גיהינום של מכס וביורוקרטיה: למה קשה לקבל חבילות בישראל?

ספרות גדולה מתחילה כבר במילה הראשונה. רק תחשבו, למשל, כמה מתחבא בתוך המילה שפותחת את "המשפט" של פרנץ קפקא, אותו רומן קטן ואדיר שהמחיש את כוחה המפלצתי של הביורוקרטיה האפרורית. את הסיפור פותחת המילה "מישהו" (המשפט המלא הוא: "מישהו כנראה העליל על יוסף ק'..."). אותו מישהו, איזושהי ישות שכוחה באלמוניותה, באי-חשיבותה לכאורה, עושה החלטות בעלות השפעה גדולה על חייהם של אנשים. המהות שלו היא שהוא "מישהו", בלתי ידוע, נסתר מאיתנו. כלומר: האימה נובעת מכך שבאיזשהו חדר חשוך יושבים אנשים ועושים פעולות מחוץ לידיעתנו - עד לאותו רגע שתוצאות הפעולות האלה נוחתות על סף דלתנו.

להבדיל אלף אלפי מונים מהטרגדיה של "המשפט", סביר להניח שאם הזמנתם חבילה בדואר בחגיגת הקניות של החודשיים האחרונים (בלאק פריידי, סייבר מאנדיי, יום הרווקים ומבצעים אחרים), כבר עכשיו יושב "מישהו" ותופר עבורכם מכה נאה.

במרבית המכריעה של המקרים, אתם לא תדעו עליה עד שתגיעו לסניף הדואר. על הפתק לא כתוב אם יש מכס וכמה תשלמו - ואם זה לא מספיק, בדואר לא תמיד אפשר לשלם באשראי. במקרים מסוימים, זה גם לא נגמר שם. יש חבילות שיתעכבו או ילכו לאיבוד, ובשיחת טלפון עם איזשהו נציג (בין אם של הדואר או של חברת השילוח) בוודאי תשמעו את המשפט הסתום "זה תקוע במכס". מאחורי המשפט הקטן והאדיש הזה מתחבאים לעיתים סיוטים שיגרמו לכם להצטער על כך שבכלל הזמנתם חבילה מלכתחילה.

הנה דוגמה קטנה: אורי כוכבי, בן 50 מתל-אביב, הזמין לעצמו קסדת אופנוע mds מדגם "ניו ספרינטר" מאתר בשם מוטו אין בגרמניה. ההזמנה, שבוצעה ב-9 באוקטובר, התנהלה בפשטות: הפריט נחת בישראל כעבור כמה ימים. כשהמשלוח התעכב והתעכב, פנה כוכבי לסניף הדואר, ושם נמסר לו שהקסדה מתעכבת ברשויות המכס. הוא צלצל למכס ולאחר יום ארוך של המתנה, נאמר לו שעליו להשיג אישור מיוחד ממכון של משרד התחבורה הפועל בטכניון. כן, קראתם נכון: עליו להתייצב במכון הזה עם אישורי הקנייה ופרטי הקסדה המדויקים (ולכו תדעו מה זה אומר בדיוק), ושם ייבחן אם הקסדה עומדת בתקן (תנו לנו לעשות לכם ספוילר: הקסדה הזו מאושרת למכירה בחנויות רבות בישראל, במחיר כפול מזה שמציע אתר הקניות הגרמני) - ואז, תמורת כ-400 שקל, כוכבי יקבל אישור מיוחד שעמו יילך בחזרה למכס, שם יוכל "לשחרר" את הקסדה הנחשקת תמורת עוד 160 שקל. תוספת של 560 שקל נסיעה והתייצבות בחיפה עוד יום או יומיים לפחות לשחרור הפריט מסניף המכס - על קסדה שעלתה באתר 490 שקל כולל דמי משלוח. עכשיו גם ברור למה הקסדה הזו עולה פי שניים ואף יותר בחנויות בישראל.

באופן טבעי, כוכבי החליט לוותר על הפריט ולשלוח אותו ישירות חזרה לגרמניה. אלא שגם הליך הוויתור (רק תחשבו כמה מגולם בתוך העובדה שוויתור על פריט הוא "הליך" בפני עצמו) לא הסתיים עד לרגע זה: הוא כתב מכתב לאתר הגרמני וביקש החזר על מחיר הקסדה, ביקש לשלוח את הקסדה חזרה מהמכס בארץ לגרמניה, ושוב נאלץ לבזבז יום שלם של שיחות טלפון עם יחידת המכס. "זו אחת החוויות המטרטרות והמשונות שנתקלתי בהן", הוא אומר, "במיוחד מפני שהדגם הזה נמכר בחנויות רבות בישראל".

כוכבי לא לבד, כמובן: ישראלים המזמינים באינטרנט מוצרים שונים, הזולים בעשרות אחוזים ממחירם בארץ, נתקלים בבעיות של גביית מכס, שחרור ממכס ובעיות תקינה, שצועדים יד ביד ברוב המקרים. עולם שלם של עיכובים ושחרורים, פגישות ואישורים מיוחדים נפתח בפניהם עד שכל החוויה אינה כדאית.

המכשירים הדורשים תקינה מיוחדת והוצאת אישורים מיוחדים שייכים בדרך כלל לארבע קטגוריות: תחבורה, ובעיקר חלקי חילוף, תקשורת (בעיקר מחשבים וטלפונים ניידים), ויטמינים ותוספי תזונה, וצעצועי ילדים. קסדות כמו חלקים הקשורים לרכב צריכים לעמוד בדרישות של משרד התחבורה; קרמים, ויטמינים או תוספי מזון מאתרים מוכרים מעוכבים שבועות, ואפילו אם הזמנתם שבע חולצות מאותו סוג, תידרשו לבדיקה כדי לוודא שאינכם עוסקים ביבוא מקביל. וכך, בעוד אזרחי העולם רוכשים להם כל מה שמתחשק להם, בישראל עדיין שולטים חוקים מיושנים המייקרים ומעכבים פריטים רבים.

מעבדה מתקופת המנדט

המגמה הכלכלית בשוק הקמעונות בשנה האחרונה ברורה מאוד: חנויות הרחוב במצוקה, הנדל"ן בקניונים יקר ואתרי הקניות ברשת משגשגים. עם סיומה של עונת הדו"חות בוול סטריט, המספרים מדברים בעד עצמם: בעוד הכנסות אמזון, אי-ביי ועליבאבא מטפסות, הכנסותיהן ושוויין של רשתות כמו גאפ ו-וולמארט התרסקו בעשרות אחוזים.

והנה נתון באמת מדהים: עם כל הצרות של רשות הדואר והמכס ופערי התרבויות והשפה, על-פי סקר של חברת פייפאל, ישראל מדורגת בשנתיים האחרונות במקום השלישי בקניות אונליין, אחרי אירלנד ואוסטרליה. נתון מעניין נוסף הוא התחזקות של קניה באתרים בינלאומיים לעומת מקומיים (מה שאמור להיות הפוך, כי המגמה אמורה להיות הבנה של הקמעונאים המקומיים בצורך של חנויות אונליין; העובדה שזה לא קורה ראויה לכתבה בפני עצמה). ושימו לב לדובדבן שבקצפת: כ-65% מהישראלים העידו כי הקנייה ברשת היא כלי אפשרי להתמודדות עם יוקר המחיה בארץ. כלומר: הישראלים מוכנים לעבור את הסיוט הביורוקרטי, שלעיתים עלול לעלות להם ביוקר, ולא לקנות בחנויות המקומיות.

המגמה העיקשת הזו של הצרכן הישראלי, לרכוש במחירים שפויים ברשת תוך נטילת סיכון מודע לנזקים שעלולים לצוץ, רק מעמיקה את הפער בין פעילותם של מנגנוני התקינה המיושנים ואיסורי המכס, ובין העולם הצרכני הנפתח.

יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, מודה שיש בעיה: "תיראי, אין ספק שאנחנו צריכים לבצע התאמות. מכון התקנים החל את דרכו כמעבדה בימי המנדט, וקיבל את שמו ואת עיקר פעילותו באמצע שנות ה-50. ברור שהתעשייה בכל העולם התקדמה קצת מאז, אבל האינטרנט מציב בפנינו אתגרים חדשים - וזו התמודדות עולמית. האחריות שלנו היא על ההיבט של הבטיחות. יש 500 תקנים מתחומים שונים, שהוכרזו כתקנים מחייבים. צרכן הקצה לא יודע אם המוצר הוא תקני או לא, ואם הוא קיבל אישור בטיחות. זו אחת הבעיות ברכישה ברשת".

- מוצר שנקנה באירופה לא טוב מספיק?

"זו אכן שאלה עקרונית. בחודשים האחרונים מתגבשת רפורמה בוועדת הכלכלה, שמבקשת לקבל מראש תקנים של מכוני תקנים אירופים ואמריקאים. זאת, בנוסף להמלצה להקים כמה מכוני תקינה שיוזילו את מחירי הבדיקות. צריך גם לזכור את ההבדלים בין השוק האירופי לשוק הישראלי. באירופה יש שוק אירופי משותף, ורוב הגבולות פתוחים לחלוטין ופועלים לפי תקן אירופי אחיד. עיקר הבדיקה מתבצעת עם 'השער הראשון' של הכניסה ליבשת, וב'שער האחרון' עם עזיבת היבשת. כשחוצים מדינות, לא קורה הרבה וזה די נוח. בארצות הברית המצב דומה. ישראל היא מדינה קטנה ובה תעבורה רבה של נוסעים וחפצים. יש לנו הרבה יותר עבודה בגבולות, ויש ביורוקרטיה, שאנחנו מנסים לצמצם מאוד".

חודש לאשר לפטופ

הדי תשתית היא האחראית על היבוא בישראל של חברת השילוח DHL, השנייה בהיקף השילוח שלה אחרי דואר ישראל (כלומר, הראשונה מבין חברות השילוח ועמילות המכס, לפי דירוג Dun's 100). לפי הנתונים שבידה, בכל חודש מחולקים על-ידי החברה כ-40 אלף פריטים ברחבי הארץ. בניגוד לדואר, שבו המכס "דוגם חבילות" כדי למסות או לבדוק בהן תקינה, ב-DHL כל המוצרים עובדים בדיקת מכס.

"קורה לנו הרבה שאנחנו נתקלים במוצרים שמתעכבים", היא מציינת. "הבעיות העיקריות מתעוררות בתחומים של חלקי רכב - צמיגים, חלקי חילוף קטנים או גדולים. היה לי לקוח שרצה להביא שילדה של רכב. היא הגיעה בחלקים, ארוזה בקופסאות קרטון, אבל זה נעצר מפני שאי אפשר היה אפילו להתייחס לתקינה במצב כזה. היה לקוח אחד שהביא פגוש. הוא התעקש, התרוצץ, שילם, והפגוש שוחרר. יש הזמנות רבות שדורשות אישורים של משרד התקשורת: מחשבי לפטופ, טלפונים ניידים, אייפדים, טאבלטים. אז נזקקים לאישור מיוחד, שיכול לקחת גם חודש להוציא אותו".

- חודש? עבור לפטופ?

"כן, זה באמת בעייתי. אנחנו משתדלים להקל, אבל זה לא עוזר ללקוחות שמשלמים מאות שקלים עבור מוצרים שהם רכשו, בלי לדעת את המשמעויות שיש מבחינת המכס. לפעמים הקנייה מוזילה את העלות בכמה מאות שקלים, אז רצוי לדעת במה זה כרוך".

ניגשנו לאתר של המכס, שבו באמת יש טבלה מפורטת כמה מכס משלמים על כל דבר (כולל, אגב, מכשירים כמו פקסימיליה). הנה פסקה מתוך אחד ההסברים מהאתר, מובא כלשונו:

"הבדיקה האם יחול מס נעשית על-פי ערך הטובין בלבד. עם זאת, היה ונקבע כי חל מס, הוא יחושב לפי ערך הטובין בתוספת דמי המשלוח והביטוח. כך לדוגמא: נעליים שערכן 480$ ועלות המשלוח הינה 60$ יחויבו בתשלום 17% מע"מ בלבד. החיוב במס יחול על ערך הטובין בתוספת דמי המשלוח (540$). 17%X540=91.8. לעומת זאת, משלוח נעליים שערכן 520$ ועלות המשלוח 20$, יחוייב בתשלום 31% מס כולל. גם במקרה זה החיוב במס יחול על ערך הטובין בתוספת דמי המשלוח (540$) - 167.4=540X31%. במידה וערך המשלוח המוצהר כולל את עלויות ההובלה והביטוח ללא הפרדה, שיעור המס יחושב על-פי ערך החבילה כולה. כך לדוגמא: (בהמשך ובהתאם לדוגמא שלעיל) משלוח נעליים שיוצהר עליו "540$ כולל הובלה וביטוח" יחויב ב-31% מס, גם אם בפועל ערכן של הנעליים הינו 480$ ועלות המשלוח הינה 60$".

- זו לא כימיה מולקולרית, אבל נשאלת השאלה עד כמה הצרכן צריך לדקדק בפרטים האלה לפני שהוא מזמין נעליים ברשת.

"התחום הזה מתעדכן כל הזמן וזה פחות נוח ללקוחות, ורק הופך את הניגוד בין הרכישה ובין הרשויות לעוד יותר קיצוני", אומרת תשתית. "כך, למשל, לפני מספר חודשים נפל דבר, וחברות תעופה חדלו להטיס בקבוקי בשמים, כי הן חוששות מחומרים מסוכנים".

תשתית מציינת גם כי יש מוצרים חדשים שפשוט לא נכנסים לרובריקות הקבועות של המכס. היא מספרת על לקוח שהזמין באינטרנט בובה של תינוק בשווי של אלף אירו. זו בובה שמחקה תינוק אמיתי כמעט בכל היבט, עד רמת כלי הדם, ובמכס היה קשה מאוד להבין איך לקטלג את זה, אז הלקוח נאלץ לשלם הרבה מאוד כסף כדי לשחרר את המוצר.

- ומה הישראלים הכי אוהבים לקנות ולייבא לארץ?

"יש מוצרים שתמיד יככבו בראש הרשימה: כרטיסי זיכרון, ביגוד, אופנה, נעליים, ארנקים, כיסויים לסמארטפונים שאפשר לקנות באתרים סיניים בדולרים בודדים - ובארץ בפערים של עשרות דולרים. מעבר לקבוצה הזו, הרבה מוצרים נדרשים לבדיקות מכס ולתקינה: ויטמינים, טלפונים ניידים ולפטופים - שגם הם מבוקשים מאוד".

שירות "ביטוח מכס"

כמו במקרים רבים במשק הישראלי, אל הוואקום הזה נכנסו חברות חדשות, המציעות שירותים להתמודדות עם ביורוקרטיה. אתרים כמו זיפי, BUY-TO-USA, מסטאפ, CHINABUY ואחרים מציעים סיוע ברכישה מאתרים זרים, כתובת חלופית עבור אתרים שאינם שולחים לישראל (במקרים רבים, מאותן סיבות שמהן סובלים הצרכנים), ואפילו "ביטוח מכס".

"בדואר, כידוע, המכס רק דוגם חבילות, כי אי אפשר לטפל בכולן", אומר עומרי מעברי, מנהל הפרויקטים בחברה זיפי. "אז מה שאנחנו מציעים זה שהלקוח ישלם לנו מראש 10% מעלות המוצר, ואם הוא עולה במדגם, אנחנו משלמים את עלות המכס, שיכולה להיות גבוהה. הלקוחות אוהבים את זה ולנו זה כדאי. זה שירות רווחי מאוד".

- מה קורה במקרים שבהם נדרשים אישורי תקינה?

"אם יקרה מקרה שבו יתפסו אצלנו קסדה או פריט לרכב - אנחנו נשחרר את המוצר עבורו על חשבוננו, גם ביחידת הפיקוח בטכניון, ונשלם את סכום הבדיקה".

- מה קורה עם לקוחות שמעדיפים לקחת את הסיכון ולחסוך 10% עמלה?

"אנחנו יודעים על מקרים של מוצרים שננטשים ולא נכנסים לארץ. במקרה הטוב, לקוחות מצליחים לקבל עבורם החזר מהחברה והם שולחים חזרה מוצר ארוז ושלם. אם החברה תלך לקראתו, הוא יזוכה כספית. יש לקוחות שנוטשים את הפריט עוד לפני שהוא נכנס לארץ: טיסנים עם תדרים מסובכים, טלפונים ניידים שמבוססים על תדרים מסויימים ואפשר להשתמש בהם בארצות הברית בלבד, ערכות קריוקי במאה שקלים, שלקוחות נדרשו לשלם עבורם מאות שקלים עבור אישורי תקינה וזה פשוט לא היה כדאי".

אלה פתרונות יפים ויצירתיים, אבל הם באים לטפל באנומליה שממילא לא אמורה להיות במדינה מתוקנת עם פחות ביורוקרטיה. אז חזרנו הן ליעקב וכטל, הממונה על התקינה, והן לרשות המסים, ושאלנו איך הם מתכוונים לטפל בנושא הזה.

וכטל נתן תשובות מפורטות יחסית: "מוצרים שיש להם חובת עמידה בתקן הם מוצרים שפוטנציאל הסיכון הוא יותר גבוה, אז אנחנו מנסים לחלק אותם לקבוצות על-פי רמות סיכון וחומרת פיקוח. בזמן האחרון אנחנו עושים מאמצים להקל בתחום הזה, כך שמוצרים פחות מסוכנים יפוקחו פחות. יש מוצרים כמו מוצרי חשמל או צעצועים, שבהם כל משלוח צריך בדיקה, ויש מוצרים שלא נכנסים לך לתוך הבית, למשל מנורה לתאורת רחוב, שזה לא משמש אדם פרטי, ושם אנחנו מסתפקים בהצהרות יבואן. היבואן מצהיר שזה עומד בתקן ומקבל שחרור".

- מה עוד?

"אנחנו מבקשים ליצור הקלות גם בזה שיהיו מעבדות רבות שיוכלו לאשר תקינה, ואז האזרח יבוא עם אישור הקנייה, יקבל אישור במחיר סביר וישחרר את המוצר מהמכס. הקלות נוספות שאנחנו מנסים להשיג בקרוב הן אימוץ של תקנים מאירופה או מארצות הברית, כדי שנוכל להסתפק בהם".

מדוברות המכס נמסר: "קביעת תעריף המכס/מס קנייה נקבעת תוך התחשבות בתמהיל של קריטריונים כגון: הסכמי סחר עם מדינות, הגנה על ייצור מקומי, עידוד או הפחתת שימוש במוצר מסוים, השפעה חיצונית שלילית ועוד, ומעורבים בו גם גורמי הממשלה הרלוונטיים למוצר הממוסה. רשות המסים רק אוכפת את הדרישות של הרשויות המוסמכות ביבוא בעניין תקינה. היא לא הקובעת את התקינה, ולכן כל ענייני תו התקן של קסדות ומוצרים דומים הם של משרד הכלכלה.

"חברות השילוח הן כמו סוכן מכס בעצמן והן מחויבות לבצע בדיקה. בדואר בשנים האחרונות הגדלנו את אחוזי הבדיקה של המכס, אבל המכס לא יכול לבדוק במאה אחוז את כל היבוא לישראל, כי אז כל שחרור היה לוקח הרבה יותר זמן. אין לנו ברירה. התהליך בדואר הוא ידני, והתהליך עובר הסבה בימים אלו וזה לוקח זמן - אבל בשום מקום בעולם לא בודקים כל חבילה. הגדלנו מאוד את אחוזי הבידוק בדואר וכמה שיותר חבילות נבדקות. אנחנו המדינה שיש בה יחסית אחוזי פטור רבים ממכס. 75 דולר פטורים ממכס לכל מוצר, זה לא מעט. מדינת ישראל פתחה את שעריה מהבחינה הזו. למכס יש תפקיד מרכזי בשמירה על הייצור, על התעשייה. היבוא האישי הוא לא חזות הכול, לכן איננו רואים מצב שבו יופחת המכס או יבוטל".

 עלויות מכס במוצרים שונים

 כמה מכס תשלמו