תנאי השוק הקורצים, שבבסיסם הריבית הנמוכה, וזאת על רקע הציפייה הגוברת לעלייתה, לאחר שבימים האחרונים עדכן הבנק הפדרלי האמריקאי את שיעור הריבית בארה"ב כלפי מעלה אחרי שנים ארוכות, היוו קרקע פורייה במהלך השנה החולפת לגיוסי חוב של החברות הבורסאיות. אלו מסכמות שנת שיא שאותה לא חווה השוק המקומי שנים ארוכות, וגם השנה היו אלה הסקטור הפיננסי והנדל"ן שהובילו את הפעילות. אלה הנתונים הבולטים לסיכום פעילות שוק האג"ח הקונצרני לשנת 2016, לפי חברת מידרוג, בניהולו של ערן היימר.
70 מיליארד שקל - זהו היקף גיוסי האג"ח הקונצרניות השנתי בשוק ההון המקומי (לרבות הנפקות אג"ח פרטיות והנפקות אג"ח לא סחירות), לפי נתונים שריכז האנליסט יונתן אוחנה. סכום זה מהווה זינוק של כ-30% ביחס להיקף החוב שגויס בכל אחת מהשנתיים הקודמות (2014-2015), ושיא של תשע שנים בפעילות. הוא רחוק כ-10% בלבד משיא כל הזמנים, שנרשם ב-2007, אז גויסו בשוק האג"ח הקונצרני כ-77 מיליארד שקל.
במידרוג מייחסים את הצמיחה הניכרת בפעילות לשילוב של כמה גורמים, ובהם, "המשך סביבת הריבית הנמוכה ורמת הביקושים הגבוהה מצד המשקיעים המוסדיים, נוכח היעדר אפיקי השקעה חלופיים, רצון מצד החברות להנפיק אג"ח במטרה לנצל את סביבת הריבית הנמוכה על-מנת להאריך מח"מ ולחסוך בעלויות המימון, והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב, לצד האי-ודאות לגבי תוצאות הבחירות שם - אשר הובילו חברות להקדים גיוסים או מיחזורי חוב".
נוסף על כך, מציינים במידרוג, עוד עניין שתמך בפעילות ב-2016 היה "התמקדות המערכת הבנקאית, בדגש על הבנקים הגדולים, בעמידה ביעדי ההון הרגולטוריים, לצד התקרבות חלק מהבנקים למגבלת החשיפה הענפית לענף הנדל"ן, כפי שנקבעה על-ידי בנק ישראל, אשר הובילו לצמצום היצע האשראי הבנקאי למגזר העסקי ולחברות הנדל"ן בפרט, שמצדן הגדילו את פעילותן בשוק החוב הקונצרני. הגידול בהיקף ההנפקות נובע מעלייה בהיקף ההנפקות של מגזר הנדל"ן והסקטור העסקי, בניגוד לשנת 2015, אז עיקר הצמיחה בשוק איגרות החוב הקונצרניות נבעה מהנפקות של הסקטור הפיננסי".
בחברת הדירוג מציינים גם, כי "הפעילות הערה בשוק החוב הקונצרני משתקפת בגידול בחלקן של האג"ח הסחירות בתיק האשראי של הסקטור הלא-פיננסי (ללא בנקים)", ומציינים על בסיס נתוני בנק ישראל כי חלק הבנקים בסך האשראי העסקי במשק נשחק וירד בקרוב ל-5% בחמש השנים האחרונות. בסוף חודש ספטמבר האחרון הוא עמד על קצת יותר מ-47%, לעומת קרוב ל-52% בסוף שנת 2011.
29 מיליארד שקל - היה חלקם של עשרת המנפיקים הגדולים מסך הנפקות החוב הקונצרניות שבוצעו במהלך השנה החולפת, סכום המהווה 42% מסך הפעילות, ומשקף ירידה בריכוזיות המנפיקים ביחס ל-2015, אז עשרת המגייסות הגדולות הנפיקו אג"ח בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, שהיווה 51% מסך גיוסי החוב הקונצרניים.
במידרוג מסבירים, כי "הירידה בריכוזיות המנפיקים נובעת מירידה בחלקם של המגזר הפיננסי וענף הנדל"ן בסך ההנפקות, ועלייה בחלקו של הסקטור העסקי (ללא חברות הנדל"ן), המאופיין, לפי רוב, בהנפקות קטנות יותר".
בחברת הדירוג מסבירים, כי "הירידה בריכוזיות המנפיקים הולמת גם את הגידול במספר המנפיקים בשוק החוב. כך, בשנת 2016 הנפיקו בשוק החוב הקונצרני 142 מנפיקים, בהשוואה ל-108 מנפיקים בשנת 2015 ו-110 מנפיקים בשנת 2014".
במידרוג סבורים כי "הירידה בריכוזיות המנפיקים, והעלייה במספר המנפיקים, מצביעות על היצע האשראי הגבוה בשוק החוב הקונצרני, אשר הוביל לנגישות טובה יותר לשוק החוב גם עבור מנפיקים קטנים, המאופיינים בדירוגים נמוכים יותר".
"עם זאת", מוסיפים שם, "יש לציין כי שוק החוב עודנו סלקטיבי במידה רבה, ונגיש במידה רבה יותר עבור מנפיקים איכותיים בדירוגים גבוהים (כפי שבא לידי ביטוי בביקושים הגבוהים להנפקות איגרות החוב של הבנקים ושל חברות בדירוגים גבוהים מהמגזר הלא-פיננסי)".
6.6 מיליארד שקל - זהו הגיוס הגדול ביותר שנעשה בשוק ההון המקומי ב-2016, על-ידי בנק מזרחי-טפחות, והוא משקף את הדומיננטיות של הבנקים בכל הנוגע להנפקות ענק. לצד מזרחי-טפחות, גם לאומי והפועלים ביצעו הנפקות חוב ענקיות, בהיקף של 4.4 מיליארד שקל ו-3 מיליארד שקל, בהתאמה.
גיוסי הענק של הבנקים המשיכו את המגמה שאפיינה את המגזר ב-2015, אז ביצע מזרחי-טפחות גיוס חוב של יותר מ-7, הפועלים הנפיק אג"ח בהיקף של 5.4 מיליארד שקל ולאומי גייס קרוב ל-3 מיליארד שקל.
למרות הסכומים המרשימים, סך היקף גיוסי חברות הפיננסים משקף ירידה של כ-4% ביחס ל-2015, אז הן הנפיקו אג"ח בסכום שיא של 21 מיליארד שקל. במידרוג מציינים בעניין זה כי "למעשה, בנק הפועלים הודיע בחודש נובמבר על כוונה לגייס איגרות חוב וכתבי התחייבות בעלי מנגנון לספיגת הפסדים בסכום של כ-3.2 מיליארד שקל, שלא יצאה לבסוף לפועל, כך ששיא הגיוסים של המגזר הפיננסי היה צפוי להישבר זו השנה השנייה ברציפות".
עוד עולה מנתוני מידרוג, כי סך גיוסי החוב של הסקטור הפיננסי בשנה החולפת מסך ההנפקות בשוק ירד משמעותית ביחס ל-2015, והיווה 29% מהן, לעומת 40% ב-2015. במידרוג מדגישים כי "הירידה בחלקו של המגזר הפיננסי אינה נובעת מירידה בהיקף ההנפקות של המגזר הפיננסי (שכאמור, דווקא ממשיכה לשבור שיאים), אלא מעלייה בהיקף הגיוסים של הסקטור הלא-פיננסי והחברות הממשלתיות".
במידרוג מייחסים את רמת הפעילות הגבוהה בענף הפיננסים לכך ש"הבנקים (וגופים פיננסיים נוספים) מנצלים את סביבת הריבית הנמוכה על מנת להאריך מקורות בשוק ההון", ומזכירים כי "במהלך 2016, הבנקים (לאומי, מזרחי-טפחות, ירושלים, הבינלאומי ואגוד) ביצעו לראשונה הנפקה של איגרות חוב בעלות מנגנון חוזי לספיגת הפסדים המוכרות כהון רובד 2 ("קוקו") בסכום של כ-2.3 מיליארד שקל".
23 מיליארד שקל - זהו היקף החוב שגייסו חברות הנדל"ן בשנה החולפת - סכום המשקף צמיחה של 20% ביחס להיקפי פעילות ענף הנדל"ן ב-2015 (כ-19 מיליארד שקל), וזינוק של 55% לעומת נתוני 2014 (כ-15 מיליארד שקל).
מבין חברות הנדל"ן בלט גיוס של 2.2 מיליארד שקל שביצעה עזריאלי, ולצדה שני גיוסים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל כל אחד, שביצעו המתחרה מליסרון ואיירפורט סיטי.
במידרוג מציינים לגבי מגמת העלייה המתמשכת בהנפקות ענף הנדל"ן, כי היא "מצביעה להערכתנו על היקף פעילות גבוה של חברות הנדל"ן המקומיות ועלייה בהיקף הביקושים נוכח סביבת הריביות הנמוכה, וכן נוכח ירידה בהיצע האשראי הבנקאי בשל מאמצי הבנקים לעמוד ביעדי ההון הרגולטוריים ובמגבלת החשיפה הענפית".
עוד מדגישים שם, כי הצמיחה בהיקף הגיוסים בענף הנדל"ן בולטת במיוחד נוכח העובדה כי במחצית השנייה של שנת 2016 "התאדו" כמעט לגמרי גיוסי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות, שנפגעו מקריסתה של חברת אורבנקורפ זמן קצר אחרי שהצטרפה לזירת המסחר המקומית, "מה שמצביע על גידול גבוה עוד יותר בהיקף הנפקת החוב של חברות הנדל"ן המקומיות". בפילוח פעילות החברות הזרות עולה כי ב-2016 חלקן בשוק החוב המקומי הגיע ל-3.5 מיליארד שקל - סכום המשקף צניחה של 30% ביחס להיקפי הגיוסים שביצעו ב-2015, ושעמד על 5 מיליארד שקל.
13.9% - זה היה חלקן של ההנפקות בדירוגים נמוכים (Baa1 ומטה) וללא דירוג כלל בסיכום שנתי, לעומת 9.2% ב-2015. ובמספרים, היקף הנפקות אלה הסתכם השנה ביותר מ-9 מיליארד שקל, לעומת כ-5 מיליארד שקל אשתקד - זינוק של קרוב ל-90%. במידרוג מציינים כי אכן "איכות האשראי של החוב המונפק בשנת 2016 נשחקה בהשוואה לשנת 2015", ומייחסים מגמה זו בין היתר "לגידול בחלקו של הסקטור העסקי בסך ההנפקות".
ניתוח פרופיל הבטוחות של אותן הנפקות מצביע על מגמה מעורבת, שלפי מידרוג, במסגרתה נרשמה עלייה בהיקף החוב המובטח בשעבוד מטריאלי, לצד ירידה בהיקף החוב המובטח בשעבוד שלילי ועלייה בהיקף החוב הלא מובטח".
בעניין זה מוסיפים במידרוג, כי בשל ההיקף הנמוך יחסית של הנפקות בדירוגים נמוכים או ללא דירוג, הרי שהנפקות מסוימות יכולות לשנות את התמונה בצורה ניכרת". 57% מסכום החוב שגויס במהלך השנה, המהווה כ-38 מיליארד שקל, דורג בקבוצת הדירוגים הגבוהים של Aa3 ומעלה, כ-19% מתוכו (קרוב ל-13 מיליארד שקל) דורג בדירוג הגבוה ביותר Aaa, ובמידרוג מסבירים, כי "איכות האשראי של החוב הקונצרני מוטה לחיוב, בשל חלקם המשמעותי של הבנקים בהנפקות, וכן בשל חלקן המשמעותי של חברות נדל"ן בדירוגים גבוהים".
ובינתיים נמשך הדשדוש באקוויטי: רק שלוש חברות הצטרפו לשוק
במקביל לפריחת גיוסי החוב, נמשך הדשדוש בשוק הראשוני של הנפקות האקוויטי - ובסיכום שנתי רק שלוש חברות חדשות הצטרפו לזירת המסחר המקומי באמצעות הנפקות ראשוניות (IPO) - מגוריט, וונטייז ואוברסיז קומרס (שהצטרפה לבורסה באמצעות הצעת מכר), שגייסו יחד כ-260 מיליון שקל - עיקר הסכום (כ-70% ממנו) גייסה אוברסיז בימים האחרונים.
לשם השוואה, מנתוני לידר הנפקות עולה כי ב-2015 גויסו כ-150 מיליון שקל באמצעות שתי הנפקות ראשוניות (ויתניה וקבוצת אורון) וב-2014 גויסו קרוב ל-1.4 מיליארד שקל באמצעות חמש הנפקות ראשוניות, כולן של חברות מתחומי הנדל"ן והבנייה.
לצד הדשדוש בגזרת ה-IPO והיעלמות כמעט לחלוטין של חברות חדשות שמצטרפות בדרך זו למסחר, בלידר מציינים כי בסך הכול השוק המנייתי פעיל, עם גיוסים בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, והפצות והקצאות בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל.
המון פוטנציאל למרות המכות שהיו
רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות אומר, כי "אין ספק שהשוק הראשוני המנייתי עדיין חלש, אבל יחד עם זאת אפשר היה לראות שכאשר מגיעה לשוק חברה איכותית, אז יש מי שיודע להעריך אותה, וראינו דוגמה כזו בשבועות האחרונים עם חברת אוברסיז של קרן פימי, שהעבירה לידי הציבור קצת פחות ממחצית החברה".
עוד הוסיף כהן אורגד, כי לעומת שוק הגיוסים הראשוני, "גיוסי ההון במניות הוכיחו עוצמה בסיכום שנתי, והבורסה הוכיחה בשנה האחרונה שלמרות כל הביקורת שהיא ספגה על כך שהיא מתייבשת, היא עדיין מקום רלוונטי להעברת שליטה או למכירת נתחים גדולים מחברות לציבור. כך במכירת מניות הבנק הבינלאומי שהחזיק בנק דיסקונט, בהצעת המכר של חברת אוברסיז של קרן פימי, במכירת מניות שביצעו בעלי השליטה בשפיר ועוד".
לדבריו, "העובדה כי לא הגיעו הרבה חברות חדשות לבורסה היא קודם כל בגלל ההיצע, לא הביקוש. בעלי חברות נמנעים מלהיכנס לשוק, והסיבה לכך היא ההתייחסות לבעלי שליטה בחברות. ככל שההתייחסות הזו, גם מצד הרגולטור, גם מצד התקשורת וגם מצד המשקיעים, תהיה פחות שלילית, יהיה יותר קל לבעלי חברות להצטרף לשוק. רשות ני"ע נקטה כמה מהלכים לעודד חברות להגיע לשוק ההון, ואני מקווה שבסופו של דברים מהלכים אלה, יחד עם העובדה שיש המון פוטנציאל בשוק ההון המקומי, יוציאו אותנו מנקודת התחתית שבה נמצא שוק האקוויטי הראשוני אחרי כמה מכות שקיבל בשנים האחרונות".
כתבות
ני"ע
