פטור ממס על פיצויי פיטורים: מבוי סתום בדיוני ועדת הכספים

מבוי סתום בדיונים סביב דרישת האוצר לקבוע תקרה לפטור ממס על פיצויי פיטורים לאחר שוועדת הכספים ממשיכה לדרוש להעלות את תקרת הפטור למקבלי משכורת של עד 50 אלף שקל ומעלה. בדיון אתמול גילה יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני כי האוצר מוכן להעלות את תקרת הפטור ללא יותר מ-40 אלף שקל, אך נציגת האוצר סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך, אמרה כי "אנחנו רוצים להשאיר את הסכום ללא שינוי", כלומר על 37,500 שקל. גפני טען בדיון כי "פחות מ-50 אלף שקל זה לפגוע במעמד ביניים". האוצר מצפה לגבות 680 מיליון שקל בשנה ממיסוי פיצויי הפיטורים לבעלי שכר של מעל 37,500 שקל.

בדיון בוועדה פרצה סערה לאחר שגפני הודיע כי החליט לפצל את הדיון בהצעת האוצר לעגן את סעיף 14 בחקיקה ולקיים עליו דיון בנפרד לאחר אישור חוק ההסדרים. סעיף 14 קובע כי הפרשת המעביד לפיצויי פיטורים תהיה שייכת לעובד עם פרישתו כמרכיב בחיסכון לפנסיה. נכון למצב החוקי היום כספי פיצויי הפיטורים אינם שייכים לעובד במקרה של התפטרות והוא תלוי בהסכמת המעסיק. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיעו כי יחתמו על הסכם קיבוצי המעגן את סעיף 14, כך שניתן יהיה לעגן אותו באמצעות צו הרחבה.

גפני סרב לדרישת חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) לחוקק את ההסדר בנימוק שלוח הזמנים הקצר אינו מאפשר זאת ומכיוון שמדובר בהתערבות ביחסי עובד-מעביד בלא השתתפות העובדים והמעבידים. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) תמך בדרישתה של עזריה וטען כי "אמרנו שאם האוצר יתעקשו על הסכום נעביר את החלק של פיצויי הפיטורים לעובדים. עכשיו אנחנו במו ידינו רוצים להרוס את זה".

גם נציגת האוצר סגנית היועץ המשפטי עו"ד אפרת פרוקצ'יה תמכה בעיגון סעיף 14 בחקיקה בנימוק ש"יש קושי להטיל את המס ובאותו זמן לא להגיד שהכספים שייכים לעובד. אם המיסוי נכנס מידית, אבל צריכים לחכות להסכם הקיבוצי - אז אנחנו פוגעים בעובד". כמו כן, טענה פרוקצ'יה כי ישנם כספים רבים בקופות הגמל שלא ברור האם הם שייכים לעובד או למעסיק. גפני השיב לפרוקצ'יה "זה לא התפקיד שלכם לעסוק ביחסי עובד מעביד". ח"כ מיקי רוזנטל טען כי התעקשות האוצר לא נובעת מרצון להגן על העובדים, אלא מהרצון להבטיח את גביית המס על פיצויי הפיטורים, כיון שאם החוק אינו קובע שהכסף שייך לעובד, לא ניתן להטיל עליו מס.    

ועדת הכספים פיצלה אתמול מחוק ההסדרים את ההסדר הנוגע למיסוי חברי הקיבוצים. עד היום שיטת המיסוי של הקיבוצים הייתה כך שהקיבוץ היה הנישום וכל ההכנסה החייבת של הקיבוץ כוללת את כל ההכנסות של כל חברי הקיבוץ, לרבות אלו העובדים מחוץ לקיבוץ ואלו שאינם עובדים כלל. בכך לדעת האוצר ורשות המיסים, מסבסדים אלו שכן עובדים את אלו שלא עובדים והמס השולי שהם שילמו, בייחוד עובדי החוץ, אף אם הם משתכרים שכר גבוה, הוא נמוך מאוד ומשמעות הדבר פחות תקבולי מס למדינה.

בהצעת החוק שנכללה בחוק ההסדרים ל- 2017-2018, הוצע להבחין בין קיבוץ שיתופי וקיבוץ מתחדש, המייצג את רוב הקיבוצים כיום. ההבחנה הינה כך שהסדרי המס הקיימים ימשיכו לחול רק על קיבוצים שיתופיים בלבד, שרוב מוחלט של חבריהם הם עובדי הקיבוץ למעט מספר קטן ושולי של חברים העובדים מחוצה לו. לגבי קיבוץ מתחדש תהיה שומה על כל חבר בנפרד ורק הכנסות הקיבוץ מנכסיו המשותפים ימוסו בנפרד. האוצר מעריך את השלכות בשינוי החקיקה הזה בתוספת מאות מיליוני שקלים לאוצר המדינה.