בטיחות וביקורות באתרי הבנייה? אפשר גם אחרת

אפשר גם אחרת. ביקור של "גלובס" בחודש האחרון באתר בנייה ענק בחו"ל מגלה רמה אחרת של התנהלות באתרי בנייה, גם גדולים מאוד, והקפדה על דברים שכאן בארץ נחשבים היום לחלום רחוק.

מדובר באתר בנייה בלוס אנג'לס שבקליפורניה - פרויקט Wilshire Grand Center הכולל מלונאות, משרדים ומסחר ונמצא בשלבי בנייה מתקדמים. את הפרויקט בונה חברת טרנר (Turner), מחברות הביצוע הגדולות בארצות-הברית. מדובר במגדל בן 73 קומות, שעתיד להפוך עם סיומו לגבוה ביותר בעיר.

החברה היזמית של המגדל היא "קוריאן אייר", חברת התעופה הקוריאנית, ויהיו בו 900 חדרי מלון, 34 אלף מ"ר משרדים ו-4,190 מ"ר מסחרי. את המגדל תכנן האדריכל דיוויד מרטין.

הוראות מחמירות גם למבקרים

סוגיית בטיחות באתר מתחילה עוד לפני הכניסה לאתר עצמו. אנשי צוות מטעם חברת הבנייה, וגם מטעם קבלני המשנה שמגיעים לעבודה או לביקור בקצר במגדל, נדרשים לעמוד בהוראות מחמירות: נוסף לקסדה, העובד והמבקר מחויבים בנעליים קשיחות וסגורות. אם אין להם, החברה תספק נעליים. נוסף לכך, המבקר מוכרח לחבוש משקפי מגן, אפוד זוהר וכפפות. הצוות שליווה אותנו במהלך הסיור מטעם חברת הבנייה הסביר שחיוב הכפפות חדש יחסית, ומאז שהוכנס לסטנדרט של העובדים, שיעור הפציעות ירד ב-80%.

עוד דרישה חד משמעית מכל מי שנכנס לאתר הבנייה היא חתימה על טופס מיוחד הכולל הצהרה על הכניסה לאתר וצילום תעודת זהות או רישיון הנהיגה. כל זה - עוד לפני שרגל דרכה בתוך האתר. בישראל, במקרה הטוב המבקר באתר בנייה יידרש לחבוש קסדה. אפוד זוהר מסופק במקרים נדירים בלבד. מיותר לציין שכל מפגע אפשרי באתר הבנייה מסומן.

כל העבודות בתוך אתר הבנייה נעשות בקבוצות. לכל קבוצה מלווה חובש, שכל תפקידו להשגיח על הבטיחות. מלבד זאת, מנהל העבודה במקום מספר שבכל בוקר לפני תחילת העבודה עוברים העובדים הדרכת בטיחות, ובפרק זמן קבוע נערכים מבחנים על הוראות הבטיחות. לדבריו, מי שלא מצליח לעבור את המבחן הקצר מקבל אזהרה. אם פעם נוספת הוא ייכשל, עבודתו בפרויקט תופסק.

בכל מקום שבו הקירות חשופים מותקן כמובן מעקה.

צוותים חיצוניים שמגיעים לעבוד בפרויקט, כמו למשל בתחום הזכוכית, החיפויים וכד', נדרשים לאותם הכללים ומלווים באחראי בטיחות.

בחברת הביצוע של הפרויקט התגאו שלאחרונה קיבלו אות הוקרה על כך שבמשך בניית הפרויקט, כשנתיים וחצי, לא היתה באתר ולו תאונת עבודה אחת, פצועים או הרוגים. בישראל, כל חברה מתייחסת לסוגיית הבטיחות בצורה אחרת ושכיחים מאוד האתרים בהם ניתן לראות פיגומים ללא מעקה, מרפסות פתוחות לחלוטין ועובדים שנאחזים באוויר ללא מיגון וללא קסדות.

השר חולם על רחפנים

סוגיית הבטיחות בענף הבנייה זוכה להתייחסות נרחבת בחודשים האחרונים, ובצדק. מאז תחילת השנה נהרגו עשרות פועלי בניין באתרי בנייה ברחבי הארץ וכ-200 פועלי בניין נפצעו קשה ובינוני.

ארגונים הפועלים בתחום, בראשם הקואליציה למאבק בתאונות בניין, מנהלים סוף סוף מעקב שוטף ומבורך אחר אתרי בנייה שבהם התגלו או מתגלים בעיות בטיחות. אולם המחסור במפקחים, באמצעים למפקחים הקיימים, אכיפה בעייתית ומודעות נמוכה בקרב העובדים עצמם משאירה את המצב הקיים על כנו.

במשרד העבודה מספרים שבעקבות מעבר המינהל לבטיחות לאחריות המשרד (לפני כן הוא היה במשרד הכלכלה) מתחילים להיכנס שינויים. במשרד העבודה כבר הודיעו על קידום מהלכים שונים כמו הטלת קנסות על קבלנים שבאתריהם יתגלו ליקויי בטיחות. הנושא הגיע בחודשים האחרונים לכנסת: לאחר כמה דיונים בוועדת העבודה והרווחה ובוועדה לביקורת המדינה, אושר חוק חדש שקובע שאתר בנייה שבו אירעה תאונה קטלנית, או תאונה שהובילה לפציעה קשה, ייסגר לכמה ימים.

הקבלנים מצידם מצהירים כי נושא הבטיחות עומד (כמובן) בראש מעייניהם וכי הם מבצעים מהלכים לשיפור המצב הקיים. מנגד, הם מתנגדים להטלת הקנסות ומבקשים גם להטיל אחריות על העובדים עצמם. בינתיים, נראה שיש יותר יוזמות מאשר פעילות בשטח, וזה עוד לפני שנזכיר את הרעיון של שר העבודה חיים כץ לפקח על אתרי הבנייה באמצעות רחפנים. בקואליציה למאבק בתאונות בניין מתריעים בפני השר כץ כבר חודשים ארוכים על ליקויים בפעילות מינהל הבטיחות והם אף שלחו לשר מכתב "לפני פנייה לבג"ץ בנושא". מלשכתו של השר נמסר ל"גלובס" כי מתוכננת פגישה בין הצדדים, אך נכון לעכשיו היא טרם התקיימה.