קרוב ל-20 שנה אני פוקד את ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" כפרשן וכאורח, ואינני זוכר ועידה בה כולם היו כל-כך אופטימיים, שלא לומר זחוחים. הפרופסורים המלומדים מרחבי העולם שהתחרו ביניהם מי יהיה יותר אופטימי לגבי שוקי ההון בשנה הבאה, הפוליטיקאים ובראשם שר האוצר כחלון שלולא היה מדבר עברית היה אפשר להתבלבל ולחשוב שאנחנו בסינגפור או מלזיה, ואפילו נגידת בנק ישראל פלוג נסחפה קצת בלהט האווירה וטענה שהמצב הכלכלי כאן טוב ולכן היא תתמקד בעתיד הרחוק.
היי, אנחנו חיים באותה מדינה? לא דורגנו לאחרונה בתחתית טבלת האי-שוויון? מצב העוני ושרותי הרווחה לא מחפיר? לא ירדנו דרמטית בהישגי החינוך של ילדינו? לא עלינו יפה במדד השחיתות? כבר אין חולים במסדרונות בתי החולים? לא עומדים כאן שעות בפקקים ולא רק בגשם? היצוא לא בירידה מדאיגה? אין ירידה מדאיגה בפתיחת מפעלים לעומת כל שנה בעשור האחרון? אין עלייה מדאיגה בהעברת קווי ייצור לחו"ל?
אז למה להתעמת מול עובדות קשות כשאפשר להתחבא מאחורי כמה מספרים יפים, ולמה להשוות אותנו לנמרים באסיה כשאפשר להשוות לאירופה המדממת.
אז נכון, לא הכול שחור כאן, ממש לא, אולם בהתנהלות נורמלית מדינת ישראל הייתה יכולה להתייצב בגאווה לצד מדינות הנמר האסייתי. אם ראש הממשלה לא היה צריך לקום כל בוקר ולדאוג לקרבות עם דרוקר ולשימור הקואליציה על ידי העברות כספים מטורפות שאינו משרתות את המדינה ולא תורמות כלום לרוב העם, היה כסף לדברים חשובים באמת.
אם שר החינוך לא היה צריך להתעסק כל הזמן בחינוך חברי מפלגתו והיה דואג שבבתי ספר יקפידו על לימודי הליבה ולא על לימודי הכיפה (המחנכת בבית הספר החילוני בתל אביב בו לומדים ילדי בכיתה ג' אמרה להם להגיד אלוקים ולא אלוהים חלילה ומלמדת אותם על גלגול נשמות!), ילדינו היו מגיעים להישגים טובים יותר.
אם שר התחבורה, שאמנם עושה הרבה יותר מקודמיו, היה עוצר לרגע ומנסה לפוצץ את בועת כלי הרכב שנוצרה כאן וגרמה לפקק אינסופי בהיעדר תשתיות מתאימות, היה יותר טוב. אבל היי - בועת כלי הרכב תורמת לנתוני הצמיחה אז מי הוא שיעצור את הבלוף.
אם שר הבריאות היה נלחם על תוספת מיטות ובניית בתי חולים כמו שהוא נלחם על תקציבים לישיבות ואברכים, המצב בבתי החולים לא היה כל-כך מזעזע.
ושר האוצר? הוא ממשיך להתבשם מנתוני הצמיחה. אז מה אם הצמיחה רובה ככולה מורכבת מבועות הנדל"ן והרכב. אז מה אם הכלכלן הראשי שלו אומר שזו לא צמיחה ברת קיימא וזה לא טוב. אז מה אם השקל הוא המטבע הכי חזק בעולם לאחר מניפולציה מטורפת בשערו. אז מה אם כתוצאה מכך היצוא בירידה חדה, תעשיינים מעתיקים קווי ייצור לחו"ל ובארץ כמעט ולא נפתחים מפעלים חדשים?
זוכרים איך רק לפני כנה שנים הציעה הממשלה ליצואנים להגדיל את היצוא לאירופה על חשבון ארה"ב כי האירו היה חזק? אז למי ששמע לעצה הגאונית - זה הזמן לעשות שוב הסבה מאירופה לארה"ב. פשוט תלחץ על הכפתור. ארץ נהדרת.
ובעולם? דראגי דאג להמשך חלוקת הסמים הפיננסיים עד הודעה חדשה, ואפילו ג'נט ילן שהפתיעה בהודעה ניצית לגבי העלאות הריבית בשנה הבאה לא הצליחה לקלקל את החגיגה וכולם מקוים שהאוויר יצא אט אט בצורה מבוקרת מהבועה שנוצרה וזו לא תתפוצץ לעולם. אשרי המאמין. אני רק רוצה להזכיר לכם שבאותו תאריך בשנה שעברה דיברו על ארבע העלאות ריבית ב-2016. אז טענתי שאם יהיו שתיים נגיד תודה. אני לא טוען חלילה שבשנה הבאה תהיה גרועה לשוקי ההון, זה לא סביר, אולם עם כל מה שקורה סביבנו, להיות בכזאת אופוריה זה קצת מוגזם. הלוואי שנתבדה, אולם במקום לגלוש על גלי האופוריה אני ממליץ בחום להיות עם היד על הדופק ועל הכסף שלכם.
■ יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il
*** אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.