"כאשר רוב המשקים בעולם צמחו, הפולטקאים יכלו להתחמק עם כל מיני דברים. עכשיו זה כבר לא ככה" - כך אמר היום (א') אלסדר רוס, עורך ה"אקונומיסט", בוועידת ישראל לעסקים 2016 של "גלובס". לדבריו, אירועים כמו הברקזיט, בחירתו של טראמפ והקמפיין לראשות צרפת של מארי לה פן, משפיעים לא רק כאשר מפלגות הימין הללו מנצחות, אלא גם בכך שהם מושכים את הפוליטיקה ימינה.
"הפופוליזם לא ניצח עד כה רק בזכות קואליציה של מפלגות המרכז. אולם הקואליציות הללו החלישו את הבידול של מפלגות המרכז ומנעו מהן ליישם את המדיניות של כל אחת מהן. ייתכן שב-2017 הקואליציות הללו לא יתממשו וכוחות פופוליסטיים נוספים יעלו".
רוס מנה את האירועים המעניינים הצפויים במפה הפוליטית בעתיד הקרוב: "איטליה עוברת מהפיכה פופוליסטית וכנראה שבבחירות הקרובות מפלגת הימין תהיה המפלגה הגדולה ביותר, אך קואליציית המרכז תרחיק אותם מהשלטון לשנה הקרובה לפחות. בגרמניה, אנגלה מרקל גם תעמוד שוב לבחירות ב-2017. לדעתנו היא תזכה, אולי בזכות קואליציה ואולי בזכות עצה. אם אמנם כך, היא תהיה ראש הממשלה למשך הזמן הארוך ביותר בגרמניה המודרנית והיא ממצבת את עצמה כרוח ההתנגדות נגד הפופוליזם הימני באירופה ובעולם בכלל".
רוס ציין כמה אירועים נוספים שצפויים להשפיע על המפה הפוליטית בעולם. "בדרום קוריאה שוב הודח מנהיג מושחת. זה לא נשמע כל כך טוב אבל הדמוקרטיה תתמודד עם זה עם בחירות חדשות ב -2017 ויהיה כנראה ניצחון של המרכז השמאלי.
"הונג קונג וסין הן דוגמא להשפעות של מנהיגות חדשה על כולנו. כיום בהונג קונג בוחרים את הועדה שתבחר את המנהיג הבא. סין משפיעה מאוד על הבחירה הזו. התנועה ההוג קונגית שמנסה להחזיר את הכח להונג קונג בתחום זה, כרגע דווקא נחלשת וסין קובעת יותר.
"המנהיגות בסין עצמה תהיה בעלת השפעה משמעותית בעולם. בגלל שכל המדינות האחרות מעורערות יש הזדמנות לסין להיות מובילה ולהפוך את המדיניות שלה ליותר גלובאלית. הנשיא שי ג'ינפינג הוא מנהיג ריכוזי. הוא מקים ועדות קטנות ומשפיעות שמורכבות מאנשים שהם מאוד נאמנים לו והם קובעים יותר דברים במדינה. ב-2017 הוא ינסה אולי להוריד את מגבלת שתי הקדנציות הקיימת לגבי שלטון הנשיא בסין. לא בטוח כמה מהלך כזה יהיה פופולארי במפלגה, שלא לדבר על הציבור הרחב. כך שיכולות להיות מהומות.
"לאיראן יש הזדמנות לצמוח ולהיות דומיננטית היום באזור שלה. הנשיא שלה שעומד שוב לבחירות ב-2017 צריך לאזן בין דת וקדמה. אם הוא יצליח בכך איראן יכולה להיות כח יותר משמעותי במזרח התיכון כי האיראנים הם ציבור צעיר ומשכיל ביחס לסביבה".
מעבר לפוליטיקה, הכלכלה גם התהפכה על ראשה בעשור האחרון, אומר רוס. השפעת הריבית הנמוכה "מענישה" את כל מי שמחזיק מזומן. "מה יקרה? האם חברות ידפקו בדלת ויבקשו לשלם מס מוקדם וצרכנים ישלמו מראש על על מה שניתן? יאגרו שוברי מתנה וישלמו מראש על שימוש בסלולרי?"
כמו כן, מציין רוס, לאחר ההגעה לגבול השפעת המדיניות המונטרית, מדיניות פיסקלית יותר משמעותית בהשפעה על צמיחה. "נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, מדבר על זה אבל לא בטוח שיצליח ליישם".
רוס מציין כי: "אנחנו מאמינים שיהיה בשנה הקרובה קאמבק של כלכלות שעברו תהליכים קשים. ארגנטינה, כמו מדינות רבות באמריקה הלטינית, כבר עברה את הפופוליזם שעובר המערב. היום ארגנטינה בדיוק יוצאת מן הגל הזה, בחזרה למדיניות כלכלית יותר קלאסית. הכלכלה שלהם במיתון אבל היא צפויה להתאושש ממנו במידה מסויימת השנה. גם רוסיה צפויה להתאושש ב-2017 וכך פקיסטן ניגריה ורומניה. העולם קצת הפוך, כאמור".
מגמה נוספת בכלכלה אותה מציין רוב, היא בתחום המיזוגים והרכישות: "יש לנו בכל עשור גל חדש של מיזוגים ורכישות, לא תמיד מאותן סיבות. זה התחיל מחברות תעשיה ותחבורה וקמעונאות בתחילת המאה הקודמת, שהתמזגו ליצור את תאגידי התעשיה של היום. תאגידי הנפט, למשל, נוצרו אז. בשנות ה-80 ראינו את המיזוגים העוינים והממונפים. עכשיו הגל שעומד להיגמר הוא זה שהונע על ידי הסוף של המיתון של 2008 ונבע מרצון לחיסוך בעלויות ולצמוח למרות המשבר.
"הגל הבא יתחיל עכשיו ויגיע לשיא ב-2020-2021. אירופה תיצר חברות גדולות שוב. חלק מהמדינות המתפתחות ייצרו קונגלומרטים שלא ראינו כמוהן עד כה ויחזקו את כוחם עוד יותר מאשר אנחנו רואים היום".
מגמה נוספת שמציין רוס היא ירידת כוחה של אירופה. "אמנם אירופה כן צומחת קצת, אבל מאבדת כוחה ביחס למדינות אחרות שצומחות יותר. כוח הקניה האירופאי היה לפני כמה עשורים חצי מכוח הקניה של המדינות המתפתחות באסיה. ב-2017 אירופה תרד לחצי מכח הקניה של המדינות המתפתחות באסיה. אנחנו עדיין חושבים שאירופה היא כוח חזק בעולם, אבל נתונים כאלה מעבירים את התחושה, כיצד העולם השתנה וממשיך להשתנות".
מגמה רביעית היא העליה בתוחלת החיים, במערב ובחלק ממדינות המזרח. "זו חרב פיפיות כי יש לתמוך בכל האוכלוסיה המבוגרת הזו, וזה מוביל לבעיות כלכליות ולכן פוליטיות. יפן מובילה את הטרנד וראינו את הבעיה הכלכלית שם".
אולם גם מדינות שאוכלוסייתן צעירה, לא יכולות להיות רגועות, אומר רוס. "זהו יתרון עצום אם מצליחים להכשיר ולהעסיק את כל האנשים הללו כמו שקרה בסין (שעכשיו, אגב, עברה צד וסובלת דווקא מהזדקנות האוכלוסיה). אולם, אם לא עונים לצרכים של הדור הצעיר ולציפיות שלהם, נוצרות הרבה מאוד בעיות".
וטרנד העל של השנה הבאה? "בסופו של דבר, טראמפ הוא הטרנד שמנצח את כל הטרנדים. הוא יעשה שינוי אדיר ב-2017 וישפיע הרבה מעבר לקדנציה שלו. יש הרבה להגיד עליו אבל מה שאגיד זה שיש שאלה "איזה מן טראמפ יהי בשלטון". הקיצוני שראינו בבחירות שיצא נגד מהגרים ונגד סחר בינלאומי פתוח? או מנהיג יותר שפוי שישתמש במדיניות פיסקלית אבל לא יתחיל מלחמת סחר עולמי, שאותה הבטיח לצערנו בבחירות?". שאלה זו נותרה בינתיים ללא מענה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.