ראש מינהל החשמל לשעבר, ד"ר דן וינשטוק, סבור כי ניתן להשבית שתי יחידות ייצור פחמיות בתחנת אורות רבין בחדרה כבר ב-2019, ולא לחכות עד 2022, כפי שהנחה שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ. וינשטוק כתב את הדברים בחוות-דעת שהזמין ארגון גרינפיס ישראל, לקראת דיון בנושא מחר (ד') בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בהשתתפות השר שטייניץ.
מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוכן לקראת הדיון, מזכיר כי על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ייצור החשמל, בעיקר בתחנות הפחמיות, אחראי ל-77% מתחמוצות הגופרית בישראל, ל-66% מפליטות תחמוצות החנקן ול-41% מפליטות גזי החממה. נתונים אלה נכונים ל-2014, לאחר הפחתה שכבר נעשתה בפליטות בעקבות העלייה בייצור החשמל מגז.
במסמך של ארגון הבריאות העולמי מ-2015, שהסתמך על נתוני 2010 בישראל, נכתב כי עלות התחלואה והתמותה המוקדמת מזיהום אוויר בישראל הגיעה ל-3.3% מהתוצר. במחקר עדכני של משרד הבריאות, בו נבדקו נתוני 2015, נמצא כי זיהום האוויר החלקיקי גרם למוות של בין 1,609 ל-2,253 אזרחים, וכי ניתן לקשור לזיהום 3.5% עד 11.4% מימי האשפוז בישראל. הנטל הכלכלי השנתי מהתמותה והתחלואה נע בין 544 מיליון דולר ל-1.75 מיליארד דולר.
על רקע הנזקים הברורים מהזיהום, ומחויבותה של ישראל להסכם פריז, פרסם באוגוסט השנה המשרד להגנת הסביבה מסמך המפרט את החלופות שיאפשרו את סגירת יחידות הייצור הפחמיות 1-4 בחדרה. בעקבות הפרסום חתמו בסוף ספטמבר השר שטייניץ והשר להגנת הסביבה זאב אלקין על הסכם הבנות לסגירת היחידות, שכושר הייצור שלהן עומד על 1,440 מגה-ואט.
בהסכם ההבנות נכתב כי סגירת היחידות תתבצע בכפוף לפיתוח שדות הגז לוויתן, כריש ותנין, להנחת צינור גז נוסף לחוף, ולהקמת יחידות ייצור חשמל מונעות בגז בהיקף של כ-1,200 מגה-ואט. על-פי הסיכום, השר שטייניץ יגיש לממשלה הצעת החלטה מפורטת בעניין לא יאוחר מ-31 במרץ 2017.
"עוד לפני פיתוח מאגר לוויתן"
וינשטוק, שהיה שותף לכתיבת המסמך של המשרד להגנת הסביבה, מסביר כי המסמך לא התייחס לאפשרות של סגירת היחידות לפני 2021, בגלל לוח הזמנים לפיתוח לוויתן. "הנחה זו נשענת על כך שבהיעדר גז טבעי יש לשמר יכולת ייצור בפחם. אני סבור כי יש להישען גם על טכנולוגיות אחרות אשר אינן תלויות בפחם, או שתלויות בו בשעות השפל, מה שעשוי לאפשר השבתה, חלקית לפחות, של יחידות 1-4 גם לפני סיום הפיתוח של מאגר לוויתן".
בחוות-הדעת כותב וינשטוק כי אין הכרח לחכות לגז. "בשנים הקרובות צפויה תנופה מחודשת של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, שכן בשבועות הקרובים תפרסם רשות החשמל את המכרזים להקמת 1,300 מגה-ואט נוספים של מתקנים פוטו-וולטאיים במתח גבוה ובמתח עליון. מניסיון העבר ניתן להעריך כי מתקנים אלו יוקמו בתוך זמן קצר למדי של שנתיים-שלוש.
"תחנות הכוח התרמו-סולאריות באשלים, אותן ניתן להפעיל גם בהיעדר קרינת שמש בדלקים חליפיים, הולכות ומתקדמות, וצפויות להתחיל לפעול במהלך שנת 2017 - תחנת מגלים בטכנולוגיית מגדל שמש ובהספק של כ-120 מגה-ואט תופעל באפריל, ותחנת נגב בטכנולוגיית שוקת ובהספק דומה, תופעל בסוף 2017.
"פרויקט האגירה השאובה בגלבוע, בהספק 300 מגה-ואט, צפוי להתחיל לעבוד במרץ 2018. אין ספק שמדובר בתוספת הספק שיכולה להיכנס לפעולה תוך זמן קצר, ולהחליף למספר שעות אחת מיחידות אורות רבין במקרה הצורך".
יש להעיר כי שימוע החשמל הסולארי שפורסם לפני חודשיים, חושף את משק החשמל לסיכון של הקמה איטית של שדות סולאריים חדשים. נוסח המכרז המוצע מאפשר לספקולנטים לזכות ברישיונות, ואינו כולל מנגנונים יעילים מספיק לווידוא של הקמת שדות בלוחות הזמנים שנקבעו.
נוסח השימוע גם אינו מספק ודאות בנוגע לקבלת כל האישורים הדרושים - שטח עם חוזה שכירות, תב"ע, מקום ברשת החשמל - מה שעלול לעכב את בניית השדות. מנגד, חברות אנרגיה סולארית שכבר מוכנות להקמת שדות, ויכולות להשלים פרויקטים לייצור מאות מגה-ואט בטווחי זמן קצרים מאוד, אינן זוכות לכל העדפה.
"השבתה חלקית תציל מאות אנשים"
מכיוון שוינשטוק מדבר בשלב ראשון על גריעת 720 מגה-ואט, הפרויקטים שכבר נמצאים בהקמה עשויים להספיק. "אני סבור כי לאור הרזרבה הנוכחית, לאור הגידול האיטי יחסית בצריכת החשמל בשל השיפור בדירוג האנרגטי של מכשירי חשמל רבים, בשל הגידול הצפוי בכושר הייצור של מתקני אנרגיה מתחדשת, ובשל כניסה הצפויה של יחידת ייצור בטכנולוגית אגירה שאובה למערך הייצור, ניתן להקדים ולהשבית 2 מבין 4 היחידות של תחנת אורות רבין כבר החל משנת 2019".
מנהל הקמפיינים של גרינפיס, יונתן אייקנבאום, אמר בעקבות חוות-הדעת כי "השבתה חלקית של התחנה הפחמית המזהמת תציל ממוות מוקדם מאות בני אדם ותחסוך מיליארדים למשק. יחידות 4-1 פועלות בתחנת הכוח שבחדרה משנת 1981 ופולטות זיהום הגבוה פי עשרה מהתקן האירופי. המסלול המוצע, הנשען על אנרגיה מתחדשת, יניב רווח עתק לקופת המדינה. הצורך להקים תחנות גזיות שיספקו כושר ייצור חלופי, בעלות משוערת של שני מיליארד שקלים, יתבטל לחלוטין. זאת בנוסף לחיסכון של מיליונים למשק בעלויות חיצוניות של זיהום, תחלואה וביטול ימי עבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
