תוכנית תקציבית ראשונה: כלכלת בריטניה אחרי הברקזיט

5 חודשים לאחר משאל העם באנגליה, אשר הוביל ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, מציגה ממשלת אנגליה תוכנית תקציבית ראשונה כמדינה נפרדת מהאיחוד. החברות והאזרחים מצפים לראות מהממשלה צעדים לעידוד הכלכלה המקומית, אך ככל הנראה הם צפויים להתאכזב נוכח היכולת המוגבלת של הממשלה לנקוט הרחבה פיסקאלית, עקב הוצאות גבוהות הכרוכות בהליך היציאה מהאיחוד.

תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה ומנהיגת המפלגה השמרנית, ציינה כי תתחיל לשוחח עם האיחוד רק במארס 2017 בנוגע לתנאי יציאת אנגליה מהאיחוד. במהלך התקופה, בעקבות האי-ודאות הגדולה, נדרשת מיי לחזק את תחושת הביטחון של הציבור לגבי עתיד המדינה ולתמוך בצמיחה ל-2017. פיליפ האמונד, שר האוצר של בריטניה, שהתנגד ליציאה מהאיחוד, מציג את התוכנית התקציבית, ויצטרך לפעול בהתאם להנחיות מיי להשקעות בסקטור הציבורי. להלן הסעיפים העיקריים בתוכנית הממשלה הבריטית.

בעקבות נתוני אבטלה חיוביים ברבעון השלישי ב-2016 - המציינים ירידה ל-4.8%, המהווה הרמה הנמוכה מאז 2005 - עושה ממשלת אנגליה שוב מהלך לטובת העובדים במשק, ומעלה את שכר המינימום. הממשלה הודיעה על עלייה ל-7.5 ליש"ט ברוטו לשעה (בערך 36 שקל לשעה) החל מאפריל 2017. עלייה זו משקפת הגדלה בשיעור של כ-4%. עלייה זו מגיעה לאחר ששכר המינימום עלה במארס 2016 מ-6.7 ל-7.2 ליש"ט.

עלייה בשכר המינימום נדרשת כדי להגן על כוח הקנייה של הציבור, שנחלש בעקבות ירידת המטבע המקומי בעקבות ההצבעה על הברקזיט. המכירות הקמעוניות צמחו ב-1.9% בחודש אוקטובר, ובמונחים שנתיים מדובר בעלייה של 7.4%.

הבנק המרכזי הוריד ברבעון השלישי את הריבית לרמת שפל היסטורית של כ-0.25% כדי לתמוך בצמיחה. נוסף על כך, שר האוצר, פיליפ האמונד, הכריז על רפורמות בסקטור הנדל"ן, והבטיח השקעות של כ-1.4 מיליארד ליש"ט כדי לתמוך בבנייה של 40 אלף דירות חדשות, והציע לבטל את עמלות התיווך ששולמו על-ידי 4.3 מיליון משקי בית למשרדי תיווך בעת חתימת חוזי שכירות. העמלות הגיעו בממוצע ל-337 ליש"ט (1,600 שקל) לחוזה (לפי משרד האוצר הבריטי).

השקעה נוספת במו"פ

החלטה נוספת היא השקעת שני מיליארד ליש"ט נוספים לשנה לטובת מחקר ופיתוח במדינה. על פי התיאוריות הכלכליות, השקעה במחקר ופיתוח (R&D) מאפשרת למדענים ולחוקרים לפתח ידע, טכניקות וטכנולוגיות חדשות. בזכות השינויים בטכנולוגיה, אנשים יכולים לייצר יותר עם אותם משאבים, ואולי אפילו עם פחות, ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות, כך שבטווח הבינוני והארוך יש לצפות לשיפור כלכלי בעקבות השקעה זו.

ממשלת אנגליה רוצה לפעול לטובת סקטור התשתיות עם השקעות של 23 מיליארד ליש"ט ב-5 השנים הקרובות בכבישים, במסילות ברזל ובטלקום. לאחר מכן תשקיע הממשלה 1.2% מהתמ"ג בשנה, בהשוואה ל-0.8% היום. המטרה היא לייצר משרות חדשות, למשוך משקיעים זרים, להגדיל פרודוקציה ולהגביר תחרות בין חברות לטובת הציבור.

שר האוצר הבריטי דיווח כי הממשלה שוקלת להקפיא מיסוי על מחירי הדלק, כדי לאזן את העלייה במחירי הנפט בעקבות הסכם הפרודוקציה שנחתם בווינה לאחרונה, בנובמבר 2016. לפי סקרים, מחירי הדלק באנגליה אמורים לעלות בשיעור של כ-9 פני לליטר, כלומר סביב 5 ליש"ט למיכל דלק מלא.

מכתבות בתקשורת הבריטית משתקף, כי במסגרת התוכנית התקציבית, הממשלה צפויה להוריד את מס החברות לרמה של 15%, אך טענה זו נדחתה בינתיים על-ידי דוברת הממשלה.

נכון להיום מס החברות עומד על 20%, והוא צפוי לרדת לרמה של כ-17% עד שנת 2020, הרמה הנמוכה ביותר של כל המדינות המפותחות והמתפתחות מה-20-G. המטרה היא לשמור על בריטניה כמדינה אטרקטיבית למשקיעים מקומיים וזרים, המתלבטים אם לעזוב את הממלכה בעקבות החששות מעתיד המדינה בעידן הפוסט-ברקזיט. פייסבוק שואפת ליהנות מהקלות המס, והיא דיווחה על בניית הנהלה חדשה בלונדון בשנה הבאה, ויצירת 500 משרות חדשות (עלייה של כ-50% במספר העובדים).

הגירעון ל-2016 צפוי לעמוד על כ-70 מיליארד ליש"ט, כ-3% מהתמ"ג, למרות הציפיות של דייוויד קמרון (רה"מ לשעבר) בתחילת השנה, לסיים את השנה בסביבת גירעון של כ-56 מיליארד ליש"ט. לאחר עלייה משמעותית בגירעון, אמר האמונד שיוותר על מטרת קודמו, ג'ורג' אוסבורן, שרצה להציג חשבונות מאוזנים לקראת 2019-2020.

בדחיית הורדת הגירעון מאפשר האמונד יותר חופשיות בניהול התקציב הממשלתי. החזרת החשבונות לאיזון עד 2020 מצריכה להטמיע מדיניות צנע עם ירידות בתנאים הסוציאליים. היום קיימת באנגליה סלידה מהמדיניות הפיסקאלית והמונטרית, שמובילות לסיכון של מיתון, למרות שהכלכלה באנגליה היא ליברלית, ושהממשלה יחד עם הבנק המרכזי מתכננים לפעול לצמיחה כלכלית. חשוב להזכיר שהבנק המרכזי באנגליה הוריד את הריבית לרמת שפל היסטורית של כ-0.25% כדי לתמוך בצמיחה.

לאור נתונים מאקרו-כלכליים שפורסמו בחודש האחרון, הצמיחה לסוף 2016 צפויה לעמוד על 2.1%, והממשלה ציפתה ל-2%. הממשלה צריכה לפעול לעלייה בצמיחה, שעודכנה כלפי מטה לשנים הבאות.

ב-2017, הציפיות לצמיחה מחודש מארס, לפני משאל העם, עמדו על 2.2%, אך כעת הציפיות ירדו, ופיליפ האמונד דיווח שהוא מצפה לצמיחה כלכלית של כ-1.4% בלבד. הצפי לשנת 2018 עודכן גם הוא כלפי מטה ל-1.7%, ובשנים 2019 ו-2020 תחזיות הצמיחה נשארו ללא שינוי, ברמה של 2.1%. הממשלה צופה לחזור לרמות צמיחה של היום בעוד כארבע שנים, זמן המוערך לספיגת ה"ברקזיט".

למרות זאת, היחלשות המטבע בעקבות ה"ברקזיט" עלולה להאיץ מחירים במשק, ובעקיפין לגרום גם ירידה בשכר הריאלי, שלא יוכל לגדול בקצב האצת המחירים. השלכות הגורמים הללו יגרמו האטה כלכלית. אפשר להסיק מכך שעקב הציפיות הנמוכות וחששות הציבור, הממשלה החליטה לפעול לטובת משקי הבית ולתמוך בחברות.

הכותב הוא מנהל השקעות דסק חו"ל באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 התוכנית הכלכלית של אנגליה