האיש שהמציא תו איכות ללימודי דיגיטל - ודורש עליו כסף

בשבועות האחרונים הופתעו בחלק מהמכללות העוסקות בלימודי מקצועות הדיגיטל לקבל מכתב מגוף בשם "ארגון מנהלי הדיגיטל בישראל", המבשר כי בדעתו לייסד תו איכות שיוענק למוסדות שייבדקו על ידי הארגון. ההחלטה להעניק תו איכות נולדה, לפי הארגון, "לאור הצורך ההולך וגובר להסדיר את נושא לימודי הדיגיטל האקדמיים והלא אקדמיים בישראל".

המכתב מפרט את התהליך שאמורים לעבור המוסדות שמעוניינים בתו האיכות, הכולל הגשת רשימת התכנים ורשימת המרצים לוועד האקדמי שיעמדו לבחינה, ובהמשך בחינת סטנדרטים נוספים, כמו רמת שירות לסטודנט ומשובים. עלות ההצטרפות היא 5,500 שקל למי שיצטרף עד תאריך מסוים וקופצת ל-7,500 שקל למי שיצטרף לאחר מכן. הסכום אולי לא נשמע גבוה, אבל אם מביאים בחשבון שבארגון מעריכים כי יש 20-30 מוסדות שמכשירים למקצועות הדיגיטל, מדובר ביוזמה מסחרית לא רעה.

ההפתעה של חלק מהמוסדות נובעת לא רק מהצורך הפתאומי לייצר סטנדרטיזציה או מהדרישה הכספית, אלא גם בשל הגוף שמבקש לעשות זאת והאנשים שהוא מתיימר לעשות זאת באמצעותם. אולם מתברר שההפתעה לגבי המהלך אינה מנת חלקם של מוסדות ומרצים בלבד: גם לא כל חברי הארגון - ואפילו לא כל אנשי הוועד המנהל שלו - היו מודעים לכך שהרעיון המתגלגל כשאיפה כבר יצא לדרך עם תג מחיר.

52 משפיעים בדירוג ה-100

השם "ארגון מנהלי הדיגיטל" עלול להטעות. ניתן אולי לחשוב שמדובר באיגוד הדומה במהותו לאיגודים מקצועיים, כמו איגוד השיווק או איגוד חברות הפרסום. אולם בעוד שאיגודים אלה הם עמותות ללא מטרות רווח, ארגון מנהלי הדיגיטל פועל, לפי המייסד כרמל ברן, כעוסק פטור על שמו וזאת לדבריו "על מנת שנוכל להתחיל להתנהל, והמעמד החוקי והישות המשפטית של הארגון נמצאת בבחינה והסתכלות קדימה".

ברן, 31, הוא המקים והרוח החיה מאחורי הארגון, ואינו נמנה עם ותיקי התחום. הוא למד משאבי אנוש באוניברסיטת חיפה. את תחילת הקריירה שלו, עוד בהיותו סטודנט, עשה ביחצנות וקד"מ - גם באמצעים דיגיטליים כמו פייסבוק. לדבריו, ב-2010 הוא הקים סוכנות ניו-מדיה בשם "קליקה חיפה" - "שום דבר מתוחכם, בעיקר שירותים די בסיסיים ללקוחות חיפאיים".

ברן עבר לתל אביב כדי לפתוח אפשרויות לקריירה. מאז, כבר חמש שנים הוא מכהן בתפקידים שונים בדיגיטל ועבר בפרק זמן זה כמה בסוכנות הפרסום ליאו ברנט כמנהל סושיאל בסמסונג, במשרד הדיגיטל אקליפטוס כסופרווייזר, ובמידע כנסים כאחראי דיגיטל. ההכשרה המקצועית שלו, לדבריו, היא ארבעה קורסים במכללות דיגיטלנט, אינווישן ולהב.

כאמור, ברן יודע דבר או שניים על יחצנות, וזה איפשר לו תוך תקופה קצרה לעשות צעדים מעוררי שיחה. ארגון מנהלי הדיגיטל יצא לדרך לפני פחות משנה, כמענה לצורך אמיתי בקרב אנשים מתחומים שונים בדיגיטל המחפשים קהילה לחלוק בה עניין משותף. דוגמאות טובות לכך הן הקהילות מנהלי שיווק מצייצים (שמונה יותר מ-4,000 חברים בפייסבוק) ומקצועני פרסום בפייסבוק (8,000 חברים). כל אחת מהן בוחרת אם להישאר באזור הדיגיטלי או לצאת ממנו, ואם כן - באיזו עוצמה. מנהלי שיווק מצייצים, למשל, מרבים לייצר מפגשים ויוזמות מחוץ לדפי הפייסבוק של הקהילה, אבל אינם מתיימרים להיות גורם המחלק תווי איכות.

תפקיד מנהל דיגיטל הולך ותופש מקום בארגונים רבים. אבל בשונה מ-CDO (Chief Digital Officer), שהוא בדרך כלל חבר הנהלה או לפחות דמות בכירה, מנהלי דיגיטל הם במקרים רבים בדרג ביניים. לדברי ברן, ארגון מנהלי הדיגיטל מונה כ-700 חברים הפועלים בשתי קבוצות ווטסאפ ודף פייסבוק. הוא עצמו משקיע את כל זמנו בניהול הארגון, ולזכותו ייאמר שהוא לא חוסך מאמצים כדי לבנות מהלכים שייצרו לו מודעות ותדמית.

לצד ברן פועל מה שמכונה בארגון "ועד מנהל". ועד זה כולל אנשים שפעילים בתחום הדיגיטל, חלקם בעלי ניסיון רב משל ברן. עם חבריו נמנים נורית בלום, Digital Director בקבוצת שטראוס; אבי עמר, סמנכ"ל דיגיטל באיסתא; עדי קידר ירדני, מנהלת תחום שיווק דיגיטלי באלטשולר שחם; לילך בן ארצי לוי, מנהלת תחום שיווק דיגיטלי במכבי; ליאת טולדנו, מנהלת ערוצי הפצה ישירים בבנק אגוד; קרן קציר שטיבל, מנהלת שיווק ודוברות ברשות התקשוב הממשלתית; וסיגל אדמוני רביד, מנהלת שיווק בלאומיטק.

חברי הוועד שפנינו אליהם לא ששו להתראיין, אבל משיחות לא לציטוט נראה כי הם פעילים מאוד בארגון. חלק מדברים על "ניסיון לקדם את המודעות לתחום, להתייחס לאספקטים מקצועיים, לייצר נטוורקינג ולהילחם בשרלטנות בתחום שבו כל אחד יכול לפתוח מכללה וללמד". מהשיחות עולה כי הם נפגשים בתדירות גבוהה ורוצים לעשות הרבה, ומהר. עם זאת, נשמעים קולות שהעשייה המהירה באה לא אחת על חשבון המהות, וגורמת לכך שחלק מבכירי התעשייה מתייחסים לארגון בשלב זה כקוריוז.

כך, לקראת סוף השנה, כשכל אמצעי התקשורת נמלאו דירוגים, הוחלט בארגון לדרג את 100 אנשי הדיגיטל המשפיעים. תוך זמן קצר פורסם פורמט שהזכיר באופן מעט תמוה את הדירוג שעשה באותו זמן אתר מאקו - ולא בכדי. הפורמט של מאקו נעשה באמצעות חברת הטכנולוגיה רבי - מעין סופרמרקט של פרויקטים ופורמטים דיגיטליים. משם נלקח גם הפורמט של ארגון מנהלי הדיגיטל והתוצאה הייתה כה דומה עד שרבים בתעשייה טעו לחשוב שמאקו שיתפה פעולה עם הארגון - מה שרחוק מהמציאות.

בנוסף, ההצהרה אמנם דיברה על 100 משפיעים, אבל הדירוג עצמו כלל רק 52 שמות. כך גם לא נכתב מי עשה אותו ולפי איזו מתודה ואילו פרמטרים. אי לכך, הדירוג התקבל בעירבון מוגבל על ידי רבים בתעשייה.

בשלב הבא הוחלט בארגון לייסד את ה-Digital Awards - פרסי הדיגיטל ל-2016. את הזוכים אמורים לבחור כל חברי הארגון שמעוניינים בכך. לתחרות אין בשלב זה מאגר מועמדים או שופטים מקצועיים. כל חבר ארגון יכול להיכנס, להציע ולהשפיע - גם על עבודות שלו.

החברים לא ידעו

עד כה מהלכי הארגון, גם אם לא היו מקצועיים - לא הפריעו, ולכן חלק מהגורמים המסחריים בתחום נתנו חסות לאירועים. "יהיה שם הקהל שלי", אומר גורם כזה, "אז אמנם אני לא מאוד מעריך, אבל לא אכפת לי לתת אלפי שקלים בודדים כדי להגיע אליהם". אבל הצעד הנוסף שמבקש ברן לעשות, מתן תו איכות לגורמים בענף, כבר מביא בכירים בתעשייה לנוע באי נוחות - ולא רק בגלל הדרישה הכספית.

הכוונה לייסד תו איכות עלתה בפורמט הוועד המנהל, שם רואים ביצירת סטנדרטיזציה לענף מהלך חשוב. אצל רובם זה נתפש כרעיון שנזרק לאוויר, מהלך שנמצא על השולחן בדיונים. אבל מתברר כי ברן יצא לשלב הביצועי בעוד חלק מחברי הוועד כלל לא ידעו שהמכללות נדרשות לשלם כסף, ולעתים גם תוך אזכור שמם של אנשים שטוענים שהם לא בהכרח מקבלים את המהלך או רוצים להיות חלק ממנו.

המכתב שנשלח למכללות בשם הארגון מבהיר כי לקבל תו איכות יידרשו להציג חומרי לימוד ותוכניות לימוד. מי הגורמים שיבחנו את התוכניות? מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי חלק מהאנשים שהוצגו כמי שיחליטו, לא רק שלא הביעו הסכמה להיות בו - הם גם לא רואים את הארגון כמי שיכול או ראוי לתת תו כזה. שלא לייחוס מספרים גורמים בארגון שהשימוש בשמם של חלק מאנשי הוועד האקדמי נעשה שלא בידיעתם ולאחר שהבהירו באופן ברור שאינם מעוניינים להיות חלק מהמהלך.

מחומרים שהגיעו ל"גלובס" עולה כי האנשים שאמורים לפי ברן לבחון זאת הם רועי שילה, CTO מט"ח; טל שמעוני, סמנכ"ל מוצר Compedia וראש מסלול שיווק דיגיטלי בבי"ס חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה; אבי עמר, סמנכ"ל דיגיטל באיסתא; רן אופק, מנהל דיגיטל NICE; נורית בלום, Digital Director בקבוצת שטראוס; עינת גרציאני, מנהלת דיגיטל במרכז האקדמי רופין; קרן קציר שטיבל מרשות התקשוב הממשלתית; אורי פז, מנהל דיגיטל המרכז האקדמי לב; לילך בן ארצי לוי, מנהלת תחום דיגיטל במכבי שירותי בריאות; ואיתי צמיר, יועץ דיגיטל ומרצה בכיר באקדמיה. לפחות שניים מהרשימה טוענים כי לא היו מודעים לכך ששמם מופיע בה.

נראה כי ברן הבין שמוסדות לא ימהרו לחשוף את תוכניות הלימוד שלהם לעיני גופים מתחרים, ולכן הבהיר כי מטעם הוועדה ישתתפו בתהליך סוקרים שאינם מועסקים במוסד מתחרה ושיתחייבו לשמור על סודיות ודיסקרטיות מלאה. למותר לציין שזה לא הרגיע את ראשי המוסדות.

ביום חמישי הבא צפוי להתקיים מפגן הכוח של הארגון - טקס חלוקת פרסי הדיגיטל ותעודות הוקרה לרשימת 100 האנשים המשפיעים. בעידן הרשתות החברתיות קל לאגד אנשים בעלי מטרות משותפות וכוונות טובות, אבל לפעמים הדרך שבה זה נעשה מלאת מהמורות ויומרות שלא תמיד במקומן.

תגובת הארגון

מארגון מנהלי הדיגיטל נמסר: "ארגון מנהלי הדיגיטל בישראל הינו פרי יוזמה של כרמל ברן, שמילא תפקידים שונים בתחום. בחודשים האחרונים הארגון עובד על גיבוש אסטרטגיה תוך כדי למידת הצרכים והאתגרים העומדים בפני העובדים בארגונים השונים. תהליך למידת הצרכים החשובים לעובדים בתעשיית הדיגיטל הינו מורכב וכולל נושאים הקשורים בעבודה מול ספקים בתחום, הכשרות וקורסים מקצועיים והקמת קהילת תחום הדיגיטל.

"מאחר שהתחום מאוד מורכב מקצועית ונדרשת בו הבנה בתחומים שונים ומגוונים מתגבש לו בימים אלה ועד מנהל שיוביל את הארגון קדימה תוך כדי התייחסות למעמד החוקי ושם הארגון, אסטרטגיה, מיקוד ענייני בתחומים החשובים ויידע לתת מענה לשאלות מורכבות בתחום. כולי תקווה שבשנה הקרובה נצבור עוד ניסיון ונצליח לקדם את אנשי תעשיית הדיגיטל קדימה תוך למידה מתמדת".

בשיחה עם ברן הוא אישר ל"גלובס" : "אני זה שהקמתי את הארגון ומנהל אותו בפועל ולצדי ועד מנהל, האחראי להתפתחות, אבל מנהלים אותה בשקיפות. יש מודלים כלכליים שהארגון יכול להרוויח, אבל זה לא השיקול המרכזי כי זה בא מהבטן. מאהבה. מהרצון לעשות ולתת.

"אני והוועד המנהל של הארגון מסונכרנים בכל הנושאים שעל הפרק, ועובדים בשיתוף פעולה מלא ושקוף על מנת להצעיד את הארגון קדימה, ולייצר עשייה חיובית ומובילות בתחום למען תעשיית הדיגיטל בישראל".