אפילו תסרקו בדקדקנות את דו"חות קבוצת מזרחי-טפחות, לא תמצאו את הנתון שיחשוף כמה כסף בסך הכל נכנס בשנים האחרונות לבנק ממכירת מבנים שהיו בבעלותו. כמעט בכל המקרים מדובר בבניינים גדולים ובמיקומים נחשקים בלב הערים המתייקר מאוד, ולפיכך ברור שהעסקאות הכניסו לקופתו סכומים נאים. כזו למשל היתה מכירת המבנה ברחוב הלני המלכה, סמוך למגרש הרוסים בירושלים בתחילת השנה, תמורת 100 מיליון שקל בקירוב, והוא רק דוגמא אחת מרבות.
דב פוגל, מנהל אגף הלוגיסטיקה של הקבוצה, מסכים שאנחנו בשיאו של "זמן נדל"ן", אך שב ומדגיש "הביזנס של מזרחי-טפחות הוא שירותים פיננסיים, לא אדמות ונכסים. ברור שאם מבנה מתומחר בחסר, לא נמכור אותו בכוח רק כדי להיפטר ממנו. אבל גם לא נחזיק בניין רק משום שתוכניות בניין העיר צופות לו השבחה בתוספת זכויות בנייה בעוד כמה שנים. את מכירת הנכסים לא מכתיב הערך הכלכלי הטמון בהם, אלא האסטרטגיה העסקית שלנו, והיא שונה משל המתחרים".
המתחרים הם הבנקים מקדמים את תדמיתם כטכנולוגיים, והבולט הוא בנק לאומי שדוחף לקצה פעילות מקוונת, מבוססת אפליקציות. במזרחי-טפחות החליטו לתפוס את הפוזיציה ההפוכה ולהתבסס בתודעת הצרכנים כאלטרנטיבה "אנושית", שאולי היא חדשנית לא פחות, ובין אם רוצים אם לאו, יש לה השלכות נדל"ניות, ואם תרצו - חדשנות נדל"נית-בנקאית.
כך למשל, כחלק מאותה אסטרטגיה מצהירה קבוצת מזרחי-טפחות שהיא מתכוונת לפתוח בין שלושה לחמישה סניפים חדשים בכל שנה, ופוגל מדגיש שיש כוונה להרחיב את הפעילות במגזר הערבי, אולי כדי להשיב על התביעה שהוגשה גם כלפיהם על הזנחת היישובים הערביים (ראו מסגרת). הצמיחה מכוונת כדי להגיע בתוך חמש שנים לפרישה של 200 סניפים בכל הארץ, מספר שאמנם מייצג צמיחה ב-10% מ-180 הסניפים שיש לה היום, אך עדיין רחוק מהמתחרים (ראו גרף).
פוגל אומר שהסניפים החדשים לא יהיו סניפים גדולים שתכליתם להפגין נוכחות וכוח. "אנחנו רוצים להיות יעילים, ולתת ללקוחות את מה שהם צריכים. אנחנו נגד 'היכלי תהילה', אין טעם היום לסנפים אדירי מימדים שגוזרים עלויות מיותרות. סניפים יתחילו ב-100 עד 150 מ"ר, עם אפשרות לגדול במקרה שהפעילות מצדיקה תוספת שטח. גובה הארנונה שמשלמים בנקים לרשויות המקומיות לגודל יש משמעות.
"לפעמים לא צריך שזה יהיה באותו מקום, ואולי עדיף לפזר את הפעילות בין סניפים באותו אזור או יישוב, במקום לכנס אותה למקום אחד. למיזוג ופיצול יש השלכות בנוסף לשכר הדירה, נגזרות מכך הוצאות כוח אדם, תשתיות ולוגיסטיקה נוספת.
מהלך כזה נעשה למשל ברחובות, שבה צומצם הסניף הגדול במרכז העיר, שנותר לתפקד בשטח קטן, והבנק פתח סניף נוסף במרחק שלושה קילומטרים ממנו, בצומת ביל"ו על יד פארק המדע ומרכז התעסוקה המתפתח, 300 מ"ר בשכירות "עם פוטנציאל לגדול עד 500 מ"ר", מציין פוגל.
"מבנה נגיש בהרבה"
לא רק סניפים, גם פעילות המטה מהבניין שנמכר בהלני המלכה בירושלים עוברת לשטח שכור. שתיים וחצי קומות משרדים יעברו לשטח בקומה אחת בבניין "שוק קניון" הכושל במורד רחוב אגריפס בפאתי שוק מחנה יהודה. פוגל מסביר את הבחירה: "המבנה נגיש בהרבה, יש אוטובוסים, לא רחוק מתחנת הרכבת הקלה שעוברת ביפו וזה אזור אורבני מתפתח שקרוב לנחלאות ולמגורי הסטודנטים שמהווים חלק ניכר מכוח האדם בשירות מוקד משכנתאות, שהוא עיקר הפעילות באתר הזה".
מכירת החיסול וצמצום שטחים והיקף בעלות על נכסים אינה מעידה לפיכך על רצון להסתלק מהמרחב הפיזי, כי אם על שינוי בתפיסת השימוש וניהול מלאי השטחים. כיום 60% מסניפי המזרחי הם בשכירות, ופוגל אומר שהשאיפה להגיע ל-100% שכירות בסניפים, וככלל להותיר כמה שפחות בעלות על המבנים ולצמצמם אותה לאתרים לוגיסטיים שבבניינים שלהם צריך להשקיע הרבה כסף בתשתיות אבטחה ותקשורת, בשביל להתאימם לצרכים המיוחדים לבנק. באתרים אלה אין משמעות רבה למיקום - בשונה מסניפים שאותם צריך להזיז בעקבות הלקוחות או כדי להשיג אותם. "התכלית היא להשיג את מירב הגמישות. לתת שירות באופן הכי משתלם וכלכלי, ולהיות מסוגלים להתאים לטרנדים אורבניים. שכירות מאפשרת להעתיק סניפים בקלות ממקום למקום".
- בנק אינו קיוסק לקנייה מזדמנת. מה הטעם להשאיר אותם ברחוב?
"לנוכחות במרחב הציבורי יש משמעות. כספומטים זמינים ורבים הם לא רק שירות למשיכת כסף, להפקדה ולפעולות נוספות שמייצגות שירות. הם גם שער לבנק, שיכול להשיא ערך לעסקים שלו כעמדת שיווק ופרסום. כספומט ברחוב ממתג את הבנק בנוכחות שלו ומשמש כעמדת מכירה שדרכה מגיעים ללקוח כדי למשוך אותו לעשות עסקים איתנו".
- פעם בנקים התמקמו בהצטלבויות של רחובות מסחריים, זו הנקודה המועדפת גם היום?
"המפתח הוא נגישות ונוכחות, לגבי נגישות יש מחלוקת מה חשוב יותר: חניה בשפע או תחבורה ציבורית מגוונת. הבנק הקמעונאי החדש והיחיד שנפתח באנגליה בשנים האחרונות הכריז שכל הסניפים שלו ימוקמו במרחק שלא יעלה על 50 מטרים מתחנת רכבת. טרנדים אורבניים משתנים. פעם לא היו קניונים, היום יש והנוכחות בהם חשובה. תופעה אחרת היא הקניונים הפתוחים. התמקמות בקומה שנייה בקניון פתוח משיגה אותה נוכחות, במחיר נמוך מזה שייגבה בקומת קרקע".
- מה המשמעות של "מקום" כשאפשר לעשות כל פעולה בסלולרי שהולך עם כולנו לכל מקום?
"האסטרטגיה שלנו מבוססת על הנחה שיש דברים שאותם הטכנולוגיה לא תחליף לעולם, והסיסמא שלנו היא שבדברים החשובים באמת לעולם לא יהיה תחליף לדבר הפיזי ולמגע אנושי. כל מי שהוא בדור ה-Y, יהפוך מתישהו לדור ה-X. מה שצריך מהבנק בגיל 16 שונה ממה שצריכים לקבל בו בגיל 40. באזז חדש מתפשט בעסקים הבינלאומיים - עוברים מ'קליק' ל'בריק' (לבנה באנגלית). יש יותר ויותר אזורים בארץ שאנחנו הבנק היחיד שמציע בהם שירותים שאינם דרך מכונות. יש אנשים שעדיין מעדיפים לשלם את חשבונות החשמל שלהם בבנק. אני מרגיש עם זה טוב מאוד, ראשית, מגיע אלינו זרם של לקוחות מהסיבה הזאת, בגלל ה'טלרים' שנשארו. חוץ מזה, אנחנו עם אמזון, שגם היא החליטה באחרונה לפתוח סניפים פיזיים ולא להסתפק בעסקיה המקוונים".
"גודוביץ' אמר: 'לא תעזו לעזוב את העיר'"
החלוציות הנדל"נית אינה זרה למזרחי. הקבוצה היתה בין הראשונות לחבר את הפעילות הלוגיסיטית שפוזרה באתרים שונים בתל-אביב והעבירה אותה ללוד, ולפני 15 שנה העזה להוציא את המטה הראשי מה"סיטי" הפיננסי בקצה שדרות רוטשילד בתל-אביב ולהתבסס במגדל על מגרש מול צומת עלית הסואן ברמת-גן.
פוגל מגלה שאחד המניעים למעבר מתל-אביב היה הבדלים בתעריף הארנונה, אשר היה אז ברמת-גן רבע מאשר בתל-אביב (הארנונה בתל-אביב למשרדים של בנקים היא פחות מהמקסימום שלוקחים ברמת-גן, כך שלכאורה יש סיכוי שהיום בתל-אביב הבנק היה משלם פחות. מצד שני מצו הארנונה של רמת-גן משתמע שהעירייה קובעת לבנקים תעריף כרצונה במנעד עצום, וכך יכולה לפתות אותם להתיישב בתחומה, ואולי זה גם מה שקורה במטה קבוצת המזרחי במגדל אביב).
"ישראל גודוביץ', שהיה המהנדס הראשי של תל-אביב אמר לי: 'לעולם לא תעזו לעזוב את תל-אביב', אמרתי לו: 'תתפלא'. ולבסוף באמת העזנו". פוגל מספר שהמעבר הצית מלחמת עולם בהנהלה. "רבים התנגדו בחריפות. ומה ביקשנו? בסך הכל לעבור לצד השני של איילון. טענו נגדנו שלא יעלה על הדעת שבלוגו בנק תופיע רמת-גן ככתובת ולא תל-אביב. חששו שזה יפגע בתדמית. באמת היתה תחושה שאנחנו עוברים למקום שהוא כלום".
גם היום אי אפשר להשוות את התנאים לאיכות המרחב הציבורי בשדרות רוטשילד. עובדי בנקים שנשארו באזור הזה, נהנים יותר, זה בטוח. פוגל סבור שלימים ההחלטה תתברר לכולם כצופה פני עתיד, ובעיניו היא כבר כזו. "אנחנו צמודים לתחנת רכבת שכיום אנשים רואים בה אמצעי לגיטימי ליוממות והיא מאפשרת להעסיק כוח אדם שמגיע כל בוקר מאזור חיפה והקריות, ובעתיד תהיה גם תחנת רכבת קלה".
סניף ביישוב ערבי יותר קטן ומשרת יותר לקוחות
בימים הקרובים יחל דיון בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חמישה בנקים: הבינלאומי, מזרחי-טפחות, יהב, אוצר החייל ואגוד, המחזיקים כל אחד עשרות סניפים ברחבי הארץ - אך לא במגזר הערבי. מבקשי אישור התביעה הם ארבעה: ד"ר עוואד אבו פריח, תושב רהט וראש המחלקה לביוטכנולוגיה בבית הספר להנדסאים במכללת ספיר; עמאר טאהא, עורך דין מכפר כנא; מנאל אבו עג'ג', תושבת כסיפה המנהלת מועדונית לילדים; ובעלה חאלד אבו עג'ג', חבר המועצה המקומית כסיפה. עורך דינם הוא עו"ד אסף אדיב.
לטענתם של מגישי התביעה, המספר המצומצם של סניפי בנק מקשה על לקיחת אשראי צרכני או לעסק קטן, והעובדה שרק מעט בנקים פעלו עד כה במגזר הערבי פוגעת גם בתחרות.
מגישי התביעה בדקו מראש יישובים יהודיים בעלי מספר תושבים דומה לזה של כפרים ערביים, וגילו שברבים מהם דווקא יש סניפי בנק. כך לדוגמה, לבנק הבינלאומי יש סניף בכפר ורדים (אוכלוסייה של כ-5,600 תושבים), בנק אוצר החייל מפעיל סניף בראש פינה (כ-2,800 תושבים), בנק מזרחי-טפחות מפעיל סניף באלון שבות (כ-3,100 תושבים). לעומת זאת, בנצרת, שאוכלוסייתה כ-75 אלף איש, רק אחד מבין חמשת הבנקים הללו החליט לפתוח סניף - בנק מזרחי-טפחות. ברהט, שאוכלוסייתה כ-58 אלף איש, לא היה נכון לחמשת הבנקים הללו למועד הגשת התביעה ולו סניף בנק אחד; כך גם לגבי טייבה (כ-40 אלף תושבים), שפרעם (כ-38 אלף תושבים), טמרה (כ-31 אלף תושבים), סכנין (כ-28 אלף תושבים), באקה אל-גרביה (כ-27 אלף תושבים); טירה (כ-24 אלף תושבים) - ועוד.
על פי נתונים שנמסרו בכנסת, במונחים של מספר סניפים לתושב, מספר הסניפים לתושב ביישובים יהודיים הוא 17.3%, ביישובים מעורבים 15.9% וביישובים ערביים רק 12.5%.
דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת (משנת 2012) שפך עוד אור על הפער: ביישובים יהודיים יש 4,298 תושבים מעל גיל 15 לסניף בממוצע, לעומת 5,373 ביישובים ערביים, כלומר סניף ממוצע ביישוב ערבי משרת 25% יותר תושבים לעומת יישובים יהודיים. השטח של סניף ממוצע ביישובים יהודיים הוא 407 מ"ר, לעומת 292 מ"ר ביישובים ערביים.
"זיהינו הזדמנות גדולה"
אבל בינתיים, הבנקים הגדולים נכנסים לוואקום ודווקא פותחים עוד ועוד סניפים ביישובים ערביים. לפי איגוד הבנקים, בשנים 2015 עד 2013, 87% מהסניפים שנסגרו היו במרכז הארץ ובשלוש הערים הגדולות. מנגד, כמעט חצי מהסניפים שנפתחו מיועדים לקהל הערבי והחרדי (ראו תרשים).
מבנק הפועלים נמסר: "הבנק זיהה לפני כמה שנים הזדמנות גדולה לצמוח בחברה הערבית. עד כה נפתחו עשרה סניפים חדשים ועוד שישה הוסבו ממתכונת אקספרס למתכונת רגילה, וכיום יש לנו 43 סניפים בחברה הערבית".
לשאלה האם פתיחת הסניפים החדשים מוכיחה את עצמה בהגדלת היקף הפעילות במגזר הערבי השיבו בבנק: "זו הצלחה גדולה לכל הצדדים. הלקוחות זוכים לשירותים מגוונים ונגישים ועובדה זו באה לידי ביטוי בגיוס עשרות אלפי לקוחות ולשיפור ניכר בנתח שוק באוכלוסייה זו.".
בנק מזרחי-טפחות פתח בשנתיים האחרונות סניפים בכפר יאסיף, אום אל פאחם, כפר קאסם ובאקה אל גרביה. ופוגל מציין שהבנק רואה בהרחבת נוכחותו ביישובים ערביים הזדמנות לעסקיו, ורומז לתחום הדיור (משכנתאות), שהעניין והצורך בו מתחיל להתפתח במגזר הערבי.
מספר הסניפים בישראל לפי קבוצות בנקאיות