל, היא זו שלקחה את המושכות לידיה ועלתה לארץ בגיל 15 לבדה. "להוריי לא היה קל, במיוחד לאור גילי הצעיר והעובדה שאני בת יחידה. אבל רציתי לחיות במדינה שאני שייכת לה".
הסטארט-אפ הראשון. "רציתי לתרום משהו לעולם, ופיתחתי פלטפורמה של לימוד שפות בעזרת מציאות מדומה". תוך זמן קצר מכרה את החברה, והמשיכה הלאה.
הסטארט-אפ הנוכחי. "במשך שנה עבדתי במישיגן כסמנכ"לית שיווק בחברת נדל*ן. חיפשתי דרכים להוזיל עלויות, וחשבתי שאפשר לשווק נדל"ן אונליין. כך נולד הרעיון לסטארט-אפ שלי. אנחנו מתמחים בנכסים מעבר לים, וכרגע בהודו".
תובנה ששינתה את חיי. "הרגע שהחלטתי להשתמש ביכולות השכליות שלי וללמוד הנדסת תעשייה וניהול בשנקר, ולא להיות סלב (שלימוביץ' זכתה בתחרות יופי). הרבה יותר כיף לי לחשוב שפיצחתי בעיות במתמטיקה או מחשבים, ופחות ללכת לאודישן נוסף".
טעות שעשיתי. "בסטארט-אפ צריך כל הזמן לצאת החוצה ולשאול לקוחות פוטנציאליים מה דעתם על הפלטפורמה. בסטארט-אפ הראשון שלי עבדנו שבעה חודשים, ורק אז פגשנו את הלקוח הפוטנציאלי הראשון. מיד הבנו שזאת הייתה טעות - נחשפנו לכל כך הרבה בעיות בפלטפורמה, שחבל שלא נפגשנו איתו מיד, כדי לתקן בשלב מוקדם יותר".
כלים אפקטיביים בניהול. "חשוב שבצוות שלך יהיו אנשים שכיף לך להיות איתם רוב שעות היום, שירימו אותך ויעבדו איתך טוב, ממש כמו בזוגיות. לכן אני בעד פיילוט לעובדים - תקופת ניסיון של חודש-חודשיים כדי לבדוק אם העבודה יחד עובדת".
(זיו ביילין)
ליאת הדר שרביט - מנכ"לית Vidivit
הפיתוח. הפצת אמנות דיגיטלית באמצעות מסכים. למעשה, החברה מביאה את רעיון הענן לעולם האמנות.
מהפכה. "ממש כמו שנטפליקס עשו מהפכה בתחום הסדרות, אנחנו עושים מהפכה בתחום הדיגיטל ארט", אומרת ליאת הדר שרביט, 41. "היום אמנים מפחדים לחשוף עבודות, והם זקוקים למנגנוני הגנה על יצירות, בדיוק כמו אמנות שתלויה במוזיאונים ובגלריות. הפטנט שלנו הוא אלמנט האבטחה - אנחנו שומרים על האמן.
"אני רואה אותנו כאוצרי אמנות - אנחנו עובדים קשה כדי לאתר אמנים, שברובם לא משחררים את היצירות שלהם לרשת. מבין אלה שפונים אלינו, אנחנו עושים סינון ולוקחים רק 5% - כי אנחנו אתר מסחרי שמחפש אמנות שנעים איתה. אנחנו לא באים להיות מוזיאליים, הבחירות שלנו לא יהיו פרובוקטיביות".
פעילות. "הפלטפורמה מוצגת בבתי מלון ומסעדות, וגילינו שגם בשוק הפרטי יש ביקוש - אנשים רוצים להכניס הביתה אמנות מכל העולם, בלי לעשות קודם סיורי גלריות ומוזיאונים. הם בוחרים מהאתר עבודות של אמנים עכשוויים ויכולים לשנות את התצוגה באופן תדיר. אתה בעצם נשאר עם האצבע על הדופק, בניגוד לאמנות שתלויה בבית שנים והעין כבר מתרגלת ומשתעממת".
המודל העסקי. "אנחנו מרוויחים מהשכירות והקנייה של היצירות, והאמנים מרוויחים 50% מהעסקה. לקוח שקונה את היצירה יוכל למכור אותה בעתיד במידה והאמן יתפרסם ויצירותיו יתייקרו בהתאם, ממש כמו שקורה עם אמנות פיזית בעולם האספנות".
הפריה הדדית. "בעולם הזה יש קודים שצריך ללמוד מהר, אז הלכתי לתוכנית SLP שמתקבלים אליה רק 20 אנשים בשנה, ושם נתנו לי כלים. החשיבות של התוכנית, מעבר לתכנים, היא ההפריה ההדדית. עכשיו, למשל, אני מתמודדת עם שאלת פרסום באפליקציות, אז אני מתייעצת עם האנשים שהיו איתי בתוכנית. ההפריה הזו היא קריטית למניעת טעויות".
תובנה ששינתה את חיי. "חשוב להיפגש ולהגדיל את הנטוורק. אני נפגשת עם הרבה אנשים שלמרות הזמן המוגבל שלהם מקדישים לי מזמנם, ועוזרים לי בחיבור עם אנשים. בלעדיהם לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי, ואני רוצה להעביר את זה הלאה, לכן חשוב לי גם לעזור ולייעץ".
עצות ליזמית המתחילה. "חשוב לעשות פעילויות טרום ההשקה - לא לחכות שהמוצר יהיה מוגמר, ורק אחר כך לשווק אותו. זמן הפיתוח ארוך, ולכן כדאי כבר במהלכו לעניין לקוחות או משקיעים פוטנציאליים.
"צריך לדבר על הרעיון כמה שיותר, לשים אותו באור השמש, ולייצר כמה שיותר ויזיביליות - להופיע על הבמה, לדבר מול אנשים. לבלוט זה דבר קריטי, כי יש המון סטארט-אפים שרבים על אותו כיס. מי שלא מסוגל לעשות זאת, שיביא שותף שכן".
מודל השראה. "אבא שלי היה איש מערכות מידע עד גיל 42, ואז הקים מפעל בתחום הזהב. הסתכלתי על האומץ שלו לצאת ממקום בטוח במשרד ממשלתי בכיר, ולפתוח עסק פרטי. זה מהפך משמעותי, ואולי זאת הקפיצה שאני עשיתי".
(זיו ביילין)
איריס צידון - מייסדת ומנכ"לית Okapi
הפיתוח. פלטפורמה לארגונים שממליצה על מדדים עסקיים. "הארגון מכניס מספר מדדים, ולפיהם הפלטפורמה אומרת לו על אילו מדדים כדאי לשים פוקוס (כי זה מה שעושים ארגונים דומים שמצליחים), ומה צריך להיות ערך המטרה שכל מדד כזה צריך להשיג", מסבירה איריס צידון, 50. "לאורך השימוש השוטף המערכת יודעת לתת לארגון התראות - האם הוא בסטייה, האם מה שרצה להיות קורה - ועוזרת לו להתמקד בדברים החשובים".
פעילות. צידון הקימה את הסטארט-אפ לפני ארבע שנים, עם מאיה גל. יחד הן פיתחו את המוצר, ולפני שנתיים נולד המוצר שכבר משווק לכ-40 לקוחות בישראל ובארה"ב. עד היום גייסו השתיים 2.5 מיליון דולר, וכעת הן נמצאות בצעדים הראשונים של בניית משרדים בארה"ב.
יזמות. "שנים רבות ניהלתי חטיבה עסקית בנס טכנולוגיות ושימשתי כסמנכ"לית תפעול בגילון BI. בחברות הללו הטמעתי את כל נושא המדידה הארגונית בשיטה הישנה, והבנתי שארגונים קטנים צריכים פלטפורמות למיקוד ומדידה ארגונית לא פחות מהגדולים, אבל לא יכולים להשקיע את הזמן והכסף כמוהם. אז החלטנו לקחת את כל הידע העסקי שצברנו, ולהנגיש את הכלי הזה בצורה של פלטפורמות SAAS, רק בגישה הרבה יותר חדשנית, שמקצרת את הזמן ומוזילה את המחיר".
(בילי בסרגליק)
ליאת הדר שרביט קארן שלימוביץ איריס צידון וקטיה גולדשטיין / צילום: ענבל מרמרי
כתבות
ני"ע
