יום אחד בלבד לאחר שמטה טראמפ הודיע על מינויו של עורך-הדין היהודי דייוויד פרידמן כשגריר האמריקאי הבא בישראל, נכנס להילוך גבוה בארה"ב קמפיין אינטנסיבי נגד השגריר המיועד ונגד מה שמסתמן כנושא הראשון במעלה באג'נדה הפוליטית שלו: העברת השגרירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים בהקדם.
מינויו של פרידמן - כמו של כל שגריר מיועד - טעון אישור של הסנט. הקמפיין לסיכול המינוי נועד להפיח דעת קהל עוינת נגד פרידמן במאמץ לשכנע סנטורים להצביע נגדו, גם אם הצבעה כזו תהיה כרוכה בסטיה חד-פעמית מהתמיכה הכמעט אינסטינקטיבית של מחוקקים אמריקאים בכל מה שנראה להם כמיזם פרו-ישראלי.
דיפלומטים ישראליים בוושינגטון יעקבו בדריכות אחר הדינמיקה שתתפתח בסנט אם כי לא ברור האם וכיצד הם ינסו לעצב אותה: האם הסנטורים הדמוקרטים יצביעו אוטומטית נגד מינוי של טראמפ, בדיוק כפי שסנטורים רפובליקאים הצביעו אוטומטית נגד כמעט כל מינוי של ברק אובמה, או, באותה מידה של אוטומטיות, הם יצביעו בעד שגריר ששואף לקדם את העברת השגרירות ל"בירתה הנצחית של ישראל", כדבריו, שאיפה שהקונגרס סמך ידו עליה זה מכבר? לאחר הכל, מאז 1995 קיים בספר החוקים של ארה"ב חוק שמחייב את נשיא ארה"ב להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. והרי אין ספק שהקונגרס - ולא הבית הלבן - הוא המעוז הישראלי החזק ביותר בוושינגטון.
ועם זאת, נוסח החוק פותח לכל נשיא פתח מילוט: אם לדעתו מהלך כזה מנוגד לאינטרס הלאומי של ארה"ב, הוא פטור מיישומו. ואכן, כל הנשיאים שכיהנו מאז קבלת החוק - ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה - ניצלו את הפרצה והצהירו, מדי חצי שנה, שהעברת השגרירות אינה עולה בקנה אחד האינטרס האמריקאי. בממשלת ישראל לא התאבלו יותר מדי על הריטואל החצי-שנתי הזה. הממשל - וכנראה גם ראש ממשלת ישראל - מבינים שהעברת השגרירות עלולה להיות חרב פיפיות. גורמים שבקיאים בנושא מודים, שנושא זה אינו עומד בראש סדר היום של מגעי ישראל עם וושינגטון. עובדה מעניינת היא, שאייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית הגדולה בוושינגטון, טרם הגיבה על מינוי פרידמן, וכך גם בנימין נתניהו, אם כי שניהם עשויים לעשות זאת בימים הקרובים.
ייתכן אפילו שהממשל הנכנס מכין איזה פתח מילוט משלו. דובר מטה טראמפ, ג'ייסון מילר, אמר לכתבים ביום ו', שטרם הגיע הזמן לדבר על מועד העברת השגרירות לירושלים. הוא ציין, שהנשיא הנבחר מחויב להעברת השגרירות, כפי שהבטיח במהלך הקמפיין שלו, "אך עדיין מוקדם מדי לדבר על פרטים וזמנים". אפשר לפרש התבטאות זו כשפיכת מים צוננים על מדורת ההתלהבות של התומכים בהעברה.
"הבחירה בפרידמן מפגינה בורות"
כמובן, העברת השגרירות תשקף הכרה אמריקאית בריבונות ישראל על ירושלים ותחזק את טענת ישראל לריבונות הזו, אך קשה להאמין שמדינות נוספות יצטרפו למהלך. בה בעת, מבחינת ישראל, ההכרה האמריקאית עלולה להביא לחידוש האינתיפאדה, לפגוע ביחסי השלום עם מצרים וירדן, לחבל במאמצי רה"מ להעלות מדרגה את היחסים הסמויים למחצה עם סעודיה ומדינות המפרץ, לפגוע במאמציו לבנות קואליציה אזורית נגד איראן ולתת תנופה ולגיטימציה לעוויתות טרור פוטנציאליות של חיזבאללה וחמאס. מבחינת ארה"ב, מהלך כזה עלול לתקוע טריז בינה לבין כל העולם המוסלמי, לסכן את הקואליציה נגד דאעש שאובמה בנה, לשלול ממנה את השימוש בבסיס חיל האוויר אינצ'רליק בטורקיה, ולהגדיל את איומי הטרור נגד מטרות אמריקאיות מבית ומחוץ.
הקמפיין נגד פרידמן בארה"ב מנסה איפוא להסביר לסנטורים שהצבעה נגדו אינה בהכרח הצבעה נגד ישראל, ושהדבקות של השגריר המיועד בהעברת השגרירות (או במפעל ההתנחלויות) אינה משחקת בהכרח לידי ישראל או ארה"ב.
וכך, במאמר מערכת בשבת, תחת הכותרת "בחירה מסוכנת", כותב "ניו-יורק טיימס": "כאשר מינה דונלד טראמפ את דייוויד פרידמן לשמש שגריר בישראל, הוא הביע 'שאיפה לשלום במזה"ת'. לרוע המזל, סביר יותר להניח, שהאיש שבו הוא בחר יחולל עימות בישראל ובשטחים הכבושים, יחריף מתיחויות אזוריות ויפגע בהנהגתה של ארה"ב באזור... הוא מחזיק בדעות קיצוניות שמנוגדות לחלוטין למדיניות האמריקאית ולהשקפותיהם של רוב האמריקאים".
העיתן מציין לא רק את קריאתו של פרידמן להעביר את השגרירות, את התנגדותו לפיתרון של שתי מדינות ואת תמיכתו בהתנחלויות, אלא גם את העובדה שהוא האשים את אובמה באנטישמיות - "אבסורד", לדברי ה"טיימס" - ושהוא הגדיר את תומכי ג'יי סטריט, השדולה הליברלית שרואה עצמה פרו-ישראלית ופרו שלום, כ"קאפו", משתפי הפעולה היהודיים עם הנאצים.
"כמו כל נשיא נבחר, לטראמפ יש זכות למנות את מי שהוא רוצה", כותב העיתון. "אך העובדה שהוא בחר בפרידמן מפגינה בורות מסוכנת או אדישות למוקשים שפזורים ברחבי המזה"ת. על הסנט מוטלת האחריות להגן על טראמפ ועל המולדת מפני צעד פזיז כזה".
שני שגרירים אמריקאיים לשעבר יצאו אף הם בפומבי נגד מינוי פרידמן. "דיני חדלות פרעון ומעורבות בהתנחלויות אינם נחשבים ככישורים מתאימים לתפקיד בימים כתיקונם, אבל אנחנו לא חיים בזמנים נורמליים", אמר בסוף השבוע מרטין אינדיק. בציוץ בטוויטר הוא הוסיף: "טראמפ מינה שגריר גדול למדינת המתנחלים עמוק בשטחים. אבל דייוויד פרידמן צריך להיות שגריר ארה"ב לכל הישראלים. האם הוא יוכל לעמוד במשימה"?
"טראמפ צריך לבחור מקצוען"
דברים ברוח דומה השמיע דניאל קרצר, שכיהן כשגריר בין 2001 ל-2005, בתקופת ממשל בוש. "פרידמן אמר, כי הוא יפנה למיעוט קטן של קיצונים ישראלים ואמריקאים ויתעלם מרוב הישראלים שממשיכים לבקש שלום", אמר קרצר בראיון ל"טיימס". "מינוי פרידמן נמצא בניגוד מוחלט לשאיפתו המוצהרת של טראמפ להשיג את 'העסקה האולטימטיבית' בין הישראליים לפלסטינים".
ובמאמר אופ-אד באותו עיתון כתב קרצר, כי "בחירתו של טראמפ בפרידמן לכהן כשגריר בישראל היא שגיאה חמורה שצריך לתקנה... התבטאויותיו הפומביות מצביעות על כך שהוא אינו מתאים לייצג את ארה"ב במשרה דיפלומטית רוויית לחצים שרק מעטות כמותה קיימות בעולם".
"צריך להצטער על כך שמישהו עם כל כך מעט ניסיון וידע - ולמרבה הצער גם מישהו שאין לו כמעט כל עניין להרחיב את הבנתו - ייצג את ארה"ב בישראל", כותב קרצר. "... ממינויו של פרידמן לשגריר אפשר להסיק שלטראמפ נוח עם דעותיו (על ההתנחלויות, העברת השגרירות וכו'). אם אכן כך, זה מוסכן ביותר ובלתי חכם. אם טראמפ אינו מסכים עם פרידמן, אך מינה אותו לשגריר בגלל נאמנותו או בגלל קשריהם האישיים, זה סימן ברור לכך, שטראמפ אינו יודע - או לא אכפת לו - שמינוי יוכל לפגוע במידה חמורה בארה"ב ובממשלה".
"טראמפ צריך למנות מקצוען מנוסה למשרת השגריר בישראל; פרידמן אינו האדם הזה", קובע קרצר.
בכל זאת, בשלב זה נראה שבסנט יש רוב דו-מפלגתי להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים וממילא גם בפרידמן. מנהיג סיעת המיעוט הדמוקרטי בסנט, צ'אק שומר (יהודי), שהיה אחד מיוזמי הצעת החוק להעביר את השגרירות מירושלים לת"א ב-1995, הודיע שיתמוך בהעברה ובמשתמע גם בפרידמן גם הפעם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.