מדוע החלומות הפיננסיים-ביטוחיים התנפצו לקרקע?

לפני מספר שנים כולם בשוק הפיננסים החוץ-בנקאי היו אופטימיים במיוחד. השחקנים הגדולים, כמו גם הקטנים, ראו אז בעיני רוחם שוק פיננסי עתידי שונה לחלוטין ממה שהיה אז (ושיש גם היום) - שוק מאוחד, שיכלול קבוצות ענק שמנהלות ביטוח, חיסכון לטווח ארוך וחיסכון לטווח קצר, ושנוסף על כך מעניק את שלל השירותים הפיננסיים ושירותי בנקאות השקעות. אם תרצו, עולם שבו לצד הבנקים הגדולים, הרווחיים מאוד והחזקים במיוחד, יהיו חברות הביטוח ובתי ההשקעות, שיהפכו לשחקן ממוזג מזן חדש.

זה החל לקרות בתחילת העשור שעבר, והרבה לפני יישום רפורמת בכר, אך זה קרה בעיקר במהלך יישום רפורמת בכר ובעקבותיה. קבוצות הביטוח רכשו בתי השקעות ופעילויות חיסכון לטווח קצר (בעיקר קרנות נאמנות), ובתי ההשקעות רכשו פעילויות חיסכון לטווח ארוך (בעיקר בגמל, שמתחרה מול הפנסיה, ובנחיתות), וזה המשיך לקרות גם לאחר מכן.

ואולם, מול האופטימיות הרבה ביחס לעתיד של ענקי הפיננסים מהזן החדש שייווצרו בישראל, שאחזה אז בראשי ענף הביטוח ובתי ההשקעות, המציאות התבררה עם השנים כשונה ואפורה בהרבה. כיום בתי ההשקעות של קבוצות הביטוח אינם בשיא, ורחוקים מלהיות הדומיננטיים בשוק השירותים הפיננסיים, ופעילויות אלה גם אינן דומיננטיות "בתוך הבית", ומנגד, בתי ההשקעות העצמאיים רחוקים מלפרוץ תקרות זכוכית בתחומי הביטוח והפנסיה.

מה קרה? לאורך השנים האמינו חברות הביטוח בפיננסים, והשקיעו הון עתק בהקמה וברכישה של בתי השקעות וקרנות נאמנות במאות רבות של מיליוני שקלים, לצד הסטת תשומות לב ניהוליות והוניות לטובת המטרה החדשה.

זה החל בעבר הרחוק, עם רכישת בתי השקעות שהפכו ברבות השנים לגופים שלא עומדים בהבטחה שהשוק חשב אז שטמונה בהם. דוגמאות לכך הם מגדל שוקי הון, או הראל בית השקעות (שהפך להראל פיננסים לאחר מעילת ענק של מנהל בכיר), או מנורה גאון, שהפך למנורה מבטחים פיננסים. כל אלה רחוקים מלהיות מנוע רווחים משמעותי לקבוצה האם (בעיקר במנורה ובמגדל, ופחות בהראל, שם מדובר בפעילות שכוללת גם תעודות סל, ושמניבה רווח גבוה בהרבה משתי מתחרותיה).

הקריסה הגדולה

הכישלון התפיסתי האמור בא לידי ביטוי ביתר שאת בכלל פיננסים, שהיה בית השקעות גדול מאוד, ולפני כעשור אף נמנה עם הצמרת הקטנטנה של המובילים בשוק זה. ואולם, כיום אין יותר כלל פיננסים. מדוע? הנהלת כלל ביטוח ויתרה עליו, כי הוא לא היה שווה את זה, לאחר שבקושי שירת את החוב שלקח על עצמו. כך, כלל פיננסים, שבשיאו הונפק בבורסה בשווי מפולפל וחסר צידוק (בראייה בדיעבד) של כ-1.3 מיליארד שקל, קרס באופן מהדהד, ולכלל ביטוח אין בית השקעות או שירותים פיננסיים כיום, ונראה גם שהם לא מתגעגעים לזה. אגב, רק הקריסה של פריזמה של קרן מרקסטון הייתה מהדהדת יותר.

לצד הכישלון של כלל פיננסים, ישנה עוד קבוצת ביטוח שהקדימה להיכנס לתחום השירותים הפיננסיים, ולאחר ניסיון - לא כושל כמו בכלל, אבל גם לא מוצלח - בחרה לצאת מתחום זה: ביטוח ישיר, שהחזיקה בעבר בישיר בית השקעות.

שונה מאלה היה, ועודנו, בית ההשקעות אקסלנס, שנרכש על-ידי הפניקס, ושגם הוא רחוק היום משיאו. פעילויות החיסכון לטווח הארוך הוצאו ממנו, והועברו לחברה האם, הפניקס, ולהוציא הפעילות המאוד מוצלחת שלו בתעודות הסל (באמצעות חברת קסם), יתר הפעילויות שלו רחוקות מאוד משיאן.

כך או כך, נכון להיום אין לאף קבוצת ביטוח גדולה פעילות פיננסים מרשימה, שמהווה מקור כוח ששקול לחטיבות החיסכון לטווח ארוך או לביטוחי הבריאות או הביטוחים הכלליים. כך גם באיילון בית השקעות, שנמצא בשולי התעשייה ואינו נמנה עם המובילים בה.

כאמור, גם בתי ההשקעות לא מככבים בפנסיה ובביטוח, ולמרות תקוות ישנות להצליח בתחומים אלה, הם עדיין לא נחלו הצלחה של ממש. כך, בבית ההשקעות אלטשולר שחם הקימו חברת ביטוח, ויצאו מזה אחרי זמן קצרצר, וכיום כבר אין להם חברת ביטוח, ובבית ההשקעות פסגות הוקמה חברת ביטוח - שקיימת, אך שאינה משהו להתגאות בו ברמת שוק.

כמו כן, בתי השקעות אחרים, שפעילים בשוק הפנסיה, אך שלא הצליחו לזכות עד כה בנתחי שוק משמעותיים בו - ובראשם מיטב דש, והלמן אלדובי - הלכו על פתרון אחר, של שת"פים וסוכנות ביטוח. שני הגופים הנזכרים לעיל שמו את הביצים הפנסיוניות בסל הפנסיה ברירת מחדל - ונקטו אסטרטגיית גדילה דרך חיתוך מחירים.

על כל פנים, ברור שהתקוות לעתיד ביטוחי-פיננסי משולב לא הגשימו עד כה את עצמן, ונראה שזה לא יקרה בשנים הקרובות, אלא רק בתוך הליך ארוך שנים, אם בכלל. ההתפכחות הגדולה כבר קרתה.

אז מהיכן נובע הכשל הפיננסי האדיר של קבוצות הביטוח ובתי ההשקעות בכניסה לתחום שמנגד? נראה שמההבדל האדיר ב-DNA - הן הניהולי והן של מערכי ההפצה השונים מהותית (שדורשים התמקצעויות שונות לגמרי), ומהקושי שנובע ממאזני כוח שונים מהותית בין מקורות ההכנסה החשובים יותר (ביטוח וחיסכון פנסיוני) לכאלה שפחות.