צעד נוסף לאישור הצעת החוק בעניין מיסוי חברות הארנק

ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (ד') בפרק בחוק ההסדרים העוסק במיסוי חברות, לרבות התופעה המכונה "חברות הארנק". 

בדיון הוצגו עיקרי התיקון הכולל 3 חלקים מרכזיים, הדנים בתופעת ניצול לרעה של מיסוי תאגידי, כפי שהוסכמו לאחר דיונים ממושכים שנערכו עם הלשכות המקצועיות (לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס). יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני, בירך את חברי הוועדה על ההסכמות. ההצבעה על הפרק תיערך יחד עם אישור חוק ההסדרים.

החלק הראשון בהצעת החוק עוסק בחיוב משיכות כספים המבוצעות על-ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם. על-פי ההסכמות, משיכות אלה יחויבו בתום השנה שלאחר השנה בה נמשכו, כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. גם העמדת נכסים כגון דירות מגורים, כלי שיט וטיס לשימוש בעלי המניות תחויב כהכנסה חייבת בידם.

החלק השני בתיקון החקיקה דן בחברות שהוקמו על-ידי נושא משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה), וכן שכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים". על-פי ההסכמות, ההכנסות שיתקבלו על-ידי החברה ייוחסו לבעל המניות, וישולם עליהן מס שולי ככל שאר השכירים.

החלק השלישי בהצעת החוק נוגע בסמכות המנהל להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה. על-פי הסיכום, רשאי המנהל, לאחר התייעצות עם ועדה ציבורית שתוקם, להורות על חלוקה של עד %50 מרווחים שנצברו בחברה ושמקורם אינו מרווחים שנצברו ב-5 השנים שקדמו לחלוקה. על-מנת לאפשר פיתוח עסקים וצמיחתם, הוסכם כי לא ניתן יהיה להורות על חלוקה של רווחים אם הסכום המצטבר שלהם נמוך מ-5 מיליון שקל, ובכל מקרה, יתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ-3 מיליון שקל.

בחודש נובמבר, בכנס ה-47 של לשכת יועצי המס שהתקיים באילת התקיים פאנל שעסק בחקיקה הצפויה בחוק ההסדרים. בפאנל נדון בהרחבה נושא החקיקה בתחום המס בחוק ההסדרים הקרוב לגבי מיסוי חברות, המטפלת בתופעת חברות הארנק.

"כיום כמעט כל בעל משלח יד הוא חברה בע"מ, ולרוב - משיקולי מס בלבד", אמר אז רו"ח ועו"ד משה אשר, מנהל רשות המיסים. "כך, חברות צוברות מיליונים רבים של שקלים, שלא לצורך השקעה בעסק, ורק נהנים משיעור מס נמוך ומוטיבציה אפסית לחלק דיבידנדים. חייב להיות גבול, ויש לתת לרשות המיסים להחליט תוך הפעלת שיקול דעת".

"החל מ-2017 בעל שליטה שירכוש דירה בחברה והוא או קרובו יגור בה - הדבר ייחשב כמו שכר עבודה או דיבידנד", הוסיף אשר. "יש גם הוראות מעבר למי שכבר עשה זאת, כי המטרה היא לא להוציא אנשים מהבית שלהם. מי שרכש דירה בסכום של מעל 2.5 מיליון שקל - תוך שנה או שנתיים יצטרכו לפנות אותן או לשלם דיבידנד.

"דירות שמתחת ל-2.5 מיליון שקל ובעל החברה גר בהן - יהיה להם עד סוף 2020 לפנות או לחלק דיבידנד. המטרה של חברה בע"מ היא לא שבעלי החברה יקנו דירות באמצעותה. ובעל מניות שירצה לצאת מהסיפור הזה יוכל לרכוש בחזרה את הדירה ללא מס רכישה וללא מס שבח. כמובן, בעת המכירה ישלם מס שבח ליניארי על התקופה שבה הוא היה חברה. יש נכסים פרטיים שהמקום שלהם הוא לא בתוך החברה העסקית. זה שימוש לרעה".

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל רו"ח יזהר קנה ציין כי הגדרת "חברות ארנק" צומצמה בחזרה למסגרת הגיונית יותר התואמת את תכלית החקיקה ולא הורחבה כפי שהוצע בהצעת החקיקה המקורית על-ידי רשות המיסים, וזאת בהמשך לשיח שקיימו הלשכות המקצועיות עם נציגי רשות המיסים לבקשת יו"ר ועדת כספים משה גפני.

"נציגי לשכת רואי החשבון והלשכות המקצועיות הגיעו להסכמות עם מנהל רשות המיסים וכך שונתה הגדרת חברות ארנק באופן משמעותי הן בכך שחברות בתחומים מסוימים הוצאו מתחולת החקיקה הן בנוגע למספר העובדים המינימאלי בחברות ארנק והן בעיקר בנוגע להגדלת היקף ההכנסות מלקוח אחד מ- 50% ל- 70% ולתקופת זמן ממושכת יותר.

מבחינת רואי החשבון אשר אמונים בסופו של דבר על ביצוע החוק מול הנישומים, הוצאנו מתחולת החוק באופן שהניח את דעתה של רשות המיסים את חברות רואי החשבון עורכי הדין ובעלי מקצועות אחרים בהן הם מחזיקים כשותפים, ומול הנישומים, דאגנו שהחוק יגדיר רק את אלה שבאמת עונים על הקריטריון של חברות ארנק בהגדרה המצומצמת ההכרחית ולא המרחיבה" .