נחתם הסכם קיבוצי בחברת החשמל: הוסדרו חריגות השכר

הנהלת חברת החשמל וההסתדרות חתמו הבוקר (א') על הסכם שכר חדש בחברה. החתימה התקיימה בבית ההסתדרות בתל אביב, בנוכחות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל, מנכ"ל החברה עופר בלוך ויו"ר ועד העובדים מיקו צרפתי. ההסכם מחיל את הסכם תוספת השכר שנחתם מוקדם יותר השנה במגזר הקיבוצי על עובדי חברת החשמל, בניכוי חצי אחוז תוספת, למימון חריגות שכר והרחבת בסיס הפנסיה לעובדים שהחלו לעבוד בחברה מאז 2004.

מרכיבים בולטים נוספים בהסכם הם פרישה מוקדמת של 350 עובדים וקליטת 180 עובדים קבועים חדשים מבין העובדים הארעיים בחברה; חיוב עובדי השטח בהחתמת שעון בסוף יום העבודה כדי לוודא "מיצוי יום עבודה", כלומר הימנעות מסיום העבודה בשעות הצהריים המוקדמות; הגדלת יעדי העבודה של עובדי השטח ב-10% עד 30%;

החזר של 174 מיליון שקל ממשכורות העובדים על פני 36 חודשים, כפיצוי על חריגות שכר שניתנו להם; ותוספת שכר של 7.25% לכלל העובדים, בחמש פעימות שהאחרונה שבהן תהיה במרץ 2019. החל מהפעימה האחרונה תעלה תוספת השכר 220 מיליון שקל בשנה לחברת החשמל.

הפרישה המוקדמת של 350 עובדים המתקרבים לגיל פרישה צפויה להשית עלות חד-פעמית של 530 מיליון שקל על קופת החברה, אך להחזיר את עצמה בתוך מספר שנים. בהתחשב בפרישתם לגמלאות של 200 עובדים השנה, ולקליטה של 180 עובדים ארעיים כעובדים קבועים, תקטן מצבת עובדי החברה ב-2016 ב-370 איש. יחד עם נתוני 2015 הצטמצם מספר עובדי החברה בכ-800 איש.

בשבוע שעבר הגישו ועדי המהנדסים במחוזות צפון ודרום של החברה עתירה לבית הדין לעבודה, בדרישה לפסול את ההסכם החדש. העותרים טוענים כי הסכם השכר במגזר הציבורי היה אמור להביא לתוספת שכר של 7.75% בחברת החשמל, וכי צמצום התוספת ב-0.4% נועד לממן את המשך חריגות השכר של 540 בכירים בחברה. מדובר ב"תוספות פיקודיות" שהגיעו בשיאן להיקף של 26% משכר הבסיס, והממונה על השכר באוצר לשעבר, קובי אמסלם, דרש להורידן לחלוטין בחלק מהמקרים, ובחלק אחר להורידן לשיעורים של עד 12.5% מהשכר.

בפועל, טוענים המהנדסים, המייצגים כ-2,000 מעובדי החברה, הופחתו תוספות הפיקוד לרמות שסביב 20% מהשכר, והעובדים הם שמממנים את ההפרש. בחברת החשמל הכחישו בשבוע שעבר בתוקף את הטענות הללו, ואמרו כי ההפחתה של 0.4% בתוספת השכר נעשתה כדי לממן צרכים מגוונים.

גם באוצר לא מקבלים את טענת העותרים, וטוענים כי ההפחתה מממנת גם פשרה בנוגע לדמי האש"ל והכלכלה המשולמים לכלל עובדי החברה. באוצר דרשו לבטל לחלוטין את החריגות בתחום, אך התפשרו על השארת תשלומי אש"ל וכלכלה בהיקף של כשליש מהיקף החריגות. גם ההחזר של 174 מיליון שקל, שיעבירו העובדים ממשכורותיהם, מהווה רק קצת יותר ממחצית החריגות מאז 2013. התשלומים החורגים ששולמו מאז שנות ה-90 כבר לא יוחזרו.

באוצר אומרים כי היקף החריגות השנתי הצטמצם בעקבות ההסכם מכ-100 מיליון שקל ל-60 מיליון. הפשרה נעשתה במסגרת מו"מ קשוח עם יו"ר ההסתדרות ויו"ר ועד העובדים בחברה, שמעבר לכוחם הרגיל ניצלו את להיטות המדינה לקדם את הרפורמה בחברת החשמל, שלא היתה יכולה לצאת לדרך ללא הסכם קיבוצי חדש. באוצר סבורים כי מדובר בפשרה סבירה בעיקר בהתחשב בעלייה הצפויה בפריון העבודה של קרוב ל-2,000 עובדי השטח בחברת החשמל.

בדו"ח על חריגות השכר של הממונה על השכר מאוקטובר 2013, נטען כי הדיווח היומי על 10.5 שעות עבודה של עובדי השטח שקרי. חברת החשמל התנגדה לדו"ח ונאבקה בו במשך שלוש וחצי שנים בבית הדין לעבודה, אך בדיעבד נשמעים קולות המודים בנורמה מעוותת שבמסגרתה עובדי השטח היו מסיימים את ימי העבודה כבר בשעות הצהריים המוקדמות.

הדבר התאפשר מכיוון שנכון להיום, עובדי השטח מחתימים כרטיס בתחילת יום העבודה, ויוצאים לשטח לבצע משימות בהיקף מצומצם. על פי ההסכם החדש, העובדים יקבלו משימות בהיקף גדול ב-10% בתחילה ו-30% בהמשך, ולא יחזרו לביתם ישירות מהשטח, אלא ישובו למשרדי החברה להחתים כרטיס.

מנגנון זה, שהתקבל בהסכמת ועד העובדים, הוא שגורם לכל הבכירים המעורבים להשתמש בביטויים כמו "הסכם היסטורי" ו"שינוי בתרבות הארגונית". בממשלה ובהנהלת חברת החשמל מצפים ששינוי המנגנון יאפשר להקל את המצוקה התקציבית בתחומי התחזוקה והפיתוח של קווי ההולכה והחלוקה.

בעקבות החתימה הבוקר אמר יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, כי מדובר ב"הסכם מאוזן שתורם לחיזוק מערכת יחסי העבודה בחברה. עובדי חברת החשמל שנמצאים שם למען כולנו, 24 שעות ביממה, בכל עונות השנה, הם שותפים חשובים להתייעלות וראויים לכל מילות ההערכה על האחריות שהפגינו לאורך הדרך".

יו"ר ועד עובדי החברה, מיקו צרפתי, אמר כי ההסכם "מאפשר להיכנס עם דף נקי לאתגרים הגדולים ביותר העומדים בפנינו בשנת 2017 אשר הינם גורליים לעתיד משק החשמל, חברת החשמל ובראש ובראשונה לעובדיה".