תופעות הלוואי הן הדברים המעניינים ביותר כאשר מטפלים באירוע בלתי צפוי, או במהלך מכוון. לרוב הן אינן נלקחות בחשבון, למרות שהשפעתן רחבה ועמוקה. יתר על כן, קשה להבין את המנגנון שהן מצביעות עליו, וזאת עד שההשפעה שלהן הופכת להיות בולטת במיוחד. הכוונה הפעם לתופעות הלוואי האפשריות שבשילוב הקטלני בין בחירתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, ושלב המחזוריות במדיניות שבו נמצא הפדרל רזרב האמריקאי.
כידוע, אותו בנק מרכזי אמריקאי עבר את הרוביקון של מדיניות ההרחבה המוניטרית הרשמית. זאת שמאופיינת במעשי הרחבה כמותית (QE), ושמירה על ריבית ה-0 (ZIRP). מנקודת המבט של שני כלי מדיניות אלו, הוא שונה מכל חבריו הבינלאומיים: בארה"ב, ההרחבות הכמותיות הסתיימו כמעט לחלוטין כאשר רק פידיון אג"ח ישן מייצר מזומנים להשקעה מחדש בפורמט הזה, ולגבי הריבית, אין אני צריך לציין את הרצון המוצהר, והעז, להעלות את הריבית למרות המכשולים התדירים הנערמים מול ביצוע אותו רצון.
אגב, למרות אותה דיכוטומיה קשה שבין הרצון, והמעשה, בתחום הריבית, הפד עדיין מהווה מגדלור של ריסון. אחרי הכול, הוא הבנק היחיד שהצליח לעשות משהו כלפי מעלה, בעבר הקרוב, כאשר בשבוע זה אנו צפויים לעוד מעשה העלאה. לפחות כך אנו למדים מאחוזי הסיכוי לכך בחוזים על האג"ח.
ראו את הגרף הבא מן האתר של בורסת אותם סיוכיים:
משה-שלום-פד-13-12
ואיך משתלב דונלד טראמפ בעניין? לדעתי, בחירתו הייתה נקודה היסטורית חשובה, ולא רק בגלל אישיותו המיוחדת, הצורה בה הוא מארגן את ממשלו, ואף לא בגלל השינוי לכיוון הרפובליקאי, אחרי 8 שנות דמוקרטים. החשיבות נמצאת כולה ביכולתו לבצע בפועל מהלכים פיסקאליים מרחיבים, וזאת בניגוד לקודמו שרוסן לא מעט על ידי המפלגה היריבה בקונגרס.
טריליונים של הוצאות חדשות, מאושרות על ידי קונגרס ידידותי, אמורות להוות את התחליף התקציבי לתמרוץ המוניטרי של הפד. למעשה, בקונטקסט כזה, הפד אמור להיות שומר הסף האינפלציוני, ולא מזרז כלכלי. במילים פשוטות יותר: טראמפ ייתן, והפד ייקח (יספוג מחדש חלק ממה שהוא נתן בעבר).
ומהי תופעת הלוואי שהזכרתי לעיל: היא ביטול חלק גדול מן ה"גב" המפורסם שהפד ייצג לכל משקיעי וול סטריט, ובהשלכה, עבור משקיעי המניות הגלובליים.
אם ניקח אסטרטגיה פופולרית מסוימת כדוגמא, כזו המצביעה על הכלל, נוכל להבין זאת טוב יותר: מדובר ב"שיטה" לקנות תחתיות נמוכות מ-5% בשוק יורד. שיטה זו הניבה, מאז 2014, ביצועי יתר מעל אחזקת המדד עצמו, וזהו, כידוע, ה-Benchmark המקובל.
הנה גרף מעניין בנושא, מבית מחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה:
משה-שלום-בנק-13-12
הקו הצהוב מייצג את התשואה שבאחזקת מדד S&P500, והעמודות מייצגות את הפרשי התשואה שבין מיישמי האסטרטגיה הנידונה, והמחזיקים הפאסיביים. כפי שניתן לראות הייתה עדנה לא קטנה ל"מאמינים בשיטה" כאשר אירועים כמו ליל הבחירות, ה-BRExit, קריסת הנפט ועוד... היוו את נקודות זמן היישום של תוכנית הפעולה. עכשיו, לאור מה שציינתי לעיל, "קניית תחתיות" דומה תהיה כנראה הרבה פחות מניבה, והרבה יותר מסוכנת. למעשה, היא יכולה להיות סוג של מלכודת למי שעדיין יראה הזדמנות במה שהפך להיות זמן יציאה.
תוסיפו לכך את יחסו של הנשיא הבא כלפי מוסד הפדרל רזרב עצמו, ומה שנאמר בתחום הפיקוח והשקיפות שיידרשו מן הבנק המרכזי בזמן הכהונה, ותקבלו מתכון לתבשיל אחר ממה שהורגלנו לו עד כה. דהיינו, כרסום באמון המוחלט הקיים כלפי הפד, בקרב המשקיעים, בדבר הפעלת כל כליו לשמירת "אפקט העושר" דרך שוק המניות.
על פי כל מה שהנשיא טראמפ הציג עד כה, הוא ירצה לקדם את אותו "אפקט" דווקא דרך שינוי הסכמי הסחר, הורדה במיסוי, ויצירת מקומות עבודה אמיתיים. וזה, אגב, מתקבל בברכה גדולה מצד המשקיעים, כפי שתנועת המדדים האחרונה מראה היטב. השאלה הגדולה תהיה כאשר יקרה, שוב, משהו בלתי צפוי אשר יתחיל את התיקון הטכני הבלתי נמנע של התנועה האחרונה.
משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסיים.
ניתן למצוא אותי גם בפייסבוק ב: financial blog of moshe shalom
אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.