טבע סוער: ענקית הפארמה הישראלית נקלעה לטלטלה

טבע לאן? המניה שנחתכה בחצי, הנפילה בעסקה המקסיקנית, המינוף האדיר ברכישת אקטביס ■ ומה עם מעמד המנכ"ל ארז ויגודמן? הוא כבר איתן פחות ■ דוח G

ארז ויגודמן / צילום: בלומברג
ארז ויגודמן / צילום: בלומברג

אם נהוג לדמות את טבע  , ענקית התרופות והחברה הגנרית הגדולה בעולם, לספינת הדגל של התעשייה הישראלית - היום, אם נשתמש בדימוי החביב על המנכ"ל שלה, ארז ויגודמן, היא מזכירה דווקא רכבת הרים. "שמעתי ממנו לא פעם את הדימוי לרכבת הרים, ואם להשתמש בביטוי הזה, אז לפעמים אתה דוהר למעלה ורואה בדיוק לאן אתה מכוון ורוצה להגיע, ולעיתים אתה מוצא את עצמך יורד למטה, ושם לא תמיד אתה רואה את הקרקעית", מספר חבר קרוב של ויגודמן. "ארז כבר היה על רכבת ההרים הזאת לא מעט בקריירה שלו, גם עם שטראוס וגם עם אדמה (לשעבר מכתשים אגן), ובכל המקרים הוא הוביל את הרכבת הזאת לפסגה. הניסיון הזה חשוב מאוד בתהליכים שהם עוברים עכשיו".

ויגודמן, שזכה בתחילה לרוח גבית מכל עבר, מעביר לילות רבים ללא שינה, ומרגיש פחות איתן ובטוח על הכיסא שהוא גולת הכותרת של הקריירה שלו. "קוקטייל" ביש מזל של ירידות כלליות בענף הפארמה, עם בשורות לא משמחות שהחברה נאלצה לספק, גורמים לטבע ולמשקיעיה להידרש בדחיפות לתרופה נגד מיגרנה שהיא מפתחת. "זו שנה קשה מאוד עבורו", מספר החבר הקרוב. "מבחוץ אולי הדברים נראים זוהרים, אבל כשיושבים על כיסא המנכ"ל של טבע, מקדישים את החיים למשימה הזאת גם בימים רגילים, וכשזה נהיה קשה, על אחת כמה וכמה, והרבה לילות הוא לא ישן. אבל זה חלק מהחיים בניהול חברה בסדר גודל כזה".

איש לא יכול לטעון שויגודמן קפא על השמרים מאז מונה למנכ"ל טבע, ב-2014. הוא בהחלט מנהל את התהליך של יציאה מעידן הסתמכות על הקופקסון לעבר מגוון של תרופות ייחודיות (ראו מסגרת בהמשך הכתבה), ומחפש תשובות גם לשחיקת המחירים והרווחיות בעולם הגנרי. "קרו הרבה דברים חשובים בשלוש השנים הללו בחברה", אומר בכיר בתעשיית הפארמה. "מכולם, המשמעותי ביותר הוא יצירת מנועי הצמיחה הפנימיים שמקבלים ביטוי ביכולות המחקר והפיתוח ובצבר המוצרים שיש היום לטבע, הן בתחום הגנריקה והן בתחום תרופות המקור".

אבל, כפי שמסביר גורם בשוק ההון, "כשהסנטימנט עובד בעדך - לא רואים טעויות ותקלות ואת הדברים הרעים, וכשהסנטימנט עובד נגדך - כפי שקורה עכשיו לטבע - לא רואים את הדברים הטובים. גם כשטבע מוציאה ידיעה על דברים טובים כמו ניסוי שהצליח או שיתוף פעולה מעניין, כמעט אף אחד לא כותב על זה".

מה שוות התחזיות ל-2017?

אז מה קרה לטבע? היא הלכה על המיזוג הגדול ביותר בתולדותיה: רכישת אקטביס, החטיבה הגנרית של אלרגן, במחיר שבמבט לאחור נראה גבוה (ועל כך, בהמשך). את הפירות עוד מוקדם לראות ולהעריך, אבל אחד מהאדריכלים הראשיים של המיזוג ומי שדחף לעשותו והיה אחראי על ההטמעה, מנכ"ל החטיבה הגנרית סיגורדור (סיגי) אולפסון, התפטר לפני שבועיים במפתיע, וייצר זעזוע באמון היורד ממילא של המשקיעים בדרך של טבע.

זמן קצר לאחר שהצליחה להשלים את עסקת אקטביס, טבע ביצעה רכישה קטנה יותר, אך בעליל כושלת, של חברת תרופות מקסיקנית, רימסה, ונאלצה להכריז על הרכישה כעל כישלון, כי גילתה לטענתה מנגנון כפול של רישום ובקיצור תרמיות.

"זו רכישה שמעלה ספק גדול מאוד ביכולות של טבע לעשות רכישה עם הדיו דיליג'נס הנכון", אומר גורם בתעשיית הפארמה, "וזה דבר שבזמנו טבע הצטיינה בו. אבל בשנים האחרונות הרכישות שלה אינן טובות. וככה, כמה חודשים אחרי הרכישה, 2.3 מיליארד דולר (המחיר ששולם) הולכים פייפן".

"זו לא התנהלות שמצפים לה מחברה כמו טבע", מחזקת סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר של לידר שוקי הון. "לא מצפים מחברה כמו טבע, עם הנהלה מנוסה וניסיון עשיר במיזוגים ורכישות, לעשות טעויות מהסוג הזה".

גורם בשוק ההון אמנם יוצא להגנתה של טבע ואומר שלחברה לא הייתה דרך לדעת מה קורה ברימסה בטרם נכנסה לעובי הקורה וגילתה מה שגילתה, וכי מאז ומעולם נוהגים לסמוך על הבדיקות הקפדניות והתדירות שעושים מינהלי המזון והתרופות. אבל לצד זה מדובר בלקח קשה עבור טבע, וכי בימים אלה משנים בחברה את נוהלי הדיו דיליג'נס לעתיד - וכי במקום שזה לא יתאפשר, יוותרו על עצם הרכישה.

לצד זה, טבע נאלצה לתקן את תחזיותיה לשנת 2016, בשלב מאוחר של השנה, בנובמבר. התיקון עצמו היה, כדברי חיים הורביץ, מבעלי טבע ובנו של המייסד המיתולוגי אלי הורביץ, "הפתעה לרעה בסדר גודל של כמה עשרות מיליוני דולרים, ובשורת המכירות ולא ברווח. לא שאני אדיש לזה, אבל אני גם לא מתרגש מזה יותר מדי, בהתחשב בסביבת אי הוודאות שטבע פועלת בה".

אבל הבעיה לא הייתה ה"כמה עשרות מיליוני דולרים האלה", אלא השאלה מה זה אומר לגבי האופן שבו טבע בונה את תחזיותיה, ומה זה אומר לגבי התחזית של טבע לשנת 2017 - וזה כבר חשש דרמטי הרבה יותר.

"היעדים שטבע פרסמה ביולי השנה לשלוש השנים הקרובות", אומרת לוי, "נתפסו על-ידי השוק כמאוד אופטימיים, והשוק החל לחשוש שהחברה אופטימית מדי. בספטמבר השנה היא עשתה יום אנליסטים בנושא גנריקה ועדיין העבירה מסרים אופטימיים. אלא שכמה שבועות לאחר מכן, עם פרסום דוחות הרבעון השלישי, ראינו שהגנריקה מתפקדת פחות טוב ממה שחשבו, ובמקביל הם הורידו את התחזית ל-2016. המשקיעים תהו מה זה אומר לגבי התחזיות שנתנה החברה ל-2017 והלאה".

יש להיות הוגנים ולומר שקשה היה לצפות מראש שתעשיית התרופות תהפוך חלק מהקמפיין הנשיאותי היצרי בארצות הברית, ושמחירי התרופות יהפכו להבטחות של מועמדים - גם בשל כמה שערוריות בתחום שלא נוגעות לטבע וגם בשל עצם התמחור, בעיקר של תרופות המקור, אבל גם אלה הגנריות. לאחר שהמועמדים הדמוקרטיים רכבו על הגל, גם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ הודיע בראיון כי יילחם במחירים הללו. זאת, לצד שינויים בתעשייה שגרמו גם הם לשחיקת מחירים.

 

העסקה הגדולה מדי?

בשנה שעברה זה נראה אחרת לגמרי. ביולי 2015, ממש שבועות לאחר ההתקוטטות התקשורתית הרועשת בין מנכ"ל מיילן שלא רצתה להירכש על-ידי טבע, רוברט קורי, ובין ויגודמן שרצה לרכוש - טבע הודיעה על ביצוע העסקה הגדולה בתולדותיה ובתולדות המשק הישראלי: רכישת אקטביס, החטיבה הגנרית של אלרגן, תמורת סכום שבסופו של דבר הסתכם בכ-38 מיליארד דולר.

היו שחשבו שהאכזבה ושהצורך הדחוף להראות רכישה גדולה דחפו את טבע למהלך השאפתני. גורם בשוק ההון סבור אחרת: "מהשלב הראשון בתהליך, היעד המועדף על טבע היה אקטביס. זה נשמע קצת כמו מדע בדיוני, אבל אפשר לומר שטבע הלכה למיילן כדי לקבל את אקטביס, כי קודם לכן אלרגן סירבה למכור. אקטביס תמיד הייתה העסקה המועדפת בעיני טבע כי היא משלימה בצורה הטובה ביותר את הפעילות הגנרית שלה".

אלה היו ימי זוהר של חברות פארמה, מבחינת שוויי שוק, והעסקה נראתה טובה "למרות אי-אילו שאלות על השווי", מציינת לוי מלידר שוקי הון. אולם בשל עיכובים רגולטוריים, העסקה הסתיימה רק באוגוסט 2016, בלב מערכת הבחירות האמריקאית, ובאווירה שונה לגמרי בשוק. ואז גם החלו לצוץ שאלות על השווי. למעשה, יוצא שכיום שוויה של טבע כולה הוא כמחיר שאותו שילמה על העסקה. כלומר לפחות כרגע, אין שום ביטוי לכך שטבע גדולה הרבה יותר, ושהיא עצמה מצפה לגדולות ונצורות מהחיזוק של אקטביס, ההופכת אותה לחברה הגנרית הגדולה בעולם.

אבל לפני הדיון על השווי, יש גם בתעשיית הפארמה מי שטוען כי הרכישה עצמה היא טעות אסטרטגית חמורה. "בשוק הגנרי יש שני מנועי צמיחה", מסביר בכיר בתעשייה, "אחד הוא שיעור החדירה של הגנריקה והשני אלה מוצרים חדשים. לגבי שיעור החדירה, במערב כבר הגענו לחדירה של 90% - זה אחוז המרשמים המסופקים בתרופות גנריות. המוצרים החדשים בתעשיית הגנריקה תלויים ישירות בכמות הפטנטים שפוקעים על תרופות מקור, בעיקר כאלה שהן בעלות שוק גדול, בלוקבאסטרים, ומספרם של אלה קטן. גם בשל החדירה של מוצרים ביולוגיים (לאלה, קשה הרבה יותר לייצר גרסאות גנריות, זה מחייב ניסויים מורכבים יותר והתמחות אחרת)".

מהסיבות הללו, ויחד עם שחיקת המחירים בגנריקה העומדת על 5% בשנה בערך, סבורים אחדים בתעשייה הגנרית, טבע תתקשה לייצר צמיחה בהיקף המצדיק את ההוצאה הגדולה על אקטביס. "אני מאלה שחושבים", אומר הורביץ, "שגם אם שילמנו טיפה יותר ממה שצריכים, מה שחשוב הוא שקנינו מובילות להרבה שנים". ואילו גורם אחר בשוק ההון קובע שעוד מוקדם לומר אם העסקה הייתה יקרה מדי או לא. "זו עסקה כל-כך משמעותית לטבע, שצריך לתת לה כמה שנים כדי להכריע בשאלה הזאת. ולפחות ענף הגנריקה הוכיח, לפחות בעשר השנים האחרונות, שעסקות שנראו יקרות, אחרי כמה שנים נראו זולות, כי הערכים לאורך זמן עלו.

"דווקא בגלל שעבר העידן של הבלוקבאסטרים, הדרך היחידה להגיע לאותם היקפי התפתחות וצמיחה היא שיהיו לך הרבה יותר מוצרים. זה בדיוק מה שעמד לנגד עיני טבע כאשר רצתה את המיזוג עם אקטביס. היא רצתה להכין את עצמה לשוק המשתנה, והיא מתכננת להשיק ב-2017 לא פחות מ-80 מוצרים חדשים, גם גנריים וגם לא גנריים".

סטיבן טפר, אנליסט הפארמה של IBI בית השקעות, מסכים כי מצד אחד, "עסקת אלרגן (אקטביס) הייתה מאוד יקרה לטבע, והכניסה אותה למינוף מאוד גדול", אבל מצד שני גם מבהיר ש"לטבע לא הייתה ברירה. היא הצליחה בשנים האחרונות לשפר את הרווחיות, אבל לא הצליחה לייצר צמיחה בשורת ההכנסות, ובשנת 2015 לא היו לה כמות משמעותית של השקות של תרופות (גנריות) חדשות. הייתה חסרה לה הצמיחה המספקת לכך. הרכישה חיזקה את צבר המוצרים להשקה עתידית וגם נתנה לה את יתרון עוצמת הגודל מול הלקוחות הגדולים שלה - ביטוחי הבריאות ורשתות הפארמה הקמעונאיות".

במקביל להשלמת עסקת אקטביס, טבע הודיעה כי כרגע לא תשקול רכישות גדולות נוספות, וכי היא מתמקדת עכשיו במימוש הפוטנציאל ממה שיש בבית. היו שפירשו זאת כנסיגה מהמדיניות הוותיקה של צמיחה דרך רכישות, אבל טפר דווקא משבח את המהלך. "במשך הרבה שנים טבע עשתה כל שנתיים רכישת ענק בתחום הגנריקה, הלכה וגדלה ולא עצרה לרגע כדי לעכל את החברות", הוא אומר.

ואילו גורם אחר בשוק ההון מוסיף: "אין כאן נסיגה מכלום. החברה ביצעה מהלכים מאוד משמעותיים וייקח שנים להטמיע את הרכישות. והם גם מאמינים שהם יכולים לייצר הרבה ערך על בסיס הנכסים שיש להם, ולא צריכים להמשיך לאסוף עוד, למעט מהלכים קטנים יחסית כדי לחזק את הצנרת של תרופות המקור".

גיבוי לויגודמן, בינתיים

איך מתקדמת ההטמעה של אקטביס עם טבע ומתי היא תתבטא בתוצאות? ימים יגידו. מה שברור וחד הוא שהאיש שנחשב האדריכל של העסקה, סיגי אולפסון, עזב כאמור במפתיע. עזיבה שמהווה מכה לא פשוטה לתדמית של טבע. הזעזוע היה כזה שטבע מיהרה והודיעה שתקדים לפרסם את התחזית שלה לשנת 2017: במקום לעשות זאת בפברואר, היא תשנס את מותניה ואת כל אמצעי החישוב שלה ותפרסם אותה כבר בינואר.

אולפסון, צריך לומר, הגיע בשעתו מאלרגן והוא מכיר היטב את אקטביס, מה שאמור היה לסייע בהליכי המיזוג. הוא גם בחירה אישית של ויגודמן ובכיר מאוד בתעשייה הגנרית. גורם בשוק ההון סבור כי אולפסון אכן התעייף, כפי שנמסר בהודעת טבע. "2016 הייתה שנה קשה, המיזוג ארך זמן רב יותר מהצפוי וגרר מערכת לחצים גדולה, והוא היה בחזית של התהליכים בארצות הברית מול הרשויות, ועם הצורך לבצע התאמה בתחזיות, עם כל הביקורת שחוטפים על כך בשוק ההון. הוא גמר בצורה מסודרת, והחברה פעלה במהירות כי כבר היה לה יורש מסומן (דיפנקאר בהאטצ'רג'י, ששימש כנשיא ומנכ"ל העסק הגנרי של טבע באירופה), שכבר קיבל הוראה שהוא מתייצב לתפקיד".

אולם לא כולם קונים את הגרסה הרשמית. "נראה לי הזוי שהאדם שטבע 'מכרה' אותו כמי שיוכל להוביל את המיזוג", אומר טפר, "עוזב בשיא המתח ובעיתוי הכי גרוע. מבחינה תדמיתית זה עוד יותר גרוע, כי השוק אומר, אולי אנחנו לא שומעים את הסיפור המלא? לא נראה סביר שהוא פשוט נכנס למשרד של ארז ואמר אין לי כוח, נשחקתי".

האם אולפסון נדרש לעזוב? הורביץ משוכנע שלא, אבל יודע כי היו לו חילוקי דעות עם הדירקטוריון. "הוא אדם שאיך אבא שלי היה אומר - בא עם המזוודה ארוזה. הוא לא בא להרבה שנים, ואישית לא התפעלתי ממנו. היו לו הרבה פספוסים. יכול להיות שהוא הרגיש מאוד לא נוח מהסיפור של רימסה".

גם בני לנדא, המשקיע האקטיביסט של טבע, מרוצה מעזיבתו של אולפסון: "ברור שנעשו בטבע טעויות", הוא אומר, "וטוב שטבע עושה שינויים, כי צריכה להיות אחריותיות של ההנהלה. כשחברה מאבדת חצי מערכה, מישהו חייב לקום ולומר אני אחראי. אז הצעד הזה הוא צעד ראשון מצוין והכרחי, אבל לא מספיק".

- וארז ויגודמן? הוא לא צריך לגלות אחריות כזאת?

"כל עוד הוא עושה שינויים בכיוון כזה, זה מאוד חיובי. הזמן יגיד אם הוא עושה מספיק שינויים, ומספיק מהר. אבל חייבים לומר שבמצב כזה, כמו שהחברה נקלעה אליו, חייבים לשאול גם איפה הייתה מועצת המנהלים. נכון שנעשו שינויים בהרכב הדירקטוריון, ואני מברך על שתי דמויות חדשות יחסית בו, היו"ר יצחק פטרבורג וד"ר סול בארר. אבל ככלל, הדירקטוריון ממשיך להיות בעל ניסיון דל בתחום הפארמה, וכך גם כושר השיפוט האם לרכוש, ואילו שאלות צריך לשאול כאשר דנים ברכישה. חברה לא יכולה לאבד חצי מערכה בלי שגם הדירקטוריון יסיק מסקנות. הוא צריך להגדיר את עצמו מחדש".

מקורב לדירקטוריון אומר שלא צריך לבלבל בין "שקט תעשייתי" לבין חולשה, וכי היו"ר פטרבורג, "שידוע כאדם מאוד דעתן, לקח על עצמו לוודא שהיחסים בין הדירקטוריון להנהלה לא יהיו כמו בתקופת המנכ"ל הקודם (ג'רמי לוין). לכן, כלפי חוץ יש לחברה 'פנים אחד', ארז ויגודמן, ואת הטיעונים והוויכוחים עושים בתוך החדר. רק על עסקת אקטביס ישבו 12 ימים רצופים ולא נותרה שאלה ללא מענה. וגם דמותו של הדירקטוריון השתנתה כי פטרבורג חיזק אותו באנשים סופר מקצועיים".

ויגודמן, צריך להדגיש, מקבל לפי שעה גיבוי מהדירקטוריון שלו. "כרגע הבורד חושב שארז הוא חלק מהפתרון לבעיה", אומר ל-G גורם המקורב לדירקטוריון. וכן, יש לזכור כי ויגודמן ממשיך לזכות להערכה כללית גם מחוץ לחברה, אבל "עוד שתיים-שלוש בשורות לא טובות", כפי שאומר בכיר בתעשיית התרופות, "עוד ירידות במחיר המניה, עלולות להביא ללחץ ציבורי שיגרום להחלפתו - בין אם בצדק או שלא בצדק".

לחץ כזה, סבור גורם אחר המכיר היטב את התעשייה, "יגיע רק אם החברה תאכזב את השוק עוד כמה רבעונים, וכמובן הנהלת החברה עושה הכול כדי שכיוון רכבת ההרים יתהפך עד אז, והיא תתחיל לעלות".

התלות בקופקסון יצרה "עננה של אי ודאות על החברה"

הקופקסון היה שנים רבות ברכה גדולה עבור טבע, וגם היום הוא מהווה כמחצית מהרווחים. אבל בכל הנוגע לתקוות ולחששות לגבי העתיד, אפילו הקרוב - ואלה בדיוק הדברים שמפילים מניות - קופקסון הוא ענן גדול המעיב על האופק. "החיבור בין טבע לקופקסון", אומר בכיר בשוק ההון, "שהיה נכס במשך שנים, הפך לנטל ויוצר עננה של אי ודאות על החברה". וכך, בכל פעם שהתחרות הגנרית לתרופה הזאת נראית קרובה יותר, המניה של טבע סובלת.

סיכום קצר ביותר של העניין: יש שתי גרסאות לקופקסון. האחת, הוותיקה, היא של 20 מ"ג למנת תרופה ויש ליטול אותה (בהזרקה) מדי יום. הפטנטים עליה כבר פקעו, ויש כבר מתחרה אחת, מומנטה, שמייצרת גרסה גנרית. הגרסה השנייה, חדשה יותר, והיא מבוססת על 40 מ"ג הניתנים פעם ביומיים. כיוון שרוב השוק עבר לגרסה המשופרת, נתח השוק של מומנטה אינו גדול.

על הגרסה החדשה יש חמישה פטנטים ויש מלחמה בשתי חזיתות: במשרד הפטנטים האמריקאי, שכבר הודיע לבקשת המתחרים ששלושה מהם לא תקפים (ועוד צפוי ערעור מצד טבע), ובית המשפט המחוזי שאליו פנתה טבע להגנה, ועוד לא נתן את החלטתו - ולא מעט אנליסטים מעריכים כי לא יסטה הרבה מזו של משרד הפטנטים. טבע נלחמת בכל דרך אפשרית במתחרים העתידיים, ואפילו, כפי שמספר סטיבן טפר, אנליסט הפארמה של IBI, לקחה למעבדותיה את המוצר של מומנטה כדי לגלות אי סדירות, וכך למנוע מהם אולי לקבל אישור למוצר של ה-40 מ"ג.

בין האנליסטים לבין עצמם, ובינם לבין טבע, יש ויכוח מתי תיפרץ התחרות, האם כבר ב-2017 או לא לפני 2018. לא ניכנס לטיעונים השונים, רק נאמר שיש לסוגיה הזאת השפעה רבה על מחיר המניה. "גם אם הקופקסון ייחשף לתחרות גנרית", אומר בכיר בתחום הפארמה, "יש לטבע כמה תרופות אינובטיביות בצנרת שיכולות לייצר מהפכה של ממש".

אלא שהיא צריכה זמן, שכרגע ההכנסות מקופקסון מספקות אותו, אבל אי אפשר לדעת עד מתי.

מיגרנה, מחלות עצבים, כאב כרוני ונשימה - תחומי העניין החדשים של טבע

התשובה של טבע ליום שאחרי הקופקסון כבר איננה "למצוא קופקסון חדש" אלא בניית מגוון של מוצרים תחת הכותרת "תרופות ייחודיות", חלקן תרופות מקור של ממש ואחרות סביב שימוש שונה או צורת מתן מיוחדת. "כיוון שהם שחקן צעיר יחסית בעולם התרופות הייחודיות", אומר גורם בשוק ההון, "הם היו חייבים לייחד את עצמם מאחרים, וזאת הם עשו מצד אחד בהתמקדות בתחומים שבהם יש להם ידע ויכולות, ומצד שני במציאת תחומים שבהם הם סוללים דרך חדשה, צורך שאין לו מענה היום".

עולם המוצרים המיוחדים של טבע מחולק לארבעה תחומים: מיגרנה וכאב ראש - שם רכשה טבע בסוף 2014 את חברת לאבריס ב-725 מיליון דולר ועמה מולקולה שטבע מאמינה שהיא הטובה מסוגה. הפיתוח עתיד להסתיים בסוף 2017 תחילת 2018. זו תרופת מקור שאם תצליח, היא בהחלט תמלא לפחות חלק מהחור של קופקסון.

התחום השני הוא מחלות מערכת העצבים המרכזית ותנועות לא רצוניות, ופה קנו חברה בשם אוספקס בתחילת 2015 (3.2 מיליארד דולר) עם שלוש תרופות מיידיות בתחום מערכת העצבים המרכזית וכמה בצנרת, לטיפול במחלות כמו הנטינגטון. אחת התרופות כבר מחכה לתשובה מה-FDA באפריל 2017. כולן מטפלות בתסמינים בלבד, אבל יש גם חלום קטן שמתפתח, שאחת מהתרופות הללו גם תקבל התוויה של עוצרת התקדמות של המחלה, ואז זו באמת פריצת דרך. במסגרת זו הם השיבו לחיים את הלקווינימוד, הגרסה האורלית של קופקסון לטיפול בטרשת נפוצה שבעבר כשלה, עשו מחדש את הניסוי בשלב 3 ומחכים באצבעות שלובות לתוצאות,

תחום נוסף הוא טיפול בכאב כרוני, ובהקשר הזה הכריזה טבע לאחרונה על שיתוף פעולה עם רג'נרון האמריקאית לפיתוח תרופה שהמנגנון שלה יפתור את בעיית התלות בחומרים אופיואידיים.

התחום הרביעי הוא תחום מוצרי הנשימה, כלומר משאפים מסוגים שונים.

ארז ויגודמן

אישי: 57, נשוי לציפי ואב לשלושה בנים, מתגורר בתל אביב

השכלה: תואר ראשון בראיית חשבון וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, בוגר תוכנית פיתוח הניהול בהרווארד

רזומה: שותף בכיר בסומך חייקין (KPMG), מנכ*ל שטראוס עלית, מנכ"ל מכתשים אגן (אדמה), חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל בשנים שסטנלי פישר היה נגיד הבנק, חבר המועצה הלאומית לכלכלה. משמש מנכ"ל טבע משנת 2014

טבע במספרים
 טבע במספרים