למארק און, מנכ"ל גט (Gett) ישראל, יש בחודש האחרון הרבה סיבות אישיות לחגוג. הוא שינה קידומת, ונכנס לעשור החמישי בחייו ("משבר גיל ה-40? כולם בחברה מחכים לזה"); הוא סגר 11 שנות נישואין לאשתו, כנרת, והוא או-טו-טו יהפוך לאבא בשנית, כשייוולד לו בן, אח לבתו הבכורה אוריין.
וכל זה קורה לו כשגט מסיימת את אחת השנים המוצלחות שלה, בין היתר בגלל השקעת ענק בהיקף של 300 מיליון דולר שביצעה בה לא אחרת מענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן - הגיוס הפרטי הגדול ביותר של חברה ישראלית ממשקיע בודד. "הייתה שמחה גדולה סביב הגיוס. זה חידד לנו את התחושה שאנחנו בכיוון הנכון. אני ביומיום מונע מהצלחות קטנות, ואז באה הצלחה כזו גדולה. זה היה כיף!", אומר און כשהוא נזכר בתחושותיו ממאי האחרון, אז נודע על השקעת הענק.
- איך בכלל הגעת לגט?
"עבדתי בפלאפון, וניהלתי פרויקט מול גט. נפגשתי עם מי שהיה אז המנכ"ל הקודם בישראל, והוא הביע רצון שאבוא לחברה. נפגשתי עם שני המייסדים, שחר וייסר ורועי מור, והיה בינינו קליק".
- לא חששת לעבור מחברה גדולה ויציבה כמו פלאפון לחברה צעירה כמו גט?
"לא, להפך. זה הדליק אותי. יש משהו באופי שלי שגורם לי לרצות לנסות לעשות דברים חדשים, ואם אני מאמין בהם - ללכת איתם עד הסוף. כשהכרתי את גט, מאוד רציתי להיות חלק מהחברה. חשוב לי לעשות משהו שאני אוהב, ואפילו ביומיום שלי בגט אני מנסה למצוא משהו חדש לעשות, דברים מדליקים שיגרמו לי לרוץ לעבודה בבוקר ולחזור הביתה בצליעה".
- וזה המצב כרגע? אתה חוזר הביתה בצליעה?
(צוחק) "כשאני אומר בצליעה, אני מתכוון במובן החיובי. כיף לי כאן. וכן, אני חוזר הביתה בסביבות תשע-עשר בלילה, ולא בגלל שאני מושך את הזמן אלא בגלל שכל הזמן יש לי מה לעשות ואני רוצה לעשות וליצור".
- ליצור כסף, בין היתר לעצמך?
"ממש לא. לא באתי לגט כדי לעשות אקזיט. מי שנכנס לחברת היי-טק כדי לעשות אקזיט, לא יצליח".
- ובאותו הקשר, באיזה בית גדלת מהבחינה הכלכלית?
"בית שלא היה חסר בו כלום. גם הצרכים שלי כילד לא היו גדולים. גדלתי באשדוד, עיר פריפריה, שהסטנדרט בה לא היה גבוה. לא חינכו אותי סביב כסף, כסף לא מעניין יותר מדי. מה שחשוב היה שנהיה בריאים, מאושרים, ושהסביבה שלנו תהיה תומכת ואוהבת".
- כסף לא מעניין אותך?
"כסף זה אמצעי לחיות טוב. אני לא רוצה שיהיה חסר לי, אבל כסף לא מניע אותי. לא אבחר מקום עבודה בגלל כסף. לא חסר לי כלום, ואין משהו שאני צריך ולא אוכל לקנות".
- למצוינות ההורים כן חינכו?
"הם חינכו לאהבה. שכל אחד יעשה את מה שהוא אוהב לעשות. אני עשיתי בחיי הרבה דברים. ניסיתי, כשלתי, הצלחתי, אבל כל דבר שעשיתי אהבתי. ההורים שלי לא ראו בכישלון משהו שלילי".
- כישלון לא מפחיד אותך?
"לא, להפך. אחת האג'נדות שלי כמנהל היא לדחוף לכישלונות. רק מי שנכשל פעם אחת, מצליח בפעם השנייה. מי שמפחד מכישלון, לא ייקח סיכון ויתקע במקום".
- יש לך שם לא הכי ישראלי. מה מקורו?
"אני נקרא מארק על שם דוד שלי, אח של אבא שלי, שנחטף על ידי המצרים קצת אחרי מלחמת יום הכיפורים. הוא היה איש מודיעין. כשנולדתי, נתנו לי את שמו ושם שני, אלון, ואמרו שאם יחזור אשאר רק עם השם אלון. הוא לא חזר. שם המשפחה המקורי שלי הוא אסון, עם שורוק, אבל בגלל שבישראל זה נשמע כמו אסון עם חולם הוחלט להוריד את הס'. וזה קרה הרבה לפני שדוד שלי נחטף".
- איך ההרגשה להיקרא על שם מישהו שנחטף ומת?
"אני חושב על זה לא מעט. מצפים ממני שאהיה כבד ועצוב, וזה לא כך. אני חושב שדווקא בגלל שהמשפחה שלי ראתה בי זיכרון למשהו עצוב, זה גרם לי תמיד לחפש את השמחה ואת הטוב. וזו אכן תכונה בולטת שלי: אני תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה".
- אבל הבחירה הזו של הוריך לא הטרידה או הכעיסה אותך?
"ראשית, יש לי שם שני, אלון. שנית, אני בא ממשפחה שבה מכבדים את ההורים וכל החלטה שלהם היא נכונה וטובה. לכן, לכעוס אני לא יכול".
- מרדת אי-פעם בהוריך?
(צוחק) "לא, אולי האחים שלי קצת מרדו".
און מתגורר בגן דרום, ובבוקר לוקח לו שעה ו-50 דקות כדי להגיע למשרדי גט ברמת החייל שבתל-אביב. "זה סיוט שאי אפשר לתאר אותו. אני משתדל לנסוע כמה שיותר ברכבת".
- אתה שונא לנהוג?
"אני לא ממש אוהב. בעיניי, רכב פרטי הוא מיותר. אם היה לי ערוץ תחבורתי טוב וזמין, לא היה לי רכב".
- אולי אתה אומר את זה כי אתה מנהל של חברה שרק מרוויחה מאנשים שלא מחזיקים רכב פרטי.
"לא. זה ממש לא קשור לתפקיד שלי. אני באמת מאמין שרכב זה דבר מיותר, ואם הייתה לי אופציה לא להחזיק, לא היה לי רכב. קחי כדוגמה את ההשקעה של פולקסווגן בנו. פולקסווגן ויצרניות רכב אחרות דוגמתה מרוויחות על כל רכב פעם אחת, כשהן מוכרות אותו. והרכב הזה הוא הברזל. העולם נע מהחזקת רכב לשימוש ברכב או כל כלי תחבורה אחר לפי צורך. כלומר, יש מעבר ממכירת ברזלים להענקת שירותים. ואותן יצרניות הבינו שאם לא ייכנסו לשוק הזה, הברזל שלהן יהיה שווה כלום בעתיד".
- ומה באשר לחזון המכונית האוטונומית? אתה מאמין בו?
"זה לא עניין של אמונה. זה כבר קיים וזה עובד. יש לי חבר שעובד במובילאיי ואני לומד מקרוב עד כמה זה לא בגדר חלום. עבור חברות כמו גט, פירוש הקונספט של המכונית האוטונומית הוא להגדיל את היעילות של אותו ברזל".
- שחר וייסר, מנכ"ל גט העולמית ואחד ממייסדיה. תמצת לי אותו בכמה מילים.
"חבר קרוב ואיש מדהים ומעניין. כשהוא בארץ, אנחנו יוצאים להליכה בפארק הירקון ותוך כדי משוחחים במקום לשבת במשרד. זה הרבה יותר כיף ככה. השיחה יותר זורמת".
- מה למדת ממנו?
"הרבה. שחר הוא בן אדם שכל הזמן מאתגר אותי, שכל הזמן מעלה לי את הרף. החיבור ביני לבינו קרה בעיניים. שאלת אותי מה גרם לי לעבור מפלאפון לגט, אז זו הסיבה. היה בינינו קליק בעיניים".
- זה קורה לך הרבה? שיש לך קליק בעיניים עם מישהו?
(צוחק) "עם אשתי זה קרה לי..."
- מתי השתמשת בפעם הראשונה באפליקציה של גט?
"כשעוד עבדתי בפלאפון. זה היה גאוני בעיניי".
- אתה בכלל נוסע במוניות?
"ברור! אני עושה יותר מ-400 נסיעות בשנה, בין היתר כדי ללמוד על הנהגים ולשפר את השירות ללקוח".
- אתה אוהב את נהג המונית הישראלי?
"מת עליו! קשה למצוא מישהו שבילדותו אמר שהוא רוצה להיות נהג מונית כשהוא יהיה גדול. כולם נקלעו למקצוע הזה או שהם פנסיונרים או סטודנטים. גט מאפשרת להם להיות נהג כשנוח להם. לדוגמה, אבא שלי יצא לפנסיה אז אמרתי לו, בחצי צחוק, 'בוא תהיה נהג מונית' אבל הוא ממש לא אוהב לנהוג".
- נהג המונית הישראלי לא מפטפט יותר מדי?
"לא הנהגים של גט. הנהגים של גט יודעים מה הלקוח מעדיף, ואנחנו גם מעבירים אותם הכשרות שבמסגרתן אנחנו מעבירים להם את המסר שעדיף שלא יפטפטו יותר מדי. בנוסף, אחרי כל נסיעה אפשר לדרג את הנהג ואף נהג לא רוצה לקבל דירוג נמוך. ולקוח שמדרג נמוך, יקבל מאתנו טלפון וננסה להבין ממנו מה לא היה בסדר בנהג שהסיע אותו. 40% מהנוסעים כן מדרגים".
- אתה אישית אוהב שהנהג מפטפט?
(צוחק) "את צריכה לשאול את הנהגים אם הם אוהבים שאני מפטפט איתם, כי כשאני נכנס למונית אני לא מפסיק לדבר. אני זה שחופר".
- אגב, אני גרה ברחובות וכמעט שאין גט ברחובות.
"לכל עיר יש את האופי שלה, וכל עיר עוברת אבולוציה באופן שונה. כדי להגדיל ביקוש בעיר, צריך שיהיו בה Early Adaptors. זו אחת הסיבות מדוע אי אפשר להגיד שכבר כבשנו את השוק הישראלי. להפך: עוד לא ירינו את יריית הפתיחה בישראל. מחצית מהאנשים עדיין מזמינים מונית בטלפון, כלומר מתקשרים לתחנת מוניות".
- ואם כבר בערים עסקינן, גדלת באשדוד אז איך זה שלא הפכת לעובד נמל?
"אם היית שמה אותי בנמל, לא הייתי מחזיק מעמד. אני לא יכול לעשות כל יום את אותו הדבר. קשה לי".
- ותכל'ס בגט אתה לא עושה כל יום את אותו הדבר?
"ממש לא. לפני שטסתי לקוסטה ריקה, הייתי עובד מדינה בבית משפט. זו הייתה עבודה שעל פניו הייתה מאוד נחשקת. היו 1,000 מועמדים שהתמודדו על המשרה הזו וכשקיבלתי אותה אימא שלי אמרה לי: 'סוף סוף אתה רציני'. אבל די מהר מצאתי את עצמי משועמם, ועובד עם אנשים שהם לא שמחים. לא יכולתי להכיל את זה. פה בגט אין יום שאני עושה את אותו הדבר. כל רגע כאן הוא חדש".
- אז שגרה זה לא אתה?
"לא ולא".
- ההורים לא דחפו אותך או את אחיך לעבוד בנמל?
"לא דחפו לכלום מלבד לזה שנהיה מאושרים, ואני מנסה להיות מאושר בכל רגע ורגע אפילו תוך כדי יום עבודה".
- תן לי דוגמה.
"יש לי ברכב סקטבורד קארבר. כשאני מרגיש צורך, אני יוצא לגלוש איתו עד הים ובחזרה".
- למה יש לי תחושה שיש בך ילד קטן?
(צוחק) "למה קטן? ילד גדול, ובגלל זה אני לא אחווה את משבר גיל ה-40".
- יש משהו שאתה מצטער עליו?
"אני חי מתוך נקודת הנחה שכל דבר שקרה לי, היה צריך לקרות לי כדי שאלמד איך להתנהג הלאה. לכן, כל טעות שעשיתי בחיי אני רואה אותה כמשהו חיובי. אני לא מאלו שמתחרטים".
- מה מעציב אותך?
"אנשים עצובים. העצב שלהם נדבק בי".
- אתה מנסה לשמח אותם?
"ברור. כל מקרה לגופו".
- אם לא היית בגט, היית...
"עושה משהו שייתן לי את אותו ריגוש כמו שגט נותנת לי, אם לא יותר. זה לא יהיה קל למצוא עיסוק כזה".
- יש לך בכלל מחשבות על היום שאחרי גט?
"אני חושב שעדיין לא התחלתי פה כדי שאחשוב על הרגע שאסיים פה".
- מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך?
"משפחתיות. גדלתי בשכונה, ברובע ד' באשדוד. גרתי בבניין רכבת, והייתי משחק הרבה בחוץ עם חבריי".
- מהו הדבר הכי יקר שקנית לעצמך?
"הסקטבורד קארבר. הוא עלה לי 1,800 שקל. ותסתכלי על המשרד שלי: אין בו הרבה. הדבר הכי יקר פה זה סחלב שאני מגדל כבר 5 חודשים. זו אמנות בעיניי".
- תכף תגיד לי שבבית במושב יש לך גינה שבה אתה מגדל ירקות.
"לא ירקות, פרחים ותבלינים, יחד עם הבת שלי".
- מהי התכונה שהכי מאפיינת אותך?
(און חושב לא מעט) "שטוטניקיות".
- אתה לא נראה שטוטניק. איך אתה מפרש את זה?
"אני לוקח את החיים בקלות, בכיף. אומרים לי שאני טוב בלהרגיע, במיוחד כשאחרים לחוצים לידי. אני יודע לנהל לחץ ואני לא נותן לו לנהל אותי".
- מה לקחת מהוריך?
"מאבא - טוב לב. מאימא - אש, טמפרמנט".
- אתה בן ליוצאי עדות ספרד. הרגשת פעם מופלה בגלל מוצאך? ובכלל, עד כמה השיח העדתי רלוונטי אליך?
"לא הופליתי והשיח הזה רחוק ממני. לפעמים אני חוזר הביתה ואשתי שואלת אותי: 'ראית מה ההוא אמר ומה ההיא אמרה', ואף פעם אין לי מושג על מה היא מדברת. עבורי, מדובר בבחירה. כל אחד בוחר איך יתייחסו אליו".
- מה יכול לעצבן אותך?
"חוסר קליטה מהירה. זה משגע אותי. כשהיינו בבית ספר ואחותי הקטנה נעזרה בי לשיעורי הבית שלה, ולא הייתה מבינה מה אני מסביר לה, הייתי מתעצבן. כשמישהו לא קולט מהר, הוא מבזבז את זמני וזמן זה המצרך הכי יקר".
- ואם הזכרת זמן, בתך הבכורה לא באה אלייך לפעמים בטענה שהיא לא רואה אותך מספיק?
"אני לא נותן לה להרגיש ככה. בימי חמישי אני עובד מהבית, וסופי השבוע מוקדשים למשפחה. לפעמים היא אפילו קצת צריכה ממני מרחק בגלל סופי השבוע (צוחק)..."
- מתי בפעם האחרונה היא ריגשה אותך?
"בכל פעם שהיא שולחת לי הודעה: 'אבא, מתי אתה מגיע?'"
- מה הכי משעמם אותך?
"סטגנציה, שקט, שלא קורה כלום".
- מה תרצה לעשות פחות?
"לעמוד בפקק".
חד קרן חדש נולד: השווי של גט "על הנייר": 1.2 מיליארד דולר
שווי של חברת הזנק הוא דינמי, משתנה מרגע לרגע. ועדיין, לכל חברה אפשר להצמיד שווי כלשהו, ובמקרה של גט ניתן להיעזר בדוחות הרבעוניים של אחת הקרנות שהשקיעו בה כדי לקבל מושג מהו שוויה. מדובר בקרן השוודית Vostok New Ventures. הקרן השקיעה בגט 25 מיליון דולר וההשקעה נסגרה באוגוסט 2014. מהדוח של הקרן לרבעון השלישי עולה כי ההשקעה שלה בחברה הישראלית רשומה בספריה לפי שווי של 50.4 מיליון דולר, עלייה של 52% לעומת הרבעון הרביעי של 2015. שיעור ההחזקה של הקרן הוא 4.2% מהון המניות של גט, וזה אומר שהאחרונה מקבלת כרגע תג מחיר של 1.2 מיליארד דולר. במילים אחרות, חד קרן חדש נולד והוא נוסע במונית. ואכן, הקרן מציינת באשר לגט כי ההשקעה של פולקסווגן בה, שנסגרה במהלך הרבעון השני של השנה, בוצעה לפי שווי של מעל מיליארד דולר. עוד חושפת Vostok בדוח כי במסגרת ההשקעה של פולקסווגן בחברה, מכרה הקרן חלק קטן מהחזקותיה בשווי של 1.4 מיליון דולר. מה שעוד מצוין בדוח הוא שמרגע כניסתה להשקעה בגט, השווי של החברה גדל כמעט פי 2 (תשואה של 92%). לא רע.
האשראי זול, אז נלווה: גט לוותה 100 מיליון דולר מהבנק הגדול ברוסיה
300 מיליון דולר שקיבלה מפולקסווגן לא הספיקו לגט, ובחסות סביבת הריבית האפסית והאשראי הזול, קיבלה באחרונה החברה הלוואה של 100 מיליון דולר לתקופה של 7 שנים מהבנק הגדול ברוסיה שנמנה עם קבוצת זברבנק. ייתכן שזה אומר שהחברה מתכננת לצמוח גם על ידי רכישות ולא רק אורגנית. ברבעון הראשון של השנה, נזכיר, רכשה גט את Radio Taxi הבריטית ובכך הגדילה את נתח השוק בשוק הארגוני הלונדוני. בכך, חצי מהמוניות השחורות בלונדון עובדות על הפלטפורמה של גט. גט כבר פעילה בלמעלה מ-100 ערים בעולם, ביניהן תל-אביב, מוסקבה וניו יורק. בניו יורק השיקה לאחרונה החברה שירות של נסיעה שיתופית תחת השם הדי מתבקש Gett Together. מחיר הנסיעה השיתופית במנהטן יהיה 3 דולרים. נזכיר כי יש כבר חברה ישראלית אחרת שמפעילה תשתית של תחבורה ציבורית-שיתופית בניו יורק, Via שמה, שבעצמה גייסה השנה 100 מיליון דולר, ובל נשכח את אובר. "Gett Together מהיר וזול יותר משירות Uber Pool של אובר", ציין בהודעת החברה שחר וייסר, מנכ"ל ואחד ממייסדיה. אין ספק, המלחמה על הנוסע רק החלה.
מארק און
מי אני
מארק און (40) משמש כמנכ"ל גט (Gett) ישראל זה כשלוש שנים וחצי. גט היא החברה הישראלית שייעלה את הדרך שבה אנחנו מזמינים מונית, והפכה כפועל יוצא מכך לאחת מחברות הטק הישראליות המצליחות של העשור האחרון. לגט הצטרף און לפני 4 שנים וחצי כסמנכ"ל מכירות עסקי, וכאמור, די מהר הפך למנהל פעילותה בארץ. לפני גט, עבד און בפלאפון ובעברו הרחוק יותר שהה במשך כשלוש שנים בקוסטה ריקה ("זה היה הרבה אחרי הצבא, ורוב הזמן גלשתי. קניתי קרוואן גדול והפכתי לגזלן שמוכר אוכל ושתייה. יותר מאוחר פתחתי עם ידיד ישראלי מסעדה בעיר חאקו").
איפה גדלתי
און נולד וגדל באשדוד ("אני מתחבר לגנום האנושי של העיר הזו. בעיניי, היא כור היתוך של החברה הישראלית"). הוריו הם מראשוני המתיישבים בעיר. בצבא שירת כבן גרעין בנח"ל, ובמסגרת שירות זה עבד כרועה צאן ("מת על זה!"). אחרי הצבא, און נרשם ללימודי תואר ראשון בחשבונאות ומנהל עסקים, אך די מהר נטש את החשבונאות ונשאר עם מנהל עסקים ("לא אהבתי את החשבונאות. היה יבש לי. משעמם").
המשפחה שלי (1)
אביו של און עלה לארץ מאלג'יריה, ואמו, בת למשפחה תוניסאית, נולדה בארץ. אביו הוא בן למשפחת חייטים וכשהגיע לארץ עסק בעיצוב בגדים. אמו הייתה בצעירותה דוגמנית של "גוטקס", ויותר מאוחר הפכה לתופרת. לאון יש אח ואחות שגדולים ממנו, ואחות קטנה. האח הגדול הוא מהנדס חשמל בחברת גלידות מוכרת, האחות הגדולה היא מנהלת במכללה טכנולוגית והאחות הקטנה מורה, "בחסד עליון", מפרגן לה און.
המשפחה שלי (2)
און נשוי לכנרת, וממש באחרונה חגג 11 שנות נישואין. כנרת למדה איתו באותה כיתה בבית הספר, מז' ועד י"ב. "לא תקשרנו בתקופה הזו. היא הייתה הילדה הטובה ואני המופרע שיושב בסוף. אחרי שהתחתנו, היא הראתה לי את היומן שלה שבו כתבה שלא אהבה אותי כי הייתי מציק לה". כנרת עובדת כגננת. לשניים יש בת אחת בת 6, אוריין שמה, ובקרוב ייוולד לה אח.
איפה אני גר
באחרונה עבר און להתגורר במושב "גן הדרום" שסמוך לעיר הולדתו אשדוד ("South Park", הוא מתלוצץ).
שווי הון
און שכיר בגט, ולא ברור אם יש לו מניות או אופציות למניות החברה. כך או אחרת, על כסף הוא אומר: "זה לא מעניין אותי".
מארק און
כתבות
ני"ע
