"אומות מתורבתות לא משתמשות בצבא שלהן או בצי הימי שלהן כדי לכבוש את הנמל הימי של מדינות שכנות. תחת זאת - אומות מתורבתות משתמשות בצי הימי שלהן כדי להטיל סגר, ולסגור את הנמלים של מדינות שכנות. מכאן, שתורת ההגנה העצמית מלמדת אותנו שבעתות שלום עלינו לעשות לעצמנו את מה שאויבנו רוצים לעשות לנו בעתות מלחמה". באמצעות משל זה מתאר הכלכלן הנרי ג'ורג' את הצעדים שנוקטות המדינות השונות כדי לסייע לכלכלה שלהן על חשבון הסכמי סחר ומסחר בינלאומי.
המהלכים שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ מתכוון לנקוט צפויים לתת עדיפות לכלכלה האמריקאית על פני סחר עם מדינות אחרות. החשודה המיידית לפגיעה כתוצאה ממהלכים אלו היא מקסיקו - אך האם החשש מבוסס?
מקסיקו ממוקמת בצפון אמריקה הלטינית, בירתה היא מקסיקו סיטי והשכנה הגדולה מצפון היא ארצות הברית. מקסיקו גובלת מדרום בבליז וגואטמלה - שתי מדינות אשר מצבן הכלכלי לא מהמשובחים, ועל כן לא צפויות להוות שותפות סחר משמעותיות בעתיד הנראה לעין.
מספר התושבים במקסיקו עומד על כ-122 מיליון תושבים. שטחה של מקסיקו עומד על כ-1,964 אלף קמ"ר (פי 100 לערך משטחה של ישראל). השפה הרשמית במדינה היא ספרדית, והדת השלטת היא הנצרות. השכר הממוצע במקסיקו עומד על כ-16 דולר ליום, ועם שיעור תעסוקה של 97%, לא נראה שיש מחסור בהיצע של עובדים, אשר צפוי להוביל ללחצי שכר.
מבחינת פילוח השכר - עובדים מיומנים משתכרים כ-750 דולר בחודש, בעוד שעובדים בלתי מיומנים (המהווים את מרבית כוח העבודה של מקסיקו) משתכרים כ-200 דולר בחודש בלבד.
שותפת הסחר העיקרית של מקסיקו היא ארה"ב. כ-70% מהיצוא של מקסיקו הוא לארה"ב, וכ-50% מהיבוא של מקסיקו הוא מארה"ב.
מקסיקו היא היצואנית ה-12 בגודלה בעולם, עם יצוא בהיקף של כ-400 מיליארד דולר. ענפי היצוא העיקריים הם נפט ותוצריו, רכבים וחלפים לרכב ואלקטרוניקה. בתחום היצוא של מוצרי ורכיבי אלקטרוניקה, מקסיקו היא השישית בגודלה בעולם.
נכון לשנת 2015 התוצר של מקסיקו עמד על כ-1.15 טריליון דולר, והתוצר לנפש במונחי כוח קנייה עמד על כ-16,500 דולר. המטבע המקומי במקסיקו הוא הפסו, אשר נחלש בכ-10% מאז נבחר דונלד טראמפ, ושערו מול הדולר עומד כיום על 20.32. יחס החוב תוצר של מקסיקו עומד על כ-43% (לעומת למעלה מ-60% בישראל). הריבית במקסיקו עומדת על 5.25% ותשואת איגרת החוב של מקסיקו לעשר שנים הנקובה בפסו עומדת על כ-7.2%, והנקובה בדולר על כ-4.1%.
מטבע לבן ליום שחור
בסרט מציצים, ישנה סצנה שבה נשאלת השאלה - מי ישלם? בנון? אז במקרה של מקסיקו השאלה היא לא מי ישלם, אלא מתי. מדינות שמנפיקות חוב לא מתקשות לשלם את החוב כאשר הוא מונפק בחוב המקומי, משום שהן אלו שמדפיסות את המטבע המקומי. הבעיה היותר קשה של מדינות היא לפרוע את החוב שהן הנפיקו במט"ח, משום שלמקסיקו למשל אין יכולת להדפיס דולרים.
למקסיקו יש חוב דולרי בהיקף של כ-41.5 מיליארד דולר, חוב באירו בהיקף של כ-14 מיליארד דולר, חוב בליש"ט בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר וחוב בין יפני בהיקף של כ-5.5 מיליארד דולר.
על פניו, למדינה יש חוב במט"ח בהיקף כולל של כ-63 מיליארד דולר - והמספר נשמע מפחיד, אבל לא כך היא. בשנים האחרונות נעשו מהלכים אסטרטגיים על-ידי משרד האוצר המקסיקני, שיצרו מצב שבו למדינה יש "מטבע לבן ליום שחור". המטבע הזה הוא אופן הנפקות החוב של המדינה (בגרף המצורף).
בחינת לוח הסילוקין מצביעה על חששות מופרזים ביחס ליכולת שירות החוב של מקסיקו. איגרות החוב שהונפקו לתקופה של 100 שנים מהוות כ-10% מהחוב במט"ח; ביחס לחוב הדולרי, יותר ממחצית החוב נפדה רק אחרי 2031. מכאן, שהעובדה שמקסיקו השכילה לגייס בשנים האחרונות חוב לתקופות ארוכות, מעניקה לה כרית ביטחון ביכולת להתמודד עם זעזועים, וזאת מכיוון שאין צורך מיידי בפירעון של חוב הנקוב במט"ח.
לשואלים, אגב, למה לא עושים את אותו הדבר במדינת ישראל - הקושי הוא פוליטי/פקידותי בעיקרו; ישנו חשש שלו המדינה תנפיק איגרות למאה שנים, יוסר הריסון התקציבי, ושרי האוצר השונים "יבזבזו" את כספי הקופה הציבורית, משום שאין צורך לפרוע חוב בשנים הקרובות.
מרבית הרטוריקה שבה נעשה שימוש בחלקו האחרון של קמפיין הבחירות בארה"ב עסקה בבניית החומה בגבול עם מקסיקו, אבל תחילת הקמפיין עסקה דווקא בסין, ובעובדה שהיא פועלת באופן לא הוגן. הסוגיה של הקמת החומה פגעה עד כה במקסיקו - אבל על מה ולמה?
השכר הממוצע בענפי הייצור במקסיקו עומד על כ-2 דולרים לשעה. האם ארה"ב באמת תעביר את המתפרות או חברות הצמיגים המקסיקניות לארה"ב? בניית החומה לא אמורה לעצור את הסחר, אלא למנוע הגירה לא חוקית. כשהממשל החדש בארה"ב מדבר על יצירת משרות, הוא מתכוון ליצירת משרות בתחום התשתיות.
כך לדוגמה, הפשרת פרויקט צינורות הגז שהקפיא אובמה בגלל שיקולי איכות הסביבה צפויה לייצר כ-200 אלפי משרות בשכר ממוצע של כ-20 דולר לשעה. בטור "כשהגז זורם איך מרוויחים מזה" התייחסתי באופן מפורט לנושא. המתפרות והתופרות המקסיקניות לא מעניינות את הממשל האמריקאי.
לעניין הפגיעה הכלכלית הצפויה מהחומה, הגדיל לעשות אחד מהבנקים הגדולים בעולם, אשר הוציא סקירה שטענה שהחומה תפגע בעסקי הברחת הסמים (ומי כמוהו יודע, משום שחשבונות סוחרי הסמים נמצאים אצלו), ולכן כלכלת מקסיקו תיפגע. על כך אפשר רק לכתוב שמישהו שם עישן כנראה את מה שהוא כותב עליו. זו אמירה הזויה, משום שכלכלת סמים פוגעת במדינה ולא מסייעת לה.
נוסף על כך, כספי הסמים לא מושקעים חזרה במדינה, אלא נמצאים במקלטי מס במדינות שונות. מבחינה מעשית, מי שסביר שתיפגע מהחומה היא דווקא סין, אשר מציפה את ארה"ב בתוצרת סינית המאוחסנת במחסנים במקסיקו (דוגמת פלדה) ובאופן זה עוקפת את מגבלות הסחר מול ארה"ב, משום שהמדינה המוכרת נתפסת כמקסיקו ולא כסין.
לפני הבחירות בארה"ב, במהלך הקמפיין התזזיתי, בזמן שנראה שלטראמפ אין סיכוי לנצח - אירח נשיא מקסיקו אנריקה פנה את טראמפ - וטראמפ לא שכח את זה. סביר להניח שלאחר פגישה שתתקיים בין דונלד טראמפ, כנשיא ארה"ב, לבין אנריקה פנה - החששות מפני הידרדרות ביחסים בין ארה"ב למקסיקו יפחתו. פרמיית הסיכון של מקסיקו לעשר שנים, שזינקה לאחר הבחירות בארה"ב מרמה של 210 נ"ב לרמה של 262 נ"ב, עומדת כעת על 232 נ"ב. ככל שהזמן עובר, השווקים מבינים - ספידי גונזלס ימשיך לרוץ מהר גם בעידן טראמפ.
הכותב משמש כמנהל תחום החוב בחברת הכותב Oscar Gruss & Son Makor-Capital וחברות Oscar Gruss & Son ו/או חברת קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.