"בתחילת שנות ה-2000 היו שתי מגמות: האחת - הטייקון הוא המלך. אנשי עסקים בכירים הרגישו שהם יכולים לעשות כרצונם. השנייה, בעיקר בתחילת העשור הנוכחי - רגולציה-רגולציה-רגולציה. מרוץ החימוש בין הרגולטורים הוביל לאי-ודאות רגולטורית שמאיימת על מי שרוצה לגייס הון בבורסה ובשוק ההון, או אחר שרוצה להשקיע בה ולא יודע מה יהיה המצב הרגולטורי מחר.
"היום אנחנו בעידן אחר. רשות ניירות ערך בשנת 2016 השלימה מהלכים אשר מכוונים לשים את הבורסה ושוק ההון במקום אחר; ועם המצוינות הטכנולוגית של רשות ניירות ערך, עם אנשי המקצוע הטובים ביותר ועם יושר מקצועי וניקיון-כפיים, יודעים כולם בשוק ההון שיש מבוגר אחראי שעושה סדר בשכונה. יודע זאת הטייקון החזק ביותר, יודעים זאת מנהלי השקעות, ויודעים אלה שרימו ונתפסו. מי שנתפס ישלם מחיר - אין לא הנחת סלב ולא הנחת טייקון למי שעובר על חוקי ניירות ערך".
כך פתח הבוקר (ב') יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, את דבריו בכנס התאגידים השמיני של רשות ניירות ערך.
האוזר התייחס לראשונה גם לגזר דינו של איש העסקים נוחי דנקנר, שנשלח לשנתיים מאסר בפועל לאחר שהורשע בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, שהייתה בשליטתו: "לא שמעתם אותי מגיב על גזר דינו של דנקנר, כי כאדם לאדם אני לא שותף למצעד השמחה לאיד. יחד עם זאת, פרשה מהסוג הזה מגדילה את יכולת ההרתעה ומאפשרת לנו גמישות ברגולציה עם מי שמתנהלים באופן הוגן ושקוף".
"תיק נוחי דנקנר" החל בנורה אדומה שנדלקה במכונת הניטור של רשות ניירות ערך, בלי שהיה ידוע כי מי שעתיד להיות גיבורה של הפרשה הוא לא אחר מאשר יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר. המידע ממחשבי הרשות סיפק פירורים שחוקרי הרשות היו צריכים ללקט אותם כדי להבין מה עומד מאחורי הפעילות החריגה שנחשפה במחשב.
שביל הפירורים שחקרו ברשות ניירות ערך הוביל מחברת ISP של איתי שטרום היישר אל האיש החזק במשק באותם ימים - דנקנר. עם השם "הענק" הזה הגיעו החוקרים אל הבוס. האוזר, שהיה צריך להחליט אם לפתוח בחקירה נגד דנקנר, הרים את השאלטר של החקירה.
"כמי שקיבל את ההחלטות הקשות, החל מההחלטה לפתוח בחקירה, וכמי שהוביל את פעילות האכיפה הבלתי מתפשרת, אני חושב שבית המשפט שלח מסר חשוב, בישראל 2016 - אם אתה מרמה באזור שאנחנו אחראים עליו, אתה תשלם מחיר", אמר הבוקר האוזר על תוצאות ההחלטה שקיבל.
הודנה של הרגולציה
האוזר התייחס בכנס גם לכך שבמקביל להרתעה ולאכיפה, פעלה הרשות למתן את הרגולציה בשוק ההון. "עצרנו את מרוץ החימוש של הרגולטורים. אנחנו בעד ודאות רגולטורית ופועלים להגשימה", אמר ויצא בקריאה לרגולטורים נוספים: "בהזדמנות הזו ובעת הזו, אני קורא גם לרגולטורים האחרים, בואו תצטרפו יחד איתי להודנה של רגולציה - מספר שנים של תענית רגולציה, וניתן לשוק לנשום, לעבוד ולהתפתח. רק בשנתיים האחרונות הובלתי יותר מ-100 הקלות רגולטוריות בעידודם של שר האוצר ומשרד האוצר - ואנחנו ברשות מתכוונים להמשיך לעשות כך".
האוזר התייחס גם לשיקום מצבה של הבורסה הישראלית ואמר: "נשלים בשבועות הקרובים את חוק השינוי המבני בבורסה, יחד עם ההנהגה החדשה של הבורסה, שאני מאוד מברך עליה. אנחנו בוחנים גם באור חיובי הקמת בורסה משנית לעסקים קטנים ובינוניים בתוך בורסת תל-אביב. בורסה טובה ומשגשגת היא אחד הפתרונות למשבר בשוק ההנפקות ולמשבר הנדל"ן.
"לכן, אני רואה חשיבות לצורך להנגיש את שוק ההון יותר ויותר לציבור הרחב, הן על-ידי יצירת אפיקי השקעה חדשים, הן על-ידי הקלות לגופים המפוקחים, הן על-ידי הסברה והן על-ידי המלצה להקל במיסוי, בדרך שמבטלת את היתרון המיסויי בהשקעות נדל"ן על פני שוק ההון. לשם אני מכוון, ועל זה אני עובד".
בהמשך דבריו סקר האוזר את פעילות רשות ניירות ערך בשנת 2016. בין היתר הוא דיבר על החוק לקידום ההשקעות בחברות מו"פ שעבר בכנסת ואמר: "בחוק הזה אנחנו מבקשים להילחם על חברות ההיי-טק הישראליות ולהשאיר אותן בארץ במקום שיימכרו לידיים זרות. חברות המו"פ יכולות לדווח באנגלית, יכולות לדווח על-פי כללי החשבונאות האמריקאיים, והן נהנות מהקלות מס ומהקלות נוספות, הכול כדי לאפשר להן להנפיק בישראל, ואחר-כך, אם ירצו, וכשיגיעו לגודל המתאים, הן יוכלו להירשם בקלות יחסית בנאסד"ק ובבורסה אחרת שיבחרו".
בנושא חברות המו"פ הוסיף האוזר כי "במקביל אישרנו לבורסה להוציא לדרך את 'תוכנית האנליזות לחברות המו"פ', שכבר זוכה להצלחה רבה, ומגיעות לבורסה ברכות על כך. 21 חברות מו"פ כבר הצטרפו לתוכנית, ועוד חברות מצטרפות מדי חודש. וכך, לראשונה בישראל יש לנו אנליזה רצינית ובלתי תלויה על תחום ההיי-טק".
האוזר ציין כי "המוסדיים לא רצו להכניס את היד לכיס כדי לנתח וללמוד את שוק ההיי-טק הישראלי, אז אנחנו דואגים שיעשו זאת במקומם - כאשר הבורסה והאוצר מממנים חלק ניכר מעלויות האנליזה. נתייחס היום לחוק המו"פ והאנליזה בהרחבה בהמשך".
מלכודות של שרלטנים תאבי-בצע
האוזר דיבר גם על זירות הפורקס והתייחס לפיקוח על "זירות הסוחר" על רקע הדרמות המתחוללות בזירות הפורקס בשנים האחרונות ובזירת האלגו-טריידינג והחשדות שחוקרת רשות ניירות ערך סביב קריסתו של בית ההשקעות יוטרייד שבבעלות אביב טלמור (החשוד כי רוקן את כספי החשבונות של לקוחות יוטרייד ועשה בהם שימוש לצרכיו); והחקירה של בית ההשקעות USG קפיטל, שהפסיד אף הוא את כספי לקוחותיו.
מדובר בסחר במט"ח - קנייה ומכירה של מטבעות בשווקים זרים בעיקר על-ידי משקיעים וספקולנטים. לדברי האוזר, "בשנה החולפת התחלנו את הפיקוח בפועל על 'זירות הסוחר' - אתרי הפורקס בעברית מדוברת. 21 זירות סוחר הגישו בקשה לרישיון, ולקו הגמר הגיעו רק 6 זירות שקיבלו מאיתנו רישיון, לאחר שנמצא כי הם עומדים בכללים שקבענו".
האוזר התריע גם על המסחר באופציות הבינאריות, והתייחס לחסימת תעשיית האופציות הבינאריות בארץ - תעשיית ניירות ערך עתירת סיכון, אשר כפי שפורסם ונחשף בשורת כתבות ב"גלובס", קרובה לקזינו של ממש. האוזר הבהיר כי גם רשות ניירות ערך רואה בתעשייה הזאת חלק מעולם ההימורים, ולא חלק מעולם ההשקעות.
"אסרנו לחלוטין על הזירות להציע לציבור הישראלי אופציות בינאריות. בעולם מתחבטים מה לעשות עם התחום הזה, אם הוא לגיטימי או לא. אנחנו לא מתלבטים. אופציות בינאריות דומות להימורים, ועם הנזק שנגרם למשקיעים שמשקיעים בתחום הזה במינופים אדירים, אנחנו לא מוכנים להשלים. אנחנו גם לא מוכנים להשלים עם תופעות פסולות ומכוערות של שיווק אגרסיבי של המוצרים הרעילים הללו לציבור.
"העדויות שמגיעות אלינו פשוט מחרידות. אנשים קשי-יום, שחסכו במהלך חייהם שקל לשקל כדי שיוכלו להזדקן בכבוד, נופלים למלכודת של שרלטנים תאבי-בצע היונקים את לשד עצמותיהם. לוקחים מהם את כל מה שיש להם, וגם את מה שאין להם ומותירים אותם חסרי כל. אני אומר פה בצורה הכי מפורשת - יידע כל מי שעוסק בתחום זירות הסוחר ופועל בדרכים פסולות ואסורות כדי לרמות, לסחוט ולעשוק את הציבור, הוא ישלם על כך מחיר יקר".
כן למיגור עבריינות; לא לשיתוק השוק
עוד הוסיף האוזר כי "בהתייחס לכך, וגם לפרשת דנקנר לפרשת מנופים, לפרשת סימנס ולעוד פרשות שעליהן שמענו לאחרונה, להרתעה חזקה ונחרצת יש תפקיד חשוב נוסף: היא מאפשרת לנו גמישות ברגולציה עם מי שמתנהלים באופן הוגן ושקוף. המדיניות שאני מוביל ברשות היא כזו, שביד אחת אנחנו פועלים בכל העוצמה על-מנת למגר את העבריינות מהשוק; וביד השנייה אנחנו מקילים עם יתר הגורמים שפועלים בהגינות, בהתאם לכלל שלימדו אותנו חז"ל: כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. בהמשך היום תקבלו תיאור על שיקולי האכיפה שלנו בכלל, ועל היחס שלנו לעסקאות עם בעלי שליטה בפרט".
באשר לתוכניות עתידיות של רשות ניירות ערך, האוזר הזכיר בין היתר את הכוונה לעודד עסקים קטנים ובינוניים ו"להפוך את הבורסה בתל-אביב להיות גם אינקובטור לחברות קטנות"; וכן את כוונתו למתן את הליכי האכיפה המינהלית שבהם נוקטת הרשות, לאור חשש משיתוק.
"האכיפה המינהלית משיגה את המטרה המרכזית, שהיא - קידום סטנדרטים גבוהים של התנהגות אמינה בשוק ההון. יחד עם זאת, אוזנינו קשובות לחששות מצד הגורמים המפוקחים מהליך האכיפה המינהלית בשל היעדר היכולת לבטח את הסיכונים מחד, ועליית הסיכון לבצע הפרות בשל היות ההפרות המינהליות מעוצבות כהפרות של רשלנות.
"אנחנו מבקשים להשיג הרתעה למיגור של התנהגות פסולה בשוק ההון, אבל איננו רוצים שיתוק. המדיניות שלנו כיום תתכוונן ליישום האכיפה המינהלית רק במקרי רשלנות גבוהה, נגד המעורבים המרכזיים בביצוע ההפרה, והעיצומים הכלכליים יתחשבו במצב הכלכלי".
האוזר ציין כי בנוגע לאכיפה של רשות ניירות ערך, "אנחנו מעודדים הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים של התהליך, עם או בלי הודאה מלאה. המדיניות הזו שלנו באכיפה מינהלית נועדה להרתיע ולא לשתק, כדי להפיג חלק ניכר מהחששות של הגורמים המפוקחים ולהסיר את אי-הוודאות לגבי המדיניות של הרשות ביישום האכיפה המינהלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.