בדרך לעוד שנה של מיני אינפלציה

מחר (ה') צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לנובמבר 2016 הצפוי לרדת קלות ולהציג המשך מגמה של אינפלציה נמוכה במשק הישראלי. בחודשים ינואר עד אוקטובר 2016 עלה המדד בשיעור מצטבר של 0.2% בלבד והוא בדרך לחתום את השנה הנוכחית בעלית מחירים מינורית של 0.2%. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.3%.

דומה כי מבלי שרבים מאיתנו הרגישו, האינפלציה בישראל התפוגגה והפכה בשנים האחרונות לזיכרון מעומעם. בעוד בארה"ב יש לאחרונה עלייה מהותי בסביבת האינפלציה ובציפיות האינפלציה ארוכות הטווח, המציאות במשק הישראלי שונה בתכלית.

מדובר בשנה שלישית ברצף בה מחמיץ בנק ישראל את יעד האינפלציה התחתון, זאת לאחר שבשנת 2014 ירד המדד ב-0.2% וב-2015 ירד ב-1%. אנו סבורים כי גם ב-2017 תסתכם האינפלציה במשק בפחות מאחוז.

רכיב הדיור במדד המחירים לאוקטובר 2016 ירד ב-0.3% והוא רשם עלייה של 2% בשנה האחרונה, בהמשך לעלייה של 2.2% אשתקד. מדובר ברכיב שמשקלו כרבע מהמדד והוא בעל התרומה הבולטת ביותר לאינפלציה במשק בשנים האחרונות. בשנים 2012-2014 עלו מחירי השכירות בקצב ממוצע של 3% ואולם בשנתיים האחרונות חלה בהם התמתנות. מגמה זו צפויה להערכתנו להישמר בעתיד הנראה לעין, על אף יוזמות המיסוי של דירה שלישית, וזאת בשל הצמיחה המתונה בשכר במשק, ולתרום לסביבה אינפלציונית נמוכה.

מדד מחירי המזון עומד בלב סביבת האינפלציה המתונה במשק, רכיב מדד זה מציג ירידה מצרפית של 0.6% מתחילת השנה וירידה של 1.8% ב-12 החודשים האחרונים. רכיב המזון במדד המחירים לצרכן ירד אשתקד ב-0.1%, לאחר ירידה חדה של 2.5% ב-2014, והוא צפוי לחתום את שנת 2016 בירידה מצטברת של כ-2%. אנו סבורים כי סביבת מחירי המזון המרוסנת תישמר, וזאת בניגוד גמור למגמה במחירי המזון במשק במשך עשרות שנים, עד שנת 2014.

מי שמתעקש להתעלם מהמנועים המובנים התומכים בירידת מחירי המזון מחמיץ את חלק לא מבוטל מתמונת האינפלציה במשק הישראלי. אנו סבורים כי מחירי המזון אשר תרמו מדי שנה כ-0.4% לעליית מדד המחירים לצרכן בשנים עברו, לא יהוו גורם אינפלציוני גם בשנת 2017. מחירי המזון בישראל עדיין גבוהים והגורמים התומכים בירידתם שרירים וקיימים גם לאחר ירידה מצטברת של כ-4% מן השיא.

רכיב ההלבשה במדד מציג ירידה מצרפית של 8.5% מתחילת השנה והוא צפוי לחתום גם את שנת 2016 בירידה קלה. מדובר אמנם במרכיב לא גדול במדד ואולם הוא מבטא בצורה יוצאת דופן את השפעת הסביבה התחרותית העזה על המחירים בענף. התפתחות המכירות באינטרנט תורמת אף היא לריסון מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל ותופעה זו לא צפויה להתפוגג. להבנתנו, היא אף תתעצם ותחצה קטגוריות וענפים במדד ותתרום לסביבת מחירים מתונה במשק בשנים הקרובות.

יש המניחים כי העובדה ששוק העבודה הישראלי מצוי בתעסוקה מלאה תביא עימה בעתיד הקרוב לחצי שכר במשק אשר ייתרגמו לעלייה בסביבת האינפלציה. אנו חולקים על כך: אין במשק מגמה של גידול בשכר, חברות רבות טרודות מבוקר ועד ליל בהתייעלות וקיצוצים בכוח אדם ולא בשדרוג שכר, ובחלק מרכזי מהמשרות החדשות במשק השכר הנמוך מהותית מהממוצע במשק.

מקור נוסף העשוי לכאורה לשנות את סביבת האינפלציה במשק ב-2017 הוא היחלשות השקל ביחס לסל מטבעות הסחר. פיחות משמעותי של השקל הוא בהחלט מנוע אינפלציוני ואולם למיטב הבנתנו גם ב-2017 ימשיך השקל לשמור על עוצמתו ולספוח לחצים אינפלציוניים.

גם ראלי במחירי הסחורות וחזרה של מחירי האנרגיה לרמות הגבוהות של תחילת העשור הנוכחי עשויים לטרוף את תחזית האינפלציה שלנו ואולם הסיכויים לכך נמוכים מאוד.

בנתונים אלו, גם בשנת 2017 צפויה בנק ישראל להחמיץ את יעד האינפלציה התחתון העומד על 1% ושד האינפלציה במשק הישראלי צפוי להיוותר סגור עם פלומבה בבקבוק.