עוד אפקט טראמפ: החודש שבו הכסף והתשואה הלכו יד ביד

כשמסתכלים לאן זרם הכסף בשווקים הפיננסיים בחודש החולף, קשה מאוד להימנע מהשאלה - האם החתול הפסיק לרדוף אחרי הזנב? אם עד היום היינו רגילים לראות פעמים רבות את המשקיעים בתעשיית קרנות הסל (ETF) רודפים אחרי הטרנד, הרי שבאופן מפתיע, מאז הבחירות בארה"ב, נראה כי הכסף הגדול הגיע לאותם מדדים שגם רשמו ביצועים חזקים. אז האם המשקיעים ידעו לזהות את הטרנדים הגדולים בזמן אמת - או שמא היה זה הכסף הגדול שהעלה את אותם אפיקים?

בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיאות בתחילת נובמבר הייתה יריית הפתיחה לגל עליות בשוקי המניות, שבעיקר אליהם זרם הכסף. החששות מעליית ריבית מהירה יותר, על רקע התוכניות הפיסקאליות של טראמפ, הובילו לעליית תשואות מהירה באג"ח הממשלתיות - והיציאה מאפיק זה רק הגבירה את הזרימה של הכספים למניות.

בשבועות שחלפו מאז הבחירות בארה"ב הזרימו משקיעים לקרנות הסל השקעות בהיקף עצום של כ-65 מיליארד דולר - פי ארבעה מהממוצע החודשי ב-12 החודשים האחרונים. חלק גדול מהכסף הזה הגיע למדדי מניות, שהניבו תשואות מהגבוהות ביותר בתעשייה בתקופה הזו (בלי להתחשב במוצרים ממונפים או בשורטים).

כך למשל, אחד האפיקים החזקים ביותר של החודש האחרון היו המניות הקטנות והבינוניות, עם מדדים כמו ראסל 2000, שזינק ביותר מ-15% מאז הבחירות בארה"ב, S&P SmallCap, שזינק ב-17%, וגם S&P MidCap, שעלה בכ-12%.

הקפיצה של המדדים האלה באה בעיקר בשל בחירתו של טראמפ וההתחייבות שלו לפעול לצמיחה כלכלית מהירה יותר. במסגרת התוכניות שלו, קרא טראמפ להרחבה פיסקאלית בדמות השקעות של עד 1 טריליון דולר בעשור הקרוב בשדרוג תשתיות - גשרים, כבישים, בתי ספר, בתי חולים, מסילות רכבת וכו'.

זריקת מרץ כזו לכלכלה המקומית עשויה לתרום במיוחד לחברות שעיקר פעילותן מרוכזת בכלכלה המקומית, הגדרה שדי תואמת את מצבן של החברות הקטנות והבינוניות האלה.

בחודש האחרון זרמו לקרנות סל העוקבות אחר מדדי המניות הקטנות והבינוניות כ-9 מיליארד דולר - מה שגרם לכך שגם היקפי המסחר בהם גדלו בכ-15% מהיקף המסחר הממוצע בשלושת החודשים שלפני כן. גם היקפי המסחר בקרנות הסל עצמן גדלו, וב-IWM למשל, הקרן הפופולרית ביותר לחשיפה לראסל 2000, זינק נפח המסחר בחודש האחרון ב-30% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים.

באופן דומה בלטה ההשקעה הסקטוריאלית, והמגזרים החזקים ביותר במשך התקופה הזו היו גם המגייסים ביותר. המצטיין של החודש היה סקטור הפיננסים, שעלה בכ-18%, בעוד שתתי-סקטורים - כמו בנקים אזוריים - עלו אפילו ב-25%.

הזינוק במניות הסקטור הזה בא על רקע עליית התשואות הממשלתיות (שיפוע גדול יותר של עקום התשואות מגדיל את המרווח הפיננסי של הבנקים, כך שעליית תשואות מבשרת על עלייה בשורה התחתונה של החברות האלה). לצד זאת תרמה לזינוק האמור גם הציפייה להקלה דרמטית ברגולציה על המערכת הפיננסית האמריקאית - שתסיר מהבנקים מגבלות, ושעשויה לאפשר להם להתקרב לרמות התשואה על ההון שידעו להניב ערב המשבר.

האופטימיות הזו הזניקה את היקפי המסחר במדד הפיננסים בכ-30% בחודש האחרון, בהשוואה להיקף הממוצע בשלושת החודשים שלפני כן, והובילה לגיוסים של כ-8.5 מיליארד דולר בקרנות סל המאפשרות חשיפה לסקטור כולו או לתתי-סקטורים בתוכו (בנקים, בנקים אזוריים וכו').

גם סקטור התעשייה בלט, על רקע ההתחייבות של טראמפ למקד את הגדלת המדיניות הפיסקאלית בהשקעות בתשתיות ובביטחון, המהוות כמעט 80% מהסקטור. בחודש האחרון הגדילו משקיעים את החשיפה שלהם לסקטור הזה - דרך קרנות סל שונות - בהיקף כולל של כ-5.5 מיליארד דולר.

ביצועים פנומנליים בגז ובנפט

שני אפיקים שהפגינו ביצועים פנומנליים בעיקר בשבועות האחרונים, אך אין להם שום קשר לבחירות, הם תחום הגז והנפט. מחירי הגז זינקו על רקע התחלת חורף קר מהצפוי בארה"ב (חימום בגז הוא עדיין הפופולרי ביותר שם), ומחירי הנפט זינקו בעקבות הסכמות בין ראשי קרטל אופ"ק לקיצוץ התפוקה, והסכמה דומה בקרב היצואניות הגדולות שמחוץ לקרטל.

כך קרה, שמאז הבחירות עלה סקטור האנרגיה בכ-12%, בעוד שתתי-הסקטורים הקשורים בהפקה ובשירותי נפט וגז או בחברות גז טבעי עלו בכ-25%. ייתכן כי חוסר הוודאות לגבי רמות המחירים של הסחורות האלה, והתנודתיות המוגברת שלהם בשנה האחרונה, הובילו לכך שמעט מאוד משקיעים הגדילו את ההשקעה בקרנות סל על האפיק.

אך נראה כי זה דווקא היוצא מן הכלל. היקפי הפעילות הדרמטיים בתעשיית קרנות הסל בחודש החולף מספקים הסבר לא רע לשאלה מי כאן הביצה ומי התרנגולת. בעוד שברוב המקרים נראה כי המשקיעים דרך קרנות סל מחפשים את הטרנד, ולעתים מגיעים אליו באיחור, הביצועים של החודש האחרון תומכים דווקא בטיעון ההפוך, שלפיו הם אלה שקובעים את הטרנד.

העלייה הדרמטית בהיקפי המסחר בחודש האחרון, אשר באה לידי ביטוי גם בגידול דומה בהיקפי המסחר של קרנות הסל עצמן, השפיעה על ביצועי המדדים הסקטוריאליים ועל המדדים של המניות הקטנות, שמשקיעים רבים מעדיפים לקבל חשיפה אליהם דרך מוצר כמו קרנות סל. העובדה שכסף אמיתי כאן קבע את הטרנד עשויה גם לתמוך בהמשך המגמה הזו, לפחות כל עוד הכסף ימשיך לזרום לשם.

הטיעון הזה תקף גם עבור מי שמשך את הכסף הגדול ביותר בתעשיית קרנות הסל במהלך התקופה שחלפה מאז הבחירות - אפילו שהוא לא הניב תשואה פנומנלית. 500 S&P עלה אמנם "רק" ב-6.5% מאז הבחירות בארה"ב, אך הכפיל בכך את תשואתו מתחילת השנה ל-13.5%. במהלך התקופה הזו גייסו קרנות הסל העוקבות אחר המדד 26 מיליארד דולר, שהם 65% מהיקף היצירות מתחילת השנה של קרנות סל על המדד.

אמנם 500 S&P זכה להוביל את היקפי היצירות בתעשיית קרנות הסל לא מעט פעמים בשנה החולפת, אך הוא לא גייס סכום כזה בתקופה קצרה כל כך. בהתחשב בגודלן של המניות במדד, ובעובדה שחלק גדול מהמסחר בו הוא במניות בודדות, היכולת של תעשיית קרנות הסל להשפיע עליו קטנה יותר מאשר על מדדים אחרים.

אך ייתכן כי הפעם זה היה אחרת. זאת לאור הביצועים החזקים יחסית של המדד במשך כל החודש, גם כאשר הציפיות לעליית הריבית עלו ל-100%, גם על רקע ביצועים חלשים יותר של מניות טכנולוגיה כבדות במדד (שירדו על רקע החשש שממשל טראמפ יטיל מס על פעילות גלובלית מחוץ לארה"ב) וגם על רקע העובדה שסקטור כמו צריכה בסיסית - המהווה כ-10% מהמדד - עבר במהלך החודש לירידות. כל אלה עשויים להראות כי לפחות בחודש האחרון, הטרנדים המובילים נתמכו בהשקעות מסיביות של משקיעים.

הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. הכותבים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות הערך ובנכסים הפיננסיים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע

 לאן זרם הכסף מאז הבחירות בארהב