אושרה תוכנית לנתיב שלישי בכביש החוף - בסתירה למקור

שר האוצר משה כחלון, המשמש יו"ר קבינט הדיור ששולט גם במינהל התכנון, הוא האחראי הישיר על עתיד התנועה בין תל-אביב-יפו לחיפה בכביש מספר 2, כביש החוף. כחלון מתגורר בחיפה ונוסע תדיר בכביש החוף. כמו כל נהג בישראל, ואולי יותר, הוא מכיר באופן אישי את הלחץ והפקקים הבלתי-נסבלים בין מחלף חבצלת השרון למחלף זכרון יעקב בואך חיפה, בעיקר בקטע הכביש שבין אביחיל לגבעת אולגה, מקום הולדתו.

לפני שבועות אחדים התכנס קבינט הדיור לדון בתוכנית תשתית לאומית הקרויה "תת"ל 31", שאושרה בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). משמעות התוכנית: הרחבת כביש מס' 2 בקטע שבין חבצלת השרון לזכרון יעקב, 9 ק"מ אורכו, בנתיב נוסף בכל צד של הכביש - כך שהכביש יהיה בן 3 נתיבים בכל כיוון. קבינט הדיור אישר את התוכנית. נזכיר כי בקבינט זה חברים, לצד היו"ר כחלון, השרים יואב גלנט, ישראל כץ, יובל שטייניץ, אביגדור ליברמן, זאב אלקין, אריה דרעי ואיילת שקד.

הרחבת כביש 2 כרוכה בפירוק קטעים מהכביש, כדי להתגבר על פיתולים והפרשי גובה; הזזת קטעים מזרחה על חשבון הגן הלאומי נחל אלכסנדר; פגיעה בפארק השרון; קירבה ליישובים בעמק חפר שתחייב הקמה של הגנה אקוסטית; הליכים של הפקעות ותביעות בהיקף נרחב בגין ירידת ערך; עבודה מסיבית במשך שנים תוך כדי תנועת רכב לצד העובדים - מצב שהשלכותיו על מהירות הנסיעה וחיי אדם ברורות.

זו החלטה מוזרה, הטעונה הסבר רציני לציבור, מסיבה פשוטה: תוכנית הרחבת כביש 2 שאישרו כחלון והשרים, עומדת בניגוד מוחלט לתוכנית המתאר הארצית לדרכים (תמ"א 3), שהיא תוכנית של מקצוענים. לפי תמ"א 3, יש להחליף את כביש מס' 2 בקטע זה, בכביש חדש בן 4 נתיבים לכל כיוון, שייסלל במסדרון התשתיות שבו עוברת מסילת הרכבת ת"א-חיפה. מסדרון התשתיות כולל צנרת דלק, חשמל והכנה לצינור גז - ויכלול מסילת רכבת נוספת. מסדרון זה מצוי במרחק של 500 מטר עד 2 ק"מ ממזרח לכביש 2 הקיים. סלילת כביש במסדרון התשתיות תהיה סמויה מעין הציבור ומנותקת מהתנועה השוטפת, בלי סיכון חיי אדם.

מי היו השרים שהשתתפו בדיון בקבינט הדיור? איזה חומר הוצג בפניהם? האם הוצג בפניהם נוהל פר"ת (פרויקטים תחבורתיים)? האם נחשפו להשוואה כלשהי בין תת"ל 31 לבין חלופות, ובהן החלופה הקיימת בתוכנית המתאר הארצית? מה עלות המיזם מול עלויות של חלופות? מה נמסר לקבינט הדיור על דברים שאמרו אנשי המקצוע ב-ות"ל על תוכנית הרחבת הכביש? איך הצביע כל אחד מהשרים שהשתתפו בדיון? והשאלה החשובה מכל: איך נומקה ההחלטה לאשר תוכנית הסותרת בעליל את התוכנית המקצועית שנקבעה בתמ"א?

משרד ראש הממשלה, המרכז את פעילות הקבינטים השונים, מסרב למסור פרט כלשהו - כאילו מדובר במידע מסווג ורגיש - והגיב: "התוכנית והחומר הנלווה לה נמצאים באתר המעטפה של מזכירות הממשלה".

"גלובס" ביקש את תגובתו של השר כחלון לשאלות, והסירוב המנומס מתומצת בתגובה: "פרסום פרוטוקולים מישיבות ממשלה וועדות שרים נמצאים תחת סמכותה של מזכירות הממשלה".

"הלכנו רחוק קדימה"

בתחקיר "גלובס" באפריל 2013 חשפנו כי בדיון בוועדה לתשתיות לאומיות בתחילת אותה שנה, שבו הושוותה חלופת ההרחבה מול ביצוע התוכנית לפי תמ"א 3, אמר המתכנן מטעם נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), המהנדס אברי קדמי: "אכן רואים שחלופת ההרחבה היא החלופה הנחותה מבחינה תחבורתית... לא מסתירים את הדבר הזה".

ראשת מינהל התכנון לשעבר, בינת שורץ, אמרה בדיון ב-ות"ל על הרחבת כביש החוף: "הקיבולת מספיקה עד 2030 פלוס עוד קצת.. הלכנו רחוק קדימה בניסיון לייצר איכויות לחלופה שהיא יותר בעייתית. אין ויכוח שהיא יותר בעייתית. החלופה של כביש 2 היא יותר בעייתית. היא יותר מאתגרת. בכל זאת, זו חלופה שתואמת מדיניות, וגם באומדנים התקציביים אנחנו לא מייצרים כאן עלות יותר גדולה בצורה משמעותית".

יאיר פינס, שהיה הרפרנט ב-ות"ל מטעם אגף התקציבים באוצר, התפלא על כך שהוא מקבל המלצה על תוכנית גרועה יותר ויקרה יותר מהחלופה במסדרון התשתיות, וביקש הסברים: "אני רואה חלופה לאורך המסילה, ואני רואה אותה הרבה יותר הגיונית. יותר מזה, דיברתי עם גורם במשרד התחבורה שאמר לי, שלמעלה מכל ספק, אם יכניסו את שתי החלופות לנוהל פר"ת, אין שום ספק שהחלופה לאורך המסילה תהיה עדיפה. למה לא לקבל החלטה אחרי שרואים את תוצאות נוהל פר"ת בנוגע לשתי החלופות?"

פינס המשיך: "בסוף זה עלות של מיליארדים. אני רוצה לדעת מה התועלת למשק הגדולה ביותר. למה זה צריך להיות לוט בערפל? מדובר פה בסדר גודל של 2 מיליארד שקל. יכול להיות שהחלופה המסילתית היא החלופה העדיפה מבחינה כלכלית. איך אפשר לקבל החלטה לפני שראינו איזו חלופה יותר יעילה? שימו הכול על השולחן לפני שמקבלים החלטה".

תושבים בעמק חפר המתנגדים להרחבה ביקשו להפגש עם כחלון לפני ההצבעה בקבינט, אך הוא לא נענה לבקשתם. הם קיבלו חוות דעת של אינג' גיורא שילוני, מומחה תחבורה, המכנה את מיזם ההרחבה "קטסטרופה". לדבריו, העלות המוערכת של ביצוע ההרחבה, 1.5 מיליארד שקל, תוכפל לפחות, בגלל האי-ודאות הגדולה במיזם והוצאות בלתי-צפויות מראש (ב.צ.מ) של מאות מיליוני שקלים, סעיף שכמעט אינו קיים בחלופת מסדרון התשתיות. זמן הביצוע לא יהיה שלוש שנים כמוצהר, אלא לפחות חמש שנים, תוך סכנה גדולה לשיבושי תנועה קשים ותאונות דרכים בזמן הביצוע. זאת, בניגוד לסלילת כביש חדש לאורך מסילת הרכבת, באופן שאין בהקמתו שום הפרעה לתנועה.

השר כחלון אומר את הדברים הנכונים על חובת השקיפות, אלא שנראה כי הוא מסרב לנהוג בשקיפות בעניין הרחבת כביש החוף. ייתכן שמדובר בתוכנית שעלולה להתגלות כבכייה לדורות.

 כביש החוף

 חלופות כביש החוף